ג'יל סקוט
 | |||||||||||||||
| ג'יל סקוט במדי אברטון ליידיס | |||||||||||||||
| מידע אישי | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| לידה |
2 בפברואר 1987 (בת 37) סנדרלנד, הממלכה המאוחדת  | ||||||||||||||
| גובה | 1.81 מטרים | ||||||||||||||
| עמדה |
קשרית | ||||||||||||||
| מועדונים מקצועיים כשחקנית | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| נבחרת לאומית כשחקנית | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
  | |||||||||||||||
ג'יל לואיז סקוט (באנגלית: Jill Louise Scott; נולדה ב-2 בפברואר 1987) היא כדורגלנית אנגליה המשחקת בעמדת הקישור. בשל גובהה הרב (1.80 מטר), היא מכונה "קראוצ'י" על שמו של חלוץ נבחרת אנגליה - פיטר קראוץ'[1].
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'יל סקוט נולדה ב-1987 בעיר סנדרלנד שבצפון-מזרח אנגליה. בגיל 13, לאחר שהייתה אלופת צפון אנגליה בריצת שדה, היא נאלצה לבחור בין האתלטיקה לכדורגל, ולבסוף בחרה בכדורגל. היא החלה את הקריירה המקצוענית שלה בקבוצת הנשים של סנדרלנד, וכבר באוקטובר 2005 (כשהיא בת 18 בלבד) היא זכתה בתואר שחקנית החודש בפרמייר ליג.
ביולי 2006 היא חתמה באברטון, לאחר שדחתה הצעה מדונקסטר רוברס ליידיס. חודש לאחר מכן היא ערכה את משחק הבכורה שלה בקבוצה - משחק מגן הקהילה בו הפסידה אברטון לארסנל 3-0. בעונת 2007/08, היא זכתה עם אברטון בגביע הליגה לאחר ניצחון 0–1 בגמר נגד ארסנל. היה זה התואר הראשון של סקוט עם הקבוצה. בסיום אותה עונה, היא נבחרה על התאחדות השחקניות לכדורגלנית השנה בפרמייר ליג[2].
שנתיים לאחר מכן, היא זכתה עם אברטון בגביע ה-FA, טורניר הגביע הבכיר בכדורגל הנשים באנגליה. באפריל 2012, היא נבחרה על ידי הסופר ליג האנגלית להיות אחת משמונה שגרירות (שחקנית מכל קבוצה), שמטרתן הייתה לקדם את הליגה החדשה בעזרת הטוויטר[3].
נבחרות אנגליה ובריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגילאי הנערים שימשה סקוט כקפטנית נבחרת אנגליה עד גיל 19 במשך 18 חודשים, אך לא הצליחו להוביל את הנבחרת לטורניר גדול. באוגוסט 2006 היא ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת הבוגרת, כשנכנסה כמחליפה בניצחון 0–4 על הולנד. שנה לאחר מכן, היא הייתה חלק מסגל הנבחרת שהשתתף בגביע העולם שנערך בסין. במשחק הראשון של שלב הבתים, נגד יפן, היא נכנסה כמחליפה אולם במשחק השני (נגד גרמניה) היא כבר פתחה בהרכב הראשון. במשחק השלישי היא כבשה את שער הבכורה שלה בנבחרת, במשחק בו אנגליה ניצחה את ארגנטינה 1-6 והעפילה לרבע הגמר. ברבע הגמר, אנגליה הובסה 0–3 על ידי ארצות הברית והודחה מהטורניר.
באליפות אירופה 2009 שנערכה בפינלנד, הגיעו סקוט ואנגליה לאחד מהישגיה השיא של הנבחרת אי פעם. בשלב הבתים של הטורניר, אנגליה השיגה ארבע נקודות בלבד אולם הצליחה להעפיל לרבע הגמר. ברבע הגמר היא גברה 2–3 על המאחרת פינלנד, ובחצי הגמר ניצחה 1–2 את הולנד, כשסקוט כובשת את שער הניצחון בהארכה. בגמר הטורניר פגשה אנגליה את גרמניה, אך לא היא הצליחה לעמוד מולה והובסה 2–6.
