ג'ורג' קרוקשנק
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
ג'ורג' קרוקשנק (באנגלית:George Cruikshank, 27 בספטמבר 1792 לונדון - 1 בפברואר 1878 לונדון) היה מאייר וקריקטוריסט אנגלי, כונה בחייו "הוגארת המודרני". איוריו לספרים של ידידו, הסופר צ'רלס דיקנס ושל מחברים אחרים, קנו לו שם ברחבי העולם.
תוכן עניינים |
[עריכה] משפחתו ושנות צעירותו
ג'ורג' קרוקשנק נולד בלונדון כבן של אייזק קרוקשנק, אחד מהקריקטוריסטים המובילים בשנות ה-1790 המאוחרות. בהיותו גם הוא בעל כשרון לציור, הפך ג'ורג' לתלמידו ולעוזרו של אביו. גם אחיו הבכור, אייזק רוברט היה לקריקטוריסט ולמאייר ספרים. ג'ורג' קרוקשנק התחיל כקריקטוריסט ,אבל בשנת 1823 , בגיל 31, התחיל להתמקד באיור ספרים. ב16 באוקטובר 1827 נשא לאשה את מרי אן ווקר. אחרי מותה ב 7 במרץ 1851, התחתן שוב, עם אלייזה לבית וידיסון. הזוג התגורר כל השנים בבית מס. 263 בהמפסטד רוד (Hampstead Road) בצפון לונדון. קרוקשנק נפטר בלונדון בשנת 1878.
[עריכה] קריקטורות פוליטיות
קרוקשנק שיתף פעולה בהצלחה עם ויליאם הון בסטירה הפוליטית "הבית הפוליטי שבנה ג'ק" (The Political House That Jack Built ) (1819). ויצירתו החשובה הראשונה הייתה "חיי פרס איגן בלונדון" ב-1821. הקריירה של קרוקשנק שהתפרשה על ששה עשורים, התחילה בפרסום תחריטים סטיריים שהתקיפו את משפחת המלוכה ואת הפוליטיקאים של התקופה. ב1820 קיבל סכום של 100 פאונט תמורת ההבטחה שלא יעשה קריקטורות של המלך ג'ורג' השלישי בצורה שתפגע במוסר. הוא ייצג את אנגליה באמצעות דמותו של ג'ון בול, שהפכה ךופולרית עוד ביצירותיהם של ג'יימס גילריי ותומאס רולנדסון בשנת ה-1790.
קרוקשנק ירש את מעמדו של ג'יימס גילריי, ממנו הושפע הכי הרבה, והפך בתורו הקריקטוריסט המוערך ביותר במדינה. במשך דור, שרטט וגיחך קרוקשנק על חסידי המפלגה השמרנית, ה"טוריס", על הליברלים, ה"ויגס" ואף על הרפורמטורים הרדיקלים, באותה מידה של חופשיות. לקח השראה מהחדשות הכי שונות ומשונות: מלחמות, אויבי אנגליה (שקיבלו טיפול בהתאם), תוך הפגנת חוש לבורלסקה, וגם לביזרי ולמזעזע. שנאתו לאויבי האומה באה לידי ביטוי בצורה קסנופובית ראשונית בסדרת איוריו ל"היסטוריה של המרד האירים ב 1798" מאת ויליאם מקסוול (1845) שבה הציג את המורדים האירים כדמויות גרוטסקיות ובעלות הופעה קופית. מלחמות נפוליאון סיפקו גם הן לג'ורג' קרוקשנק חומר בשפע לסטירות הפוליטיות שלו, כמו שמעידה הקריקטורה המספורסמת שלו "Snuffing out Boney, שבה חייל קוזקי נראה מכבה נר שצורת נפוליאון. הקריקטורה צויירה אחרי הפלישה לצרפת ב-1814. גישה גזענית איפיינה במידה לא מבוטלת את הקריקטורות של ה"ברבריות לפי החוקים" של האוכלוסיה הסינית, נושא שאימץ בהשפעת אחד מידידיו, ד"ר ו.גורלי שתמך בתאוריות אנטי-סיניות בימי מלחמת האופיום השנייה (1856-1860).
[עריכה] קריקטורות חברתיות
.png)
קרוקשנק נודע גם בקריקטורות שלו המשקפות את חיי היום-יום בבריטניה, שפורסמו בכתבי עת כמו "The Comic Almanack (האלמנך הקומי) בין השנים 1835-1853, או Omnibus (אומניבוס) (1842). מאוחר יותר יקנה שם בינלאומי על ידי איוריו לרומנים, במיוחד אלו של צ'רלס דיקנס.
הוא צייר סדרות תריטים בהשארת נושאים מורליסטיים כמו המאבק באלכוהוליזם:"הבקבוק" (The Bottle), סדרה של 8 תחריטים (1847) והמשכו, "הילדים של השיכור" (The Drunkard's Children), סדרה נוספת בת 8 תחריטים, (1848). יצירה אחרת, יותר שאפתנית, בצבעי שמן, "הפולחן של בכחוס" (The Worship of Bacchus), הנמצאת כעת בגלריה הלאומית, פורסמה בעזרת התרמה. ברגע מסוים קרוקשנק היה חבר בקבוצה שנאבקה למען חיסול בעיית האלכוהוליזם באנגליה. לקראת סוף הקריירה שלו האמנותית הקדיש מספר רב של תחריטים למאבק נגד הגזענות והשנאה על רקע דתי.
