גאוגרפיה כלכלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גאוגרפיה כלכלית הוא ענף בתחום הגאוגרפיה, העוסק בקשר שבין הפעילות הכלכלית של האדם לבין "מקום" על פני כדור הארץ. הקשר יכול לבוא לידי ביטוי בהשפעה הכלכלית של ניצול משאבי הטבע (מחצבים, מים ועוד), בחקר השינויים הגאוגרפיים הנגרמים עקב פעילות האדם, כגון צריכת שירותים מסוימים, הבנת תופעות /השפעות של עסקאות ופעולות כלכליות שנעשות על ידי מדינה, חברה או אדם פרטי, וכן להעריך מגמות ותהליכים ומידת השפעתם על האוכלוסייה, כמו גלובליזציה[1], עוני, הגירה, התפשטות מחלות, ועוד. גאוגרף כלכלי יסתמך על תיאוריות כלכליות במרחב על מנת לשער היכן כדאי למקם חברה.

האדם בגאוגרפיה הכלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגאוגרפיה הכלכלית נכללת בתחום הגאוגרפיה האנתרופוגאוגרפי העוסק באדם (אנתרופוס = אדם) המתאר את הצפיפות, שיעורי הגדילה והצמיחה הטבעיים, הפריסה ותוחלת החיים. דוגמה לאדם בגאוגרפיה כלכלית: קצב גידול האוכלוסייה גדל בעקבות שיפור רמת התזונה (רמת התמותה קטנה כתוצאה מכך).

עוד לפני התפתחותו של תחום הגאוגרפיה הכלכלית, אנשים ניסו לשער ולחזות אירועים שיתקיימו בעתיד. לדוגמה, תומאס מלתוס שהיה כלכלן אנגלי, פרסם חיבור ב-1798 בו אמר שבעקבות גידול האוכלוסייה וענף המזון שאינו מתפתח בהתאמה, תהיה תקופה של רעב בעולם וצמצום האוכלוסייה. השערה זו לא התקיימה, כתוצאה מהתפתחות ענף המזון בארצות מסוימות שהשפיעו על כלל העולם.

החקלאות בגאוגרפיה הכלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה חקלאי

חקלאות הוא ענף עיקרי בחיי האדם, ומספק לאוכלוסייה האנושית מזון וביגוד. בעבר כ-90% מהאוכלוסייה עסקו בחקלאות לעומת כ-50% כיום.

הסיבות לתעסוקה נרחבת בענף החקלאות בעבר:

  • שימוש בבהמות ככח עיקרי בעיבוד השדות, מה שדרש חקלאות עבור הבהמות - אספקת מזון ושטח גידול לבהמות.
  • שיטות ישנות ופרימיטיביות, כגון שימוש בזבל הבהמות כדישון.
  • חוסר בכלי תחבורה להסעת הסחורה ממקום למקום חוץ מהבהמה.

דברים אלו השפיעו לרעה על החקלאות בימים ההם ועודפי המזון היו קטנים ולכן אנשים רבים עסקו בחקלאות.

החקלאות בגאוגרפיה הכלכלית כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר אחרי המהפכה התעשייתית החלה מהפכה בענף החקלאות, החלו לייצר מכונות אשר עוזרות לחקלאים לעבד את האדמה ולנוע ממקום למקום והחל גם שימוש בדשנים.

מהפכה זו הביאה לירידה בצורך בידיים עובדות וגם לתפוקה גדולה יותר, מכיוון שחקלאים יכלו לגדל על שטח אדמה גדול יותר בזמן קצר יותר בגלל שימוש במכונות. הדשנים שיפרו את התוצרת החקלאית (מכילים חומרים שתרמו לצמיחה כמו זרחן ואשלגן) והאוניברסיטאות התחילו להכשיר אנשים במקצועות העוסקים בתחום, לדוגמה, אגרונומים.

במהלך הזמן, הומצאו גם החממות שבהם משתמשים עד היום ואותה תקופה נקראה "המהפכה הלבנה"[2].

התעשייה בגאוגרפיה הכלכלית כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם התעשייה הגאוגרפיה הכלכלית מראה לנו את הגורמים המשפיעים על הסטנדרטים על התעשייה באזור, לדוגמה: מפעל לא יצליח להרוויח באזור לא מיושב (חוסר עובדים). גאוגרפיה כלכלית זו מתארת את השפעת הגאוגרפיה על הרווחים בתעשייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאוגרפיה כלכלית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל האדם והמרחב, תל אביב: מט"ח, 2002, עמ' 72-75
  2. ^ המהפכה החקלאית השלישית, באתר school.kotar.cet.ac.il