ג'וני שב משדה הקרב
| ג'וני שב משדה הקרב | |
|---|---|
עטיפת הספר במהדורה האנגלית, למהדורה העברית עטיפה דומה |
|
| מחבר | דלטון טרמבו |
| שם בשפת המקור | johnny got his gun |
| שפת המקור | אנגלית |
| הוצאה בשפת המקור | Lippincott Williams & Wilkins |
| הוצאה בעברית | תמוז |
| שנת הוצאה | 1939 |
| סוגה | אנטי-מלחמה |
ג'וני שב משדה הקרב (באנגלית: Johnny Got His Gun) הוא רומן אנטי-מלחמתי מאת הסופר האמריקאי דלטון טרמבו. הספר נכתב ב-1938, פורסם שנה לאחר מכן, והפך לרב-מכר.
הספר פורש את סיפורו של ג'ו בונהאם, חייל רגלים אמריקאי במלחמת העולם הראשונה שנפצע קשות ביום האחרון של המלחמה. פציעתו הביאה לאיבוד גפיו, ולפגיעת ראש שהפכה אותו לעיוור, חירש ואילם.
הספר עוסק בסוגיות של ביואתיקה, המשמעות המוסרית של הישגי הרפואה וכדאיות המלחמה. בנוסף, עוסק הספר גם בשאלות פילוסופיות יותר רחבות על ההגדרה של "חיים" ו"קיום".
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילה
הספר מחולק לשני חלקים: "המת" ו-"החי".
[עריכה] המת
ג'וני בונהם מתעורר בבית חולים לאחר שנפגע מפגז בזמן קרב במלחמת העולם הראשונה. הוא מבין אט-אט את מלוא חומרת מצבו, (הוא איבד את ידיו, את רגליו, את חוש הריח שלו את חוש הראייה שלו, אות חוש השמיעה שלו) ומנסה לשווא ליצור קשר עם העולם החיצון.
חלק זה מציג לחילופין את חייו של ג'וני לפני המלחמה, ואת מצבו הנוכחי בבית החולים. תיאוריו של העבר מלאים געגוגים, אך יחד עם זאת רוויים סרקזם. בנוסף לתיאורים אלו, יש בחלק זה ביקורת נוקבת על מלחמת העולם הראשונה, ועל מלחמות באופן כללי.
בסיום חלק זה, ג'וני מסביר לעצמו שאין שוב הבדל בינו לבין אדם מת, כי שום מחשבה שעוברת בראשו לא תשותף עם אחרים, וכולן ימותו יחד איתו.
[עריכה] החי
החלק השני של הספר מתאר את החלטתו של ג'וני "לחזור לחיים". כצעד ראשון, מחליט ג'וני להצליח לעקוב אחרי הזמן, להבדיל בין יום ולילה וכך הלאה. הוא סופר את החלפות הסדינים במיטתו, ומנסה לספור בליבו את הזמן שחולף. לבסוף מצליח ג'וני למנות את הזמן, ולחזות בדיוק את הזריחה.
לאחר מכן ג'וני מחליט ליצור קשר עם העולם החיצון. הוא עושה זאת על ידי הטחת גופו במיטה,ושליחת מסרים באמצעות קוד מורס.
[עריכה] ביקורות והמחלוקת סביב הספר
הספר זכה לפרסום בין לאומי, ולביקורות חיוביות. בשנת 1940 הוא זכה בפרס ה-"american booksellers award".
עם יציאתו הוא עורר הדים רבים בארצות הברית, והיווה חלק מהביקורת על מלחמת העולם הראשונה. בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה ובתחילת המלחמה הספר הפך מעין "מניפסט" של המתנגדים להצטרפות ארצות הברית למלחמה והתומכים במדיניות הפיוס. לאחר תחילת מבצע ברברוסה החליט טרמבו להפסיק את הפצת הספר עד לסיום המלחמה, כדי שלא לעודד סרבנות.
בשנת 2002 החליט קצין החינוך הראשי של צה"ל דאז, תא"ל אלעזר שטרן, שלא להמשיך לכלול הצגה זו בסל "תרבות יום א'" של צוערי צה"ל, בשל "תגובות קשות" מצד צוערים בקורס.[1]
[עריכה] עיבודים
- בשנת 1940 עובד הספר לתסכית רדיו על ידי ארצ' אובולר. ג'יימס קאגני גילם את ג'וני.
- בשנת 1971 עובד הספר לסרט בשם זה. הסרט זכה לביקורות פושרות.[2]
- בשנת 1982 עובד הספר להצגת אוף ברודווי, על ידי מחזאי בשם ג'ף ברדלי סמית'. בהצגה הראשונה גולם תפקידו של ג'וני על ידי ג'ף דניאלס.
- בישראל הועלתה הצגת יחיד על פי הספר בכיכובו של איציק ויינגרטן.
[עריכה] תרגומים לעברית
- דלטון טרמבו, ג’וני שב משדה הקרב (תרגום: לאה צבעוני ואהרון בר), תל אביב: תמוז, 1974.
- דלטון טרמבו, ג’וני שב משדה הקרב (מאנגלית: עדה בן נחום; עריכה: אילן שטורם), רמת גן: בית צבי - בית הספר הגבוה לאומנויות הבמה, 2005.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מרב יודילוביץ', ג'וני לא שב משדה הקרב, באתר ynet, 14 בינואר 2002
- ^ Johnny Got His Gun באתר rotten tomatoes
