ג'יימי לי קרטיס
| ג'יימי לי קרטיס | |
|---|---|
קרטיס ביוני 2010 |
|
| סוגה ושפה מועדפות: | שחקנית סופרת בלוגרית |
| תאריך לידה: | 22 בנובמבר 1958 |
| מקום לידה: | סנטה מוניקה, קליפורניה, ארצות הברית |
| שנות הפעילות: | 1977 - עדיין פעיל |
| פרופיל ב-IMDb | |
ג'יימי לי קרטיס (באנגלית: Jamie Lee Curtis; נולדה ב-22 בנובמבר 1958) היא שחקנית וסופרת אמריקאית. אף על פי שהיא הייתה ידועה תחילה בתור "מלכת הצרחות" בגלל תפקידיה בכמה סרטי אימה בתחילת הקריירה שלה, כמו "ליל המסכות", "הערפל", "ליל הבכורה" ו"רכבת לגיהנום", קרטיס הששתתפה מאז במגוון רחב של סרטים רבים מז'אנרים שונים. ספרה משנת 1998, "Today I Feel Silly, and Other Moods That Make My Day", הפך לרב מכר ברשימה של "ניו יורק טיימס". קרטיס הופיעה בפרסומות עבור "Activia" מאז שנת 2007,[1] והיא בלוגרית עבור העיתון הפינגטון פוסט.[2] קרטיס נשואה לשחקן, תסריטאי, ובמאי כריסטופר גסט.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
קרטיס נולדה בלוס אנג'לס, לשחקן טוני קרטיס ולשחקנית ג'נט לי. סבה וסבתה מצד האב היו מהגרים יהודים מהונגריה. הוריה של קרטיס התגרשו בשנת 1962, לאחר שאמה נישאה לרוברט ברנדט. לקרטיס יש אחות גדולה, קלי קרטיס, שגם היא שחקנית, וכמה אחים למחצה (כולם מן הנישואים החוזרים של אביה), אלכסנדרה, אלגרה, בן, וניקולס (שמת בשנת 1994 ממנת יתר).[3] קרטיס למדה בבית הספר וסטלייק בלוס אנג'לס ובתיכון בוורלי הילס, וסיימה את לימודיה בצ'ואוט רוזמרי הול. היא חזרה לקליפורניה בשנת 1976, ולמדה באוניברסיטת האוקיינוס השקט. היא שקלה ללמוד עבודה סוציאלית, אך עזבה לאחר סמסטר אחד כדי להמשיך את קריירת המשחק.
[עריכה] קריירה
[עריכה] קולנוע
סרט הבכורה של קרטיס התרחש בסרט האימה משנת 1978, "ליל המסכות", שבו גילמה את דמותה של לורי סטרוד. הסרט זכה להצלחה גדולה ונחשב לסרט העצמאי הרווחי ביותר בזמנו, וזכה לשבחים רבים ונחשב כסרט אימה קלאסי. קרטיס לאחר מכן לוהקה בכמה סרטי אימה, וזכתה לכינוי "מלכת הצרחות".
הסרט הבא שלה היה סרט האימה, "הערפל", שבוים על ידי הבמאי של "ליל המסכות" ג'ון קרפנטר. הסרט נפתח בפברואר 1980 לביקורות מעורבות אך להכנסות נאות, וחיזק את מעמדה של קרטיס ככוכבת סרטי האימה. הסרט הבא שלה, "ליל הבכורה", היה סרט אימה קנדי דל תקציב שיצא ביולי 1980. הסרט, שעבורו היא הייתה מועמדת לפרס ג'יני עבור השחקנית הזרה הטובה ביותר, היה דומה בסגנון של "ליל המסכות", אך זכה לביקורות שליליות. באותה שנה, קרטס כיכבה גם ב"רכבת לגיהנום", שנפתח באוקטובר וקיבל ביקורות שליליות בדומה לליל הבכורה. קרטיס מאוחר יותר הופיעה ב"ליל המסכות 2", "ליל המסכות: 20 שנה אחרי" ו"ליל המסכות: תחיית המתים", וכן נתנה תפקיד קול ללא קרדיט ב"ליל המסכות 3: עונת המכשפה".
