אבגני רטנר
אבגני (ג'נקה) רטנר או גדעון רבטל (17 באוגוסט 1909 - 25 במרץ 1979) היה מהנדס וממציא ישראלי, ממייסדי חיל המדע וחתן פרס ביטחון ישראל.
[עריכה] קורות חיים
רטנר נולד בציריך שבשווייץ לזוג סטודנטים רוסיים שלמדו שם רפואה. עם סיום הלימודים ב-1913 חזרה המשפחה לרוסיה. ב-1914 כשהיה בן 5 התייתם מאימו. במלחמת העולם הראשונה שימש אביו כרופא צבאי, המשפחה נדדה ברחבי רוסיה ביחד עם האב.
בשנת 1922 בהיותו בן 13, עלה לארץ ישראל עם סבו. אביו הקומוניסט נשאר ברוסיה והוא לא ראה אותו יותר. סבו היה פרופסור איליוב שייסד את הפקולטה לכימיה בטכניון, המשפחה התגוררה בחיפה. בשנת 1928 סיים לימודיו בבית הספר הריאלי, ובשנת 1932 סיים את לימודיו בטכניון[1] שם למד הנדסה אזרחית. בסיום לימודיו, עבד במשך שנתיים כמהנדס מכונות במחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת המנדט הבריטי. במקביל ערך מסעות אופנוע הרפתקניים לארצות ערב, אירופה, סהרה, סודן והודו.
בשנים 1935–1942 עבד כמהנדס מכונות בחברת נפט עיראקית (IPC כיום בתי הזיקוק). במקביל, החל לפעול בארגון ההגנה בתכנון אמצעי חבלה, והוכשר במסגרתו כטייס במטוסים קלים. כחבר הפלוגה לפעולות מיוחדות, פעל רטנר ביחידת הנדסה, ועסק בתכנון כלי לחימה, ובהם מוקש המטריה שתכנן כנגד הבריטים. בעקבות שיתוף הפעולה שהכריז בן גוריון עם הבריטים במלחמה בנאצים, נחשפו הברטים למוקש המטריה. בעקבות זאת הוא גויס בשנת 1942 לשורות הצבא הבריטי, ונשלח לאנגליה לאדמיראליות, לבסיס הפיתוח שלהם בעיר פורטסמות לעסוק בפיתוח נשק נגד צוללות. בין היתר, היה מעורב בפיתוח המרגמה SQUID כנגד צוללות. מרגמה זו פגעה קשות בצוללות הגרמניות. בשנת 1947 נקרא על ידי בן-גוריון לחזור לארץ ישראל, הבריטים סרבו לאשר לו חזרה ארצה והציעו לו נתינות בריטית. רטנר התחזה כחולה סופניהמבקש להיקבר בארץ שיראל. לאחר הגיעו הצטרף למחלקה המדעית של ההגנה והפך למהנדס הראשי של חמ"ד, והיה ממייסדי חיל המדע של צה"ל. במסגרת חמ"ד פיתח אמצעי לחימה רבים כגון מוקשים, מרגמה 6 אינצ' ומטול כנגד טנקים. כל הכלים האלה שימשו במלחמת העצמאות.
בעקבות פיזור חיל המדע עבר לגוף המחליף, אגף מחקר ותיכון במשרד הביטחון. לאחר הקמת רפא"ל, בשנת 1958, עבר לעבוד ברשות ועסק בפיתוח אמצעי לחימה שם הקים את חטיבת החימוש, ובה שימש ראש פרויקט מרכזי. בגין עבודתו, הוענק לו פעמיים פרס ביטחון ישראל, מהם הוענק לו הפרס בשנת 1959 על פיתוח הרב-בזוקה.
בשנת 1968 השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף משנה, והמשיך לעבוד ברפא"ל כיועץ למנהל רפא"ל בנושאי חימוש, בתפקידו כיועץ המשיך לפתח אמצעי לחימה ולהשתתף באופן פעיל בניסויי אבלואציה שלהם בשדה הניסויים 'שדמה' בנגב. גם ביקש בצוואתו להקבר שם, אך זה לא התאפשר. הוא המשיך לעבוד עד יום מותו. בצוואתו כתב שהוא מבקש שבהלוויתו לא ישתתפו יותר ממניין אנשים ומהיתר ביקש "...לכבד את זכרי בעבודה מאומצת כמו בימים ההם."
רטנר הונצח במוזיאון רפא"ל הקרוי על שמו.