בגביע העולמי שנערך ב-2011 בגרמניה, הפסידה אנגליה לצרפת ברבע הגמר, לאחר הפסד 3–4 בבעיטות עונשין. לאחר המשחק כינתה המאמנת האנגלית הופ פאוול, את השחקניות שלא התנדבו לבעוט את הפנדלים "פחדניות". סקוט (שלא בעטה בעיטת עונשין) ענתה לה דרך הטוויטר: "אנחנו מנצחות כקבוצה... אנחנו מפסידות כקבוצה"[4]. בסיום הטורניר הייתה סקוט לכדורגלנית האנגליה היחידה שנבחרה לקבוצת המצטיינות של האליפות, לצד כוכבות כמו מרטה, הומארה סאווה ואבי וומבאך.
ביוני 2012, סקוט הייתה אחת מ-18 הכדורגלניות שנבחרו לייצג את בריטניה בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת לונדון. נבחרת בריטניה הוקמה במיוחד לצורך המשחקים האולימפיים, והיא כללה 16 שחקניות מאנגליה ושתיים מסקוטלנד. בשלב הבתים של הטורניר, ניצחה הנבחרת בכל משחקיה והעפילה לרבע הגמר מהמקום הראשון בבית. ברבע הגמר היא הפסידה 0–2 לקנדה והודחה מהטורניר. בסך הכל, שיחקה סקוט חמישה משחקים בנבחרת בריטניה וכבשה שער אחד.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז 2020 סקוט מאורסת לשלי יוניט, אחותה של שחקנית אנגליה לשעבר רייצ'ל יוניט. בבעלותן של בנות הזוג בית קפה במנצ'סטר[5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'יל סקוט
ג'יל סקוט, ברשת החברתית פייסבוק
ג'יל סקוט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'יל סקוט, ברשת החברתית אינסטגרם- פרופיל, באתר Soccerdonna (בגרמנית)
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל באתר ההתאחדות האנגלית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Women's World Cup: England lifted by joker Jill Scott, באתר BBC, 8 ביוני 2011
- ^ WINNERS REVEALED, באתר התאחדות הכדורגל האנגלית, 23 במאי 2008
- ^ Women's Super League launches Twitter kit initiative to raise profile, באתר BBC, 4 באפריל 2012
- ^ England women lash out at Hope Powell following coach's 'cowardice' comment, באתר דיילי מייל, 11 ביולי 2011
- ^ Natasha Wynarczyk, Off-pitch lives and loves of England's Lionesses after Women's Euro 2022 triumph, mirror, 2022-08-02 (באנגלית)
| נבחרת אנגליה – גביע העולם בכדורגל נשים 2007 | ||
|---|---|---|
|
1 בראון • 2 א. סקוט • 3 סטוני • 4 צ'פמן • 5 וייט • 6 פיליפ • 7 קארני • 8 ויליאמס • 9 אלוקו • 10 ק. סמית' • 11 יאנקי • 12 אסנטה • 13 צ'מברלין • 14 יוניט • 15 ס. סמית' • 16 ג'. סקוט • 17 הנדלי • 18 סנדרסון • 19 אקסלי • 20 ג'ונסון • 21 טלפורד • מאמן: פאוול |
| |
| נבחרת אנגליה – גביע העולם בכדורגל נשים 2011 | ||
|---|---|---|
|
1 בארדסלי • 2 א. סקוט • 3 יוניט • 4 ג'. סקוט • 5 פ. וייט • 6 סטוני • 7 קלארק • 8 ויליאמס • 9 א. וייט • 10 סמית' • 11 יאנקי • 12 קארני • 13 בראון • 14 אלוקו • 15 ברדלי • 16 האטון • 17 באסט • 18 אסנטה • 19 סוסי • 20 ראפרטי • 21 צ'מברלין • מאמן: פאוול |
| |