ג'קובו (מחנה ריכוז)

גָ'קוֹבוֹ
Koncentracioni logor Đakovo
הפסל "שלווה שמימית" מאת דינה מרחב המוצב בחזית בית העלמין היהודי בג'קובו לזכרם של הנספים במחנה הריכוז
הפסל "שלווה שמימית" מאת דינה מרחב המוצב בחזית בית העלמין היהודי בג'קובו לזכרם של הנספים במחנה הריכוז
הפסל "שלווה שמימית" מאת דינה מרחב המוצב בחזית בית העלמין היהודי בג'קובו לזכרם של הנספים במחנה הריכוז
מידע כללי
סוג מחנה מעבר, מחנה ריכוז
מדינה קרואטיה
תאריכים
תאריך הקמה דצמבר 1941
תאריך סגירה יוני 1942
אוכלוסייה
צבא משחרר המחנה נסגר על ידי שלטונות האוסטאשה
מספר אסירים בשיא 3,000
השתייכות האסירים יהודים, סרבים
נתונים
קואורדינטות 45°18′36″N 18°24′36″E / 45.31000°N 18.41000°E / 45.31000; 18.41000
בית העלמין היהודי המשוחזר במחנה

מחנה הריכוז גָ'קוֹבוֹסרבו-קרואטית: Koncentracioni logor Đakovo, בסרבית קירילית: Концентрациони логор Ђаково), היה מחנה ריכוז אשר הוקם על ידי שלטון האוסטאשה בסמוך לג'קובו אשר במדינה העצמאית של קרואטיה, ופעל בין דצמבר 1941 לסוף יוני 1942. המחנה נועד לקלוט נשים וילדים רובם בני יהדות יוגוסלביה וכן מקרב האוכלוסייה הסרבית. ביוני 1942 גורשו מרבית העצירים היהודים למחנה ההשמדה יאסנובאץ.[1]

לאחר כיבוש ממלכת יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית הוקמה מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה שהייתה למעשה מדינת בובות של הגרמנים. עם הקמתה הוחל במבצע ל"טיהור קרואטיה מיסודות זרים", בתחילה הסרבים ובהמשך יהודי המדינה. ביוני 1941 הוחל במעצרם של יהודי זאגרב, באוגוסט הוחל באקציות בכל רחבי בוסניה ובראשית ספטמבר בסרייבו עצמה.[2]

במחצית השנייה של ספטמבר הגיע לסרייבו איוואן טולי (בסרבו-קרואטית: Ivan Tolj, בסרבית קירילית: Иван Тољ) אשר מונה למפקד המשטרה בסרייבו, ונודע עוד קודם לכן באכזריותו כלפי האוכלוסייה הסרבית. טולי פיקד אישית על האקציות בקרב יהודי העיר. באוקטובר גורשו 1,400 יהודים ובנובמבר גורשו כ-3,000 מבני הקהילה. הגברים נשלחו למחנה ההשמדה יאסנובאץ, שם נרצחו מרביתם, והנשים והילדים נשלחו למחנה הריכוז ג'קובו. בסך הכל הגיעו למחנה ג'קובו 1,865 יהודים ועוד 50 נשים סרביות[3][1][4]

בסוף נובמבר 1941, קיבלו פרנסי הקהילה היהודית באוסייק הוראה מהשלטונות, כי עליהם למצוא מקום לכליאת כ-2000 נשים וילדים יהודים תוך חמישה ימים. רב הקהילה, שטקל, ששהה באותו זמן בעיירה ג'קובו, שמע כי במקום נמצאת טחנת קמח נטושה, השייכת לכנסייה, ואפשר לשכן בה אנשים רבים. הבישוף של ג'קובו, אקשמוביץ', התנגד בכל תוקף להפיכת נכס של הכנסייה למחנה ריכוז. על אף התנגדות הכנסייה, פסקו השלטונות על החרמת טחנת הקמח ושני המשלוחים וכך, בסיועה של הקהילה היהודית באוסייק הורחב המחנה בשטחה של טחנת קמח סמוכה ובני הקהילה סיפקו מזון לכלואים. בראשית דצמבר 1941 הועברו לג'קובו 1,197 נשים יהודיות וסרביות וילדים מסטארה גרדישקה בשל מגפת טיפוס המעיים שפרצה שם.[4]

מספר הכלואים הגיע לכ-3,000 נפשות שנכלאו בתנאי צפיפות ותברואה קשים. במקום פרצה מגפת טיפוס שהובילה למותם של כ-600 מהעצירות. בשלהי יוני 1942 החליטו שלטונות האוסטאשה לסגור את המחנה. העצירים הועברו למחנה ההשמדה יאסנובאץ ונרצחו עם הגעתם. שטפן קולב, שהועסק כקברן המחנה ניהל רישום של הנפטרים שנקברו ולאחר מלחמת העולם הוקמו במקום מצבות.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 קרואטיה העצמאית, באתר יד-ושם, אוחזר ב-31 באוגוסט 2014.
  2. ^ מנחם שלח, שואת יהודי יוגוסלביה - הקהילות בסרביה וקרואטיה, באתר יד יצחק בן-צבי, אוחזר ב-16 באוקטובר 2023.
  3. ^ שואת יהודי סרייבו, באתר יד ושם, אוחזר ב-2 בספטמבר 2014.
  4. ^ 1 2 3 מחנות ההשמדה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 313.