ג'ינה בכאואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ינה בכאואר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 21 במאי 1913
אתונה, ממלכת יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוגוסט 1976 (בגיל 63)
Chalandri, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקול נורמל דה מוזיק בפריז, הקונסרבטוריון של אתונה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת יוונית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Alec Sherman עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ינה בכאואריוונית:Τζίνα Μπαχάουερ; ‏21 במאי 1913 - 22 באוגוסט 1976) הייתה פסנתרנית יוונית יהודיה, שהרבתה במסעות קונצרטים בארצות הברית ובאירופה. היא הייתה ידידה קרובה של מוריס אברבנל, מנצחה הקבוע של תזמורת יוטה במשך למעלה מ-30 שנה, והופיעה לעיתים קרובות עם תזמורת זו.

בשנת 1976, לאחר פטירתה של הפסנתרנית, נוסדה תחרות הפסנתר הבינלאומית על שם ג'ינה בכאואר. התחרות מושכת מדי שנה פסנתרנים צעירים מכל רחבי העולם אל אוניברסיטת בריגהאם יאנג ביוטה, ארצות הברית.

ילדותה ולימודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ליד אתונה במשפחה יהודית. אביה היה יליד וינה ואמה הייתה אזרחית איטליה. כשרונה לנגינה בפסנתר התגלה כשהייתה בת 5 ובגיל 8 ניגנה לראשונה בפני קהל באתונה. ג'ינה בכאואר למדה פסנתר באקדמיה למוזיקה באתונה שם הייתה תלמידתו של ולדמר פרימן, מורה גרמני.

בגיל 19 נסעה לפריז כדי להשתלם אצל אחד מחבריו ללימודים של סרגיי רחמנינוב. אחר כך התקבלה כתלמידה של רחמנינוב עצמו בלונדון ולמדה ב"אקול נורמל דה מוזיק" אצל אלפרד קורטו בפריז.

חייה במצרים ובבריטניה. פעילותה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1930 התחתנה עם איש העסקים היווני יואניס כריסטודולוס והזוג עבר עברה לגור במצרים. בעת מלחמת העולם השנייה הרבתה לנגן (כ-630 קונצרטים) באלכסנדריה לפני חיילים וימאים של בעלות הברית ששהו במצרים, לוחמים או פצועים, שהיו מאושפזים שם. בשנת 1933 זכתה במדליית כבוד בתחרות פסנתרנים בווינה.

בשנת 1935 הופיעה לראשונה עם התזמורת הסימפונית של אתונה תחת שרביטו של דימיטרי מיטרופולוס. כעבור שנתיים ניגנה בפריז בניצוחו של פייר מונטה. את הקונצרט הראשון בלונדון ניגנה בניצוחו של אלק שרמן ב-12 בינואר 1946.

אחרי מות בעלה הראשון בשנת 1950 עזבה את מצרים לאנגליה ונישאה לאלק שרמן. היא התגוררה בלונדון ומדי שנה, בחודש דצמבר, נהגה לנסוע ליוון לרגל יום הולדתו של המלך פבלוס השני וניגנה לפני המשפחה המלכותית. אחת מבנות המלך, הנסיכה איריני של יוון ודנמרק, הייתה תלמידתה.

באוקטובר 1950 נתנה את רסיטל הבכורה שלה בניו יורק בפני אולם כמעט ריק. שבחי המבקרים שהתרשמו מנגינתה ( היו כאלה שהתרשמו מכך, שהיא "מנגנת כמו גבר") גרמו לכך, שבהופעתה השנייה ניגנה לפני אולם קונצרטים מלא.

בכאואר הצטיינה בעיקר בנגינת יצירות רומנטיות ופוסט רומנטיות - משל רחמנינוב, סקריאבין, סטרווינסקי. באחד מתקליטיה, ב"גספר הלילה" של מוריס ראוול,, מקריין ג'ון גילגוד.

ג'ינה בכאואר ביקרה וניגנה בישראל עוד בתקופת חייה במצרים. היא הופיעה כסולנית עם התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית בעת הסיור שלה במצרים. בשנותיה האחרונות הורתה בכיתות אמן גם בירושלים.

ג'ינה בכאואר מתה באופן פתאומי מהתקף לב ב-22 אוגוסט 1976 זמן קצר לפני שעמדה לעלות על במת הקונצרטים בפסטיבל אתונה, עם התזמורת הסימפונית הלאומית של ארצות הברית.

בשנת 1981, 5 שנים אחרי מותה, הוציאה ממשלת יוון בול דואר לזכרה.

ביתה בשכונת האלאנדרי באתונה המשיך אחרי מותה להיות מתוחזק על ידי שכניה והפך למקום עלייה לרגל למעריציה, הממשיכים את מנהגה להאכיל את החתולים במקום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתן דונביץ - ענקים ופסנתרנים אחרים, זמורה ביתן, תל אביב 2000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]