[עריכה] דיקנס
בשביל דיקנס אייר קרוקשנק את ה"רישומים של בוז" (1836), את "מסמכי מדפוג" (The Mudfog Papers) ואת "אוליבר טוויסט" (1838). קרוקזנק אף דיקלם בין השנים 1837-1838 בתיאטרון החובבים של דיקנס. ב30 דצבמבר 1871 הוא גרם לקרע ביחסיו עם הסופר כששלח לעיתון "טיימס" מכתב שבו תבע את חלקו, לדעתו מכריע, בהמצאת עלילת הרומן "אוליבר טוויסט". בעקבות מכתבו פרץ מאבק נזעם על אבהות הרומן. קרוקשנק לא היה המאייר היחיד שהעלה טענות דומות. גם רוברט סימור שאייר את ה"פיקוויק סרקוס" רמז כי רעיון העלילה היה שלו. לעומת זאת, במבוא למהדורת 1867 של הרומן, שלל דיקנס כל השראה מאחרים. בסוף דרכיהם של קרוקשנק ודיקנס נפרדו גם בחינה פוליטית כשהראשון הפך לתומך קנאי של השמרנים, בעוד הסופר נשאר בעל דעות מתונות.
[עריכה] איורים אחרים
יש סבורים כי המקורית שביצירותיו של קרוקשנק הייתה סדרת איוריו ל"חיי ג'ון פלסטף" (1858), מצויירים לפי פירושים חופשיים לכתביו של שייקספיר.
[עריכה] שנותיו האחרונות
אחרי שלקה בשיתוק, בריאותו ואיכות עבודותיו נפגעו. הוא נפטר בפברואר 1878 והובא לקבורה בקתדרלת סנט פול בעירו. אחרי מותו התגלה כי היו לו 11 ילדים מחוץ לנישואים מאשה בשם אדלייד אטרי, משרתת שלו לשעבר, שהייתה גרה קרוב לביתו. היא הייתה נשואה לכאורה וקראה לעצמה אדלייד ארצ'יבולד.
ג'ורג' קרוקשנק צייר בחייו מעל עשרת אלפים ציורים, קריקטורות ואיורים. אוספי יצירותיו מוצגים במוזיאון הבריטי ובמוזיאון ויקטוריה ואלברט.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] ספרים שאייר
- Ainsworth : "The Tower of London", 1840
- "The Bachelor's Own Book, Arthur O'Leary", 1844
- Basile G. " Pentamerone ", Boque 1848 (12 תחריטים)
- Beecher-Stowe : "Uncle Tom's Cabin", 1852
- "The bottle", 1847
- Bunyan : "Pilgrim's Progress", Frowde 1903
- Bürger : "Münchhausen", Tegg 1867
- Cervantes : "Don Quixote", Effingham Wilson 1833
- Chamisso A.: "Peter Schlemihl", 1824
- "Cruikshank's Fairy Library", 1853-1854
- Clarke : "Kit Bam's adventures", Grant & Griffith 1828
- Cowper : "John Gilpin", Tilt 1828
- "Cruikshankiana",1835; "Comic almanach", 1835-1853; "Cruikshank's Omnibus", 1841
- "Cruikshank's Table Book", 1869
- Defoe D. : "Robinson Crusoé", John Major 1831
- Dickens : "Oliver Twist", 1838-1841
- "Sketches by Boz", 1836
- Ewing J.H. (Mrs) : "The brownies and other tales", 1870
- "Lob Lie-by-the-fire", Bell 1874
- Goldsmith : "Vicar of Wakefield", Cochrane, 1832
- "Greenwich Hospital", 1826
- Grimm : "German Popular Stories", Baldwin 1823
- "Hogarth moralized, Roscoe's Moralists Library", 1831
- Irwing : "History of New York", Tegg, 1836
- "Illustrations of Time", 1827
- "Jack Sheppard, Guy Fawkes", 1838
- "Life of Falstaff", 1857
- "Life in London", 1820
- "Life in Paris", 1822
- "Maxwell's Irish Rebellion", 1845
- "My sketchbook", 1834
- "Nelson's Funeral Car", 1806
- "Outline of Society", 1846
- "Peeps at life", 1875
- "Phrenological illustrations", 1826
- "Punch and Jundy, Scraps and Sketches", 1828
- "The Rose and the Lily", 1877
- "Salis populi suprema lex", 1832
- Scott : "Waverley Novels", 1836-1838
- "Sundays in London", 1833
- "The Drunkard's Children", 1848
- "1851 or the adventures of Mr. and Mrs. Sand-boys", 1851
- "Three courses and a dessert", 1830
- "The trial of Sir Jasper", 1873
הוא תרם גם לאיו ה Ingoldsby Legends מאת בארהם (Barham) (1864)