תפקידה בסרט "משנה מקום משנה מזל" (1983) עזר לקרטיס להסיר ממנה את תדמית מלכת הצרחות. הסרט "דג ושמו וונדה" (1988) קיבל מעמד פולחן והציג לראווה את קרטיס כשחקנית קומית. היא זכתה בפרס גלובוס הזהב עבור עבודתה בסרט "שקרים אמיתיים" (1994). התפקידים האחרונים שלה בסרטים כוללים את סרטו של דיסני "שישי הפוך" (2003), לצד לינדזי לוהן. היא הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב עבור השחקנית הטובה ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית בסרט זה.[4]
באוקטובר 2006, קרטיס סיפרה ל-"Access Hollywood" שהיא פורשת מקריירת המשחק שלה כדי להתמקד במשפחתה.[5] היא חזרה למשחק ביוני 2007 בסרט של דיסני, "הצ'יוואווה מבוורלי הילס", לצד פייפר פראבו, כאחת משלושת הדמויות האנושיות בסרט. היא גם כיכבה בשנת 2010 בקומדיה "רק לא את", לצד קריסטן בל וסיגורני ויבר.[6]
[עריכה] טלוויזיה
קרטיס הופיעה בבכורה בטלוויזיה בפרק של "קולומבו", אולם תפקיד הטלוויזיה הראשון שלה היה לצד ריצ'רד לואיס בקומדיה "Anything but Love", שנמשכה ארבע עונות משנת 1989 עד 1992. הופעתה כהאנה מילר זיכה אותה בפרס גלובוס הזהב ובפרס נבחרי הקהל. היא הופיעה כאחות סגן דוראן בסדרת הטלוויזיה "מבצע תחתונית"; המבוססת על סרט בעל אותו שם שכיכב בו אביה.
בשנת 1981 קרטיס כיכבה בסרט "Death of a Centerfold: The Dorothy Stratten Story". היא קיבלה מועמדות לפרס גלובוס הזהב עבור עבדותה בעיבוד של TNT ליצירה של ונדי וסרשטיין, "The Heidi Chronicles". היא כיכבה בסרט טלוויזיה של CBS, "המתנה של ניקולס", שעבורו היא קיבלה מועמדות לפרס אמי. קרטיס הופיעה גם בסדרה הבדיונית "באק רוג'רס במאה ה-25", ובפק של "המופע של דרו קארי".
[עריכה] ספרי ילדים
קרטיס עבדה עם המאיירת לורה קורנל, וכתבה כמה ספרי ילדים, שפורסמו על ידי "HarperCollins" ספרי ילדים.
- When I Was Little: A Four-Year Old's Memoir of Her Youth, 1993.
- Tell Me Again About The Night I was Born, 1996.
- Today I Feel Silly, and Other Moods That Make My Day, 1998
- Where Do Balloons Go?: An Uplifting Mystery, 2000.
- I'm Gonna Like Me: Letting Off a Little Self-Esteem, 2002.
- It's Hard to Be Five: Learning How to Work My Control Panel, 2004.
- Is There Really a Human Race?, 2006.
- Big Words for Little People, 2008.
- My Friend Jay, 2009.
- My Mommy Hung the Moon: A Love Story, 2010.
[עריכה] חייה האישיים
קרטיס נישאה לשחקן כריסטופר גסט ב-18 בדצמבר 1984. לשניים שני ילדים מאומצים (אנני, נולדה בשנת 1986; תומאס, נולד בשנת 1996).[7] קרטיס היא הסנדקית של השחקן ג'ייק ג'ילנהול.[8]
קרטיס הופיעה על הכריכה של מגזין "AARP" של חודש מאי/יוני 2008, עם שיער אפור ובמים עד החזה שלה.[9]
קרטיס הייתה אלכוהוליסטית שהייתה מכורה פעם למשככי כאבים. היא נעשתה פיכחית בשנת 1999[10] וטוענת כי ההתאוששות היא ההישג הגדול ביותר של חייה.[11]
[עריכה] פילמוגרפיה
| שנה | כותרת | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1978 | ליל המסכות | לורי סטרוד | |
| 1980 | הערפל | אליזבת סולי | |
| 1980 | ליל הבכורה | קים המונד | מועמדות לפרס ג'יני עבור השחקנית הזרה הטובה ביותר |
| 1980 | רכבת לגיהנום | אלנה מקסוול | מועמדות לפרס סאטורן עבור השחקנית הטובה ביותר |
| 1981 | הבריחה מניו יורק | מספרת, קול במחשב | |
| 1981 | Roadgames | פמלה | |
| 1981 | ליל המסכות 2 | לורי סטרוד | |
| 1982 | ליל המסכות 3: עונת המכשפה | מרכזיה | קול בלבד, ללא קרדיט |
