גאביאל חקיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgגאביאל חקיין
Tomistoma schlegelii fg01.JPG

Tomistoma schlegelii false gharial LA zoo 03.jpg

מצב שימור

מצב שימור: פגיע (VU)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: פגיע
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: תנינאים
משפחה: גאביאליים
סוג: גאביאל חקיין
מין: גאביאל חקיין
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Tomistoma schlegelii
תחום תפוצה
Tomistoma schlegelii Distribution.png

גאביאל חקיין (שם מדעי: Tomistoma schlegelii) הוא זוחל החי במים מתוקים הדומה לתנין עם חוטם צר וארוך, אך עבה מזה של הגאביאל. הגאביאל החקיין והגאביאל ההודי הם שני המינים היחידים ששרדו ממשפחת הגאביאליים, משפחה מסדרת התנינאים.

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מיקומו בסדרת התנינאים קיימת מחלוקת עזה: בעוד שמיונים המסתמכים על מאפיינים מורפולוגיים מראים כי הגאביאל החקיין משתייך דווקא למשפחת התניניים, המיונים המולקולריים מראים כי הוא שייך דווקא למשפחת הגאביאליים‏[1]. אורך תנין הגביאָל החקיין הבוגר יכול להגיע ל-5-6 מטר.

מקום מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגביאל החקיין שוכן ב-6 נהרות בסומטרה ובמלזיה ובנהרות המרוחקים של בורנאו. הוא נכחד מכל אזור הודו-סין, שם הוא לא נצפה משנת 1970. מאובנים מדרום מזרח סין וטאיוואן מראים שבעבר שטח מחייתו היה רחב הרבה יותר מהיום.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לאחרונה תזונתו של הגביאל החקיין לא הייתה מוכרת כל כך, אך הודות למחקרים שנערכו לאחרונה על ידי ביולוגים, הפרטים מתבהרים. תזונתו מגוונת בהרבה מזו של הגאביאל ההודי, וכוללת חוץ מדגים ופרוקי רגליים גם יונקים כמו קופים, עטלפי פירות ואף איילים, בניגוד לגאביאל ההודי, הניזון רק מדגים ופרוקי רגליים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקבות הגאביאל החקיין מגיעות לבגרות באורך 2-3 מ'. הן מטילות 30-60 ביצים בתוך ערמת עלים יבשים. לאחר הטלת הביצים וסיום בניית ערימת העלים הנקבה נוטשת את הקן. שלא בדומה לרוב מיני התנינאים, הגאביאלים הקטנים אינם זוכים כלל להגנה מהוריהם והם חשופים לטורפים כמו נמיות, נמרים, טיגריסים, גחניים וכלבי בר. הצעירים בוקעים לאחר כ-90 ימים.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגאביאל החקיין נתון לסכנת הכחדה ברוב שטחי מחייתו עקב ניקוז מי הביצות ובירוא שטחי יער גשם הסובב. לרוב צדים אותו בשל עורו ובשרו, והביצים נלקחות למאכל, אולם ממשלות אינדונזיה ומלזיה החלו לנקוט צעדים על מנת להגן על המין מסכנת הכחדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ John Harshman, Christopher J Huddleston, Jonathan P Bollback, Thomas J Parsons and Michael J Braun, True and false gharials: A nuclear gene phylogeny of Crocodylia, Systematic Biology. Washington: June 2003. Vol. 52, Iss. 3; p. 386.