גאביאל חקיין
|
|
|
|---|---|
| מצב שימור | |
| מצב שימור: סכנת הכחדה (EN) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | תנינאים |
| משפחה: | גאביאליים |
| סוג: | גאביאל חקיין |
| מין: | גאביאל חקיין |
| שם מדעי | |
| תחום תפוצה | |
גאביאל חקיין (שם מדעי: Tomistoma schlegelii) הוא זוחל החי במים מתוקים הדומה לתנין עם חוטם צר וארוך, אך עבה מזה של הגאביאל. הגאביאל חקיין והגאביאל הם שני המינים היחידים ששרדו ממשפחת הגאביאליים, משפחה מסדרת התנינאים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מורפולוגיה
על מיקומו בסדרת התנינאים קיימת מחלוקת עזה: בעוד שמיונים המסתמכים על מאפיינים מורפולוגיים מראים כי הגאביאל החקיין משתייך דווקא למשפחת התניניים, המיונים המולקולריים מראים כי הוא שייך דווקא למשפחת הגאביאליים [1]. אורך תנין הגביאָל החקיין הבוגר יכול להגיע ל-5-6 מטר.
[עריכה] מקום מחיה
הגביאל החקיין שוכן ב-6 נהרות בסומטרה ובמלזיה ובנהרות המרוחקים של בורנאו. הוא נכחד מכל אזור הודו-סין, שם הוא לא נצפה משנת 1970. מאובנים מדרום מזרח סין וטאיוואן מראים שבעבר שטח מחייתו היה רחב הרבה יותר מהיום.
[עריכה] תזונה
עד לאחרונה תזונתו של הגביאל החקיין לא הייתה מוכרת כל כך, אך הודות למחקרים שנערכו לאחרונה על ידי ביולוגים, הפרטים מתבהרים. תזונתו מגוונת בהרבה מזו של הגאביאל ההודי, וכוללת חוץ מדגים ופרוקי רגליים גם יונקים כמו קופים, עטלפי פירות ואף איילים, בניגוד לגאביאל ההודי, הניזון רק מדגים ופרוקי רגליים.
[עריכה] רבייה
נקבות הגאביאל החקיין מגיעות לבגרות באורך 2-3 מ'. הן מטילות 30-60 ביצים בתוך ערמת עלים יבשים. לאחר הטלת הביצים וסיום בניית ערימת העלים הנקבה נוטשת את הקן. שלא בדומה לרוב מיני התנינאים, הגאביאלים הקטנים אינם זוכים כלל להגנה מהוריהם והם חשופים לטורפים כמו נמיות, נמרים, טיגריסים, גחניים וכלבי בר. הצעירים נולדים לאחר כ-90 ימים.
[עריכה] שימור
הגאביאל החקיין נתון לסכנת הכחדה ברוב שטחי מחייתו עקב ניקוז מי הביצות ובירוא שטחי יער הגשם הסובב. לרוב צדים אותו בשל עורו ובשרו, והביצים נלקחות למאכל, אולם ממשלות אינדונזיה ומלזיה החלו לנקוט בצעדים חיוביים על מנת להגן על המין מסכנת הכחדה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ John Harshman, Christopher J Huddleston, Jonathan P Bollback, Thomas J Parsons and Michael J Braun, True and false gharials: A nuclear gene phylogeny of Crocodylia, Systematic Biology. Washington: June 2003. Vol. 52, Iss. 3; p. 386.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|