ג'ון שפארד

ג'ון שפארד
John Sheppard

לידה	1515?
פטירה	דצמבר 1558 (בגיל 43 בערך)
מוקד פעילות	ממלכת אנגליה
סוגה	מוזיקת רנסאנס
פרופיל ב-IMDb

ג'ון שפארד (באנגלית: John Sheppard‏; 1515 לערך - דצמבר 1558) היה זמר ומלחין אנגלי מתקופת הרנסאנס.

חייו

בשנת 1554 עתר שפארד, כנראה ללא הצלחה, לתואר דוקטור למוזיקה מאוניברסיטת אוקספורד, בטענה שהוא לומד מוזיקה מזה 20 שנה ו"חיבר שירים רבים". אם תקופת לימודיו החלה ב-1534, סביר להניח שנולד בעשור השני של המאה ה-16. ב-29 בספטמבר 1543 (יום חג המלאך מיכאל בנצרות) התמנה למדריך מקהלה (Informator Choristarum) במודלן קולג' באוקספורד, שם נשאר עד 1548. בשנת 1552 כיהן כ"אציל הקאפלה המלכותית", משרה שייתכן שהגיע אליה מיד לאחר עזיבת מודלן. מחקר של דייוויד צ'אד מגלה, שצוואתו של שפארד נכתבה ב-1 בדצמבר 1558 וב-21 בדצמבר נקבר, אף כי נמצא זכאי לקבל מדי שרד להלוויית המלכה מרי ב-13 בדצמבר ואפילו להכתרת אליזבת הראשונה ב-15 בינואר 1559, כנראה משום שלא נודע דבר מותו.

מקורות

שפארד היה אחד המעולים במלחיני הכנסייה האנגלים בתקופת טיודור, ורק תומאס טאליס משתווה אליו בדורו. שני המקורות המקיפים ביותר למוזיקה שלו הם מה שמכונה "ספרי הקולות של גיפארד" (GB-Lbm 17802-5), קובץ כתבי יד של ארבעה ספרי תווים לקולות נפרדים, שהועתקו כנראה בשנות ה-70' של המאה ה-16 בשביל ד"ר רוג'ר גיפארד (נחקרו על ידי דייוויד מאטר) ו-GB-Och 979-83, חמישה ספרי תווים שנוחרו מקובץ של שישה, אשר הועתקו אחרי 1575 על ידי ג'ון בלדווין, הזמר של וינדזור. אפשר שחלק גדול מן המוזיקה של גיפארד חובר במהלך שנותיו של שפארד באוקספורד (העורך היה קודם לכו עמית של מרטון קולג' באוקספורד); אבל המוזיקה מספרי התווים של קרייסט צ'רץ' היוותה, קרוב לוודאי, חלק מרפרטואר המקהלה של הקאפלה המלכותית בשנות ה-50' של המאה ה-16, כששפארד וטאליס היו שני המלחינים העיקריים של המקהלה. שפארד היה ככל הנראה דמות חשובה בתוכנית של מרי טיודור, לצייד את הקאפלה בפוליפוניה משוכללת לטקס התפילה בנוסח סולסברי, שהרפורמציה ביטלה והמלכה הקתולית השיבה על כנו לאחר עלייתה לכס השלטון. רוב המוזיקה של שפארד נכתבה לטקס זה.

מיסות

מתוך חמשת מחזורי המיסה הנהוגים של שפארד ששרדו, ה"מיסה קנטטה" היא יצירת פאר חגיגית, באורך מלא, במסורת של ג'ון טאוורנר, הבנויה ביחידות של פוליפוניה בשישה קולות המתחלפות לסירוגין בפסיפס של פרקי מקהלה למחצה. המכנה המשותף העיקרי, מלבד קטעי המוטיב הראשוני בראשית של פרק, היא התבנית מתומנת הצלילים, פה-מי-פה-סול-לה-סיb-סול-פה, המופיעה בטנור בנקודות שונות. מבין ארבעת מחיבורי המיסה בארבעה קולות, "רוח המערב" מבוסס על מלודיה עממית, המהווה גם את הבסיס למחזורי מיסות של ג'ון טאוורנר וכריסטופר טיי. במוזיקה של שפארד נודדת המלודיה בין הסופרן לטנור. שני מחזורים אחרים, Be not afraid ו-The Frences Mass, בנויים בחופשיות ובקונטרפונקט משוכלל; הראשון בשניים נועד לקולות גברים. "מיסת קנטוס פלאנוס לקול אמצעי" היא יצירה פשוטה הרבה יותר. בכתב התווים המפושט שלה היא נאמנה למסורת של מוזיקה בסגנון דומה מאת טאוורנר. היא כוללת "קיריה" (בניגוד לרוב מחזורי המיסה בנוסח סארום) ועושה שימוש בטכניקת חילופים, פרקי קנטוס ופוליפוניה מתחלפים לסירוגין.

מוזיקה לטקסטים לאטיניים ואנגליים

שפארד כתב הן מוזיקה פוליפונית לטקסטים הלאטיניים של נוסח סארום הישן, והן מוזיקה לפולחן הפרוטסטנטי החדש. מוזיקה זו, שחלק ניכר מכתבי היד שלה אבד, חוברה כנראה בתקופת מלכותו של אדוארד השישי. בתקופה זו, בשנת 1549, יצא לאור ספר של "תפילות בצוותא" (Common Prayer) ועקב כך נוצר צורך במוזיקה ליטורגית לטקסטים אנגליים. חמישה-עשר מזמורי התפילההאנגליים של שפארד עונים על דרישות המתקנים הפרוטסטנטים לפשטות, למילים ברורות וקליטות ולבסיס מוזיקלי תואם-הברות ברובו הגדול. היצירות החילוניות היחידות הידועות של שפארד הן O happy dames ו-Vain, vain, all our life we spend in vain.

קישורים חיצוניים

• ג'ון שפארד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'ון שפארד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ג'ון שפארד, באתר Discogs (באנגלית)
• ג'ון שפארד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)