גאוגרפיה של אוסטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאוגרפיה של אוסטריה
יבשת אירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°N 14°E / 48°N 14°E / 48; 14
שטח
דירוג שטח 115
שטח 83,871 קמ"ר
  אדמה 82,445 קמ"ר (98.3%)
  מים 1,426 קמ"ר (1.7%)
גובה
הנקודה הנמוכה 115 מטר (נויזידלרזה)
גובה ממוצע 910 מטר
הנקודה הגבוהה 3,798 מטר (גרוסגלוקנר)
מידע נוסף
אורך קו החוף 0 ק"מ
אורך הגבולות 2,524 ק"מ
מדינות גובלות איטליה, הונגריה, סלובקיה, סלובניה, צ'כיה, ליכטנשטיין, שווייץ, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוסטריה היא רפובליקה ללא מוצא אל הים במרכז אירופה, אשר חלק ניכר ממנה מכוסה הרים. הרפובליקה גובלת במדינות רבות, לאורך גבול של 2,563 קילומטר: ממערב שווייץ (לאורך 164 ק"מ) וליכטנשטיין (35 ק"מ); מצפון גרמניה (784 ק"מ), צ'כיה (362 ק"מ) וסלובקיה (91 ק"מ); ממזרח הונגריה (346 ק"מ); ומדרום סלובניה (311 ק"מ) ואיטליה (430 ק"מ). צורת גבולות המדינה היא כעין אגס, שקצהו המערבי הוא מעין פרוזדור צר וארוך שרוחבו המרבי הוא כ-60 ק"מ, אשר נמצא בין המדינות גרמניה, שווייץ ואיטליה, וחלקו השני, המהווה את רוב המדינה, הוא מעין עיגול. אורכה המרבי של המדינה הוא 560 ק"מ ורוחבה המרבי הוא 280 ק"מ.

שטחה הכולל של המדינה הוא 83,859 קילומטר רבוע, ובכך היא המדינה ה-115 בגודלה בעולם. 1.3% משטחה מכוסה מים, 62% מכוסה בהרים (בעיקר הרי האלפים) ו-32% נמוך יחסית ופורה יותר, הודות לנהר הדנובה. הנקודה הגבוהה ביותר באוסטריה הוא הר גרוסגלוקנר, המתנשא לגובה של 3,797 מטר.

את הקצה המערבי והמזרחי של אוסטריה מעטרים שני מקווי מים גדולים - נויזידלרזה וימת קונסטנץ. הראשון, נויזידלרזה, הוא אגם ערבתי, ואילו השני הוא ימה אלפינית אופיינית. עובדה זו ממחישה את הגיוון בין אזוריה השונים של אוסטריה.

מאז 1918 מחולקת אוסטריה רשמית לתשע מדינות פדרליות (ראו: מדינות אוסטריה): בחלקה המערבי פורארלברג וטירול, ובמזרחי קרינתיה, זלצבורג, שטיריה, אוסטריה תחתית, אוסטריה עילית, וינה ובורגנלנד.

פני השטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את אוסטריה לשלושה אזורים גאוגרפים שונים: הגדול מביניהם הוא אזור הרי האלפים המכסה 62% מהשטח, השני בגודלו הוא עמק הדנובה הפורה, ומצפון לו נמצא החלק הקטן ביותר, הרי רכס יער בוהמיה, המהווה רק 10% משטחה של אוסטריה.

נהר הדנובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהר הדנובה, ומאחוריו העיר וינה

הדנובה נובע באזור היער השחור (Schwarzwald) בגרמניה ונשפך לים השחור כדלתה בתחום רומניה. נהר זה הוא אחד מנתיבי המים הבינלאומיים החשובים ביותר, מכיוון שזהו הנהר היחיד הזורם ממרכז אירופה לכיוון מזרח. באוסטריה הנהר יוצר עמק גדול ופורה, המנקז לתוכו את כל הרי אוסטריה וסביבתו. הנהר החשוב ביותר שזורם אל הדנובה בתחום אוסטריה הוא נהר אנס.

הרי האלפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה רכסים עיקריים של הרי האלפים - האלפים המרכז-מזרחיים, רכס האלפים הגיריים הצפוני, ורכס האלפים הגיריים הדרומיים הם הרכסים אשר נמצאים בתחומי אוסטריה.

האלפים המרכזיים, אשר מורכבים בעיקר מבסיס גרניט, הם הרכס הגדול והגבוה ביותר באוסטריה. רכס זה חוצה את אוסטריה מטירול ועד גבול אוסטריה תחתית ושטיריה, ומכילים בתוכם את רכסי הוהה טאורן והאלפים האצטליים אשר מכוסים בקרחוני עד.

רכס יער בוהמיה אחר הצהרים

רכס האלפים הגיריים הצפוני, שמשתרע מפורארלברג דרך מדינת זלצבורג לאורך הגבול עם גרמניה ודרך אוסטריה תחתית ואוסטריה עילית לכיוון וינה, ורכס האלפים הגיריים הדרומי, על גבול קרינתיה-סלובניה, עשויים בעיקר מאבני גיר ודולומיט.

רכס יער בוהמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכס הגרניט המיוער של יער בוהמיה, רכס הרים נמוך, בעל רמות חשופות ומוכות-רוחות ואקלים קר וקשה מאוד, ממוקם בצפון עמק הדנובה ומהווה 10% משטח אוסטריה. מלבד אוסטריה הוא עובר גם במדינות צ'כיה וגרמניה.

מאפיינים גאוגרפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר וייסקוגל שבאלפים האצטליים

הרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרים הם המאפיין הבולט ביותר של אוסטריה. כ-62% מהמדינה מכוסה הרים, אשר רובם והעיקריים ביניהם הם הרי האלפים, אך מצפון-מזרח נמצאים גם רכס יער בוהמיה וחלק קטן מהרי הקרפטים. מבחינה תיירותית ההרים מהווים בעיקר מוקד סקי חשוב. הרי האלפים שבתחום אוסטריה נפרשים בשלושה רכסים עיקריים: האלפים המרכז-מזרחיים, רכס האלפים הגיריים הצפוני ורכס האלפים הגיריים הדרומי. שלושה רכסים אלו מתחלקים לארבעה רכסי-משנה: הוהה טאורן, נידרה טאורן, רכס יער וינה והאלפים האצטליים. הנקודה הגבוהה ביותר באוסטריה היא הר גרוסגלוקנר, הנמצא ברכס הטאורן הגבוה. להלן רשימת 10 ההרים הגבוהים ביותר באוסטריה:

מפה טופוגרפית של אוסטריה
מספר שם גובה (מטר) רכס הרים
1 גרוסגלוקנר 3,798 הוהה טאורן
2 וילדשפיצה 3,772 האלפים האצטליים
3 קליינגלוקנר 3,770 הוהה טאורן
4 וייסקוגל 3,739 האלפים האצטליים
5 פשלטורם 3,721 הוהה טאורן
6 הרטנגלטורם 3,719 הוהה טאורן
7 הופמנשפיצה 3,711 הוהה טאורן
8 וייצנבקטורם 3,702 הוהה טאורן
9 דראשטורם 3,701 הוהה טאורן
10 גרניטורם 3,700 הוהה טאורן
אגם אוסיאך שבקרינתיה

אגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטריה זרועה באגמים רבים, מימות ערבה במזרח