לורד ביירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'ורג' ביירון

ג'ורג' גורדון ביירון (באנגלית: George Gordon Byron;‏ 22 בינואר 1788 - 19 באפריל 1824) מגדולי המשוררים הרומנטיים האנגלים. ירש בגיל צעיר את תואר האצולה לורד.

אביו מת כשהיה ביירון בן 3 אימו הייתה רברבנית ובעלת מזג קשה, היא חששה שמא בנה יגדל להיות מושחת ובזבזן כאביו ועם זאת התגאתה בו עד מאד, כי כל חייו היה יפה תואר מאד, אך הוא נולד חיגר (בעל מום ברגל) ודבר זה אימלל אותו לעתים קרובות אך זה לא הפריע לו להיות שחיין מצטיין ושחקן קריקט נחוש בדעתו להוכיח שאינו נכה.

ביירון הוכר לאחר מותו כמשורר שמצטיין ביפי ודקות ההבעה. למרות חייו ושירתו, שנטען עליהם כי הם בלתי מוסריים, הייתה לשירתו השפעה על התנועה הרומנטית באנגליה ומחוצה לה. ביוגרפיות רבות נכתבו עליו ועל אישיותו.

את ספר שיריו הראשון, "שעות עצלות" פרסם כשהיה סטודנט באוניברסיטת קיימברידג' אך הוא ספג בקורת קשה על ספר ביכורים זה , עליה הגיב בסאטירה שקרא לה "משוררים אנגלים ומבקרים סקוטים" שפרסם ב-1809 .

ב-1811 נכנס כחבר בבית הלורדים, לאחר מסע בארצות אירופה הקלאסיות וב-1812 פרסם את החלקים הראשונים של יצירתו הלירית "העלייה לרגל של האביר הרולד", שיר שמתאר את מה שעובר על אדם הולל, ששבע מתענוגות . ב-1812 פרסם ספר שירה עם מוטיבים יהודים בשם "מנגינות עבריות", ולחלק מהשירים הלחין מנגינות המוזיקאי נתן.

בשנת 1815 נשא אישה עשירה בשם אן איזבלה מילבנק, שילדה לו את בתו החוקית היחידה עדה לאבלייס. אשתו של ביירון נטשה אותו כעבור זמן קצר על רקע יחסיו עם אחותו למחצה, דבר שגרם לשערוריה חברתית באנגליה השמרנית. על רקע חיי ההוללות שלו כתב את היצירה "דון ז'ואן", על דמותו של דון ז'ואן הדמות האגדתית שהפכה לסמל הוללות, עימו ביירון הזדהה.

החברה האנגלית לא ראתה בעין יפה את חיי ההוללות שלו, והרומנים הרבים שניהל עם נשים וגברים. בין השאר, הוא ניהל רומן עם הליידי קרולין למב.

הביקורות הקשות על אורח חייו וחוסר הפתיחות של האנגלית באותם ימים, הניעה את ביירון לעזוב את אנגליה ולעבור לאיטליה, שם הכיר את זוג המשוררים מרי שלי ובעלה פרסי ביש שלי.

ביירון, שהיה מקורב למוטיבים יהודים, כתב מחזה בשם "קין" ב-1821, זוהי יצירה פואטית טרגית, המתארת את עימותו של קין, הרוצח הראשון, עם אלוהים. יצירה זו נחשבה לנועזת, וקוממה קוראים רבים.

ב-1823 הצטרף ביירון, שהיה שוחר חירות וצדק, למלחמת היוונים על חירותם נגד הטורקים ותוך כדי מהלך המלחמה מת במיסולונגי שביוון, ככל הנראה ממחלת הקדחת.

דמותו ויצירתו של ביירון השפיעה על יוצרים רבים, מאנדרה מורואה, שכתב את הספר "לבו של ביירון" ועד לברטראנד ראסל, שטבע את המונח "אומללות ביירונית" מושג שמופיע בספרו "כיבוש האושר". אמן הקרמיקה הישראלי סמי די ביסס את עבודותיו בתערוכה HETOME על שירו של ביירון Child Harold's pilgrimage.