ג'ניה אוורבוך
גֶ'נְיָה אָוֶורְבּוּך (1909 - 1977) הייתה אדריכלית ישראלית שפעלה בעיקר בתקופת היישוב ובתל אביב. היא התפרסמה בעיקר בזכות תכנון כיכר דיזנגוף.
[עריכה] ביוגרפיה
ג'ניה אוורבוך נולדה ברוסיה ב-1909 ועלתה לארץ ישראל עם משפחתה בגיל שנתיים וגדלה בתל אביב. למדה בגימנסיה הרצליה ומאוחר יותר רכשה את השכלתה ברומא ובבלגיה. היא סיימה את לימודיה ב-1930 ושבה לארץ והחלה לעסוק בתכנון אדריכלי בתל אביב. שותפותה הראשונה הייתה עם האדריכל שלמה גינזבורג, לו גם הייתה נשואה, אולם יחסי העבודה והנישואין הסתיימו אחרי תקופה קצרה. אוורבוך נישאה בשנית לחיים אלפרין, מייסד המשטרה העברית הראשונה.
עיקר תכנוניה התאפיינו בסגנון הבינלאומי ורבים מבנייניה ובראשם כיכר דיזנגוף מוכרים כיום כמבנים לשימור המהווים חלק מן העיר הלבנה של תל אביב. במהלך שנות ה-30 עסקה בעיקר בתכנון של בנייני מגורים בתל אביב וב-1934 זכתה בתחרות לתכנון הכיכר על שם צינה דיזנגוף אשר זיכתה אותה בתהילה רבה. התכנון כלל את שטח הכיכר עצמה ואת הקו המנחה לעיצוב האדריכלי של כל הבניינים הסובבים את הכיכר בעלי קווים נקיים ופשוטים המתעגלים בקצה. חלק מן הבניינים שסביב הכיכר תוכנן על ידי אוורבוך עצמה.
בזמן מלחמת העולם השנייה עבדה בעיריית תל אביב והתמחתה בתכנון עירוני, ולאחר המלחמה וכן בהמשך הקריירה שלה אחרי קום המדינה תכננה פרויקטים ציבוריים גדולים יותר.
[עריכה] עבודות נבחרות
- בנייני מגורים בתל אביב:
- רחוב ביאליק 12
- "בית שילמן", רחוב אחד העם 57
- רחוב בלפור 2 / רחוב אלנבי 63
- רחוב הנביאים 7
- רחוב הס 18
- רחוב פרוג 31 ו-33 (בתי "הבימה")
- רחוב תרס"ט 8
- רחוב חיסין 21
- רחוב אלנבי 80
- רחוב בן עמי 11
- רחוב הירקון 94
- כיכר דיזנגוף
- בית הקפה "גלינה" ביריד המזרח
- בית הספר "שבח מופת" ברחוב המסגר
- כפר הנוער הדסים
- תכנון כפר בתיה ברעננה
- בית הכנסת בקיבוץ עין הנציב - מה שהפך אותה לאדריכלית הראשונה בעולם שתיכננה בית כנסת
- בית החלוצות, ירושלים
- אצטדיון המכביה
[עריכה] לקריאה נוספת
- ניצה מצגר-סמוק, בתים מן החול, הוצאת משרד הביטחון, 1994, ISBN 965-05-0724-8