| 1983 | משנה מקום משנה מזל | אופליה | מועמדות לפרס באפט"א עבור שחקנית המשנה הטובה ביותר |
| 1984 | Love Letters | אנה וינטר | |
| 1984 | The Adventures of Buckaroo Banzai Across the 8th Dimension | סנדרה בנזאי | מופיעה בגרסה המורחבת ב-DVD |
| 1984 | Grandview, U.S.A. | מישל "מייק" קודי | |
| 1985 | מושלם | ג'סי | |
| 1986 | As Summers Die | ויטסי | |
| 1987 | A Man in Love | סוזן אליוט | |
| 1988 | דומיניק ויוג'ין | ג'ניפר רסטון | |
| 1988 | דג ושמו וונדה | וונדה | מועמדות לפרס באפט"א עבור השחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי מועמדות לפרס גלובוס הזהב עבור השחקנית הטובה ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית |
| 1990 | פלדה כחולה | מייגן טרנר | |
| 1991 | Queens Logic | גרייס | |
| 1991 | החברה שלי | שלי | |
| 1992 | צעיר לנצח | קלייר קופר | |
| 1994 | הנערה שלי 2 | שלי | |
| 1994 | Mother's Boys | ג'ודית "ג'וד" מאדיגן | |
| 1994 | שקרים אמיתיים | הלן טסקר | פרס "American Comedy Award" עבור השחקנית הכי מצחיקה פרס גלובוס הזהב עבור השחקנית הטובה ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית פרס סאטורן עבור השחקנית הטובה ביותר מועמדות לפרס גילדת שחקני המסך עבור שחקנית המשנה הטובה ביותר מועמדות לפרס MTV עבור הביצוע הטוב ביותר מועמדות לפרס MTV עבור הנשיקה הטובה ביותר |
| 1996 | מעצר בית | ג'נט | |
| 1997 | חיות רעות | וילה וסטון | |
| 1998 | ליל המסכות: 20 שנה אחרי | לורי סטרוד | מועמדות לפרס בלוקבסטר עבור שחקנית אהובה - אימה מועמדות לפרס סאטורן עבור השחקנית הטובה ביותר |
| 1998 | המתנה של ניקולס | מגי גרין | מועמדות לפרס אמי עבור שחקנית ראשית היוצאת מן הכלל - מיני סדרה או סרט |
| 1999 | וירוס | קלי פוסטר | |
| 2000 | מי הטביע את מונה? | רונה | |
| 2001 | החייט מפנמה | לואיזה פנדל | |
| 2001 | Daddy and Them | איליין בוון | |
| 2002 | ליל המסכות: תחיית המתים | לורי סטרוד | |
| 2003 | שישי הפוך | טס קולמן | מועמדות לפרס גלובוס הזהב עבור השחקנית הטובה ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית מועמדות לפרס סאטורן עבור השחקנית הטובה ביותר מועמדות לפרס סטליט עבור השחקנית הטובה ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית |
| 2004 | חג המולד עם משפחת קראנק | נורה קראנק | |
| 2005 | הילד ואני | עצמה | |
| 2008 | הצ'יוואווה מבוורלי הילס | הדודה ויו | |
| 2010 | רק לא את | גייל |
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ג'יימי לי קרטיס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
[עריכה] הערות שוליים
- ^ קווין ויליאמסון, קרטיס מדברת הרבה שטויות, באתר Toronto Sun, 20/9/2010
- ^ הבלוג של ג'יימי לי קרטיס, באתר הפינגטון פוסט, 22/8/2011
- ^ ביוגרפיה של טוני קרטיס, באתר Turner Classic Movies, 22/8/2011
- ^ רשימה מלאה של המועמדים לטקס פרסי גלובוס הזהב, באתר usatoday, 18/12/2003
- ^ ג'יימי לי קרטיס פורשת, באתר וואלה!, 30/11/2004
- ^ מאיר שניצר, מסיבת גן: ביקורת על "רק לא את", באתר nrg מעריב, 4/11/2010
- ^ ג'יימי לי קרטיס מגיעים לאווטאר, באתר פיפל, 18/12/2009
- ^ פרד שרורש, ראיון עם ג'ייק ג'ילנוהל, באתר guardian, 30/10/2005
- ^ ג'יימי לי קרטיס מורידה חולצה, באתר ynet, 23/3/2008
- ^ יו דייויס, ג'יימי לי קרטיס מספרת על ההתמכרות לאלכוהול, באתר The telegraph, 30/9/2000
- ^ ג'יימי לי קרטיס אומרת שההתאוששות מהתמכרות היא ההישג הגדול ביותר שלה, באתר Drug Addiction Treatment, 8/9/2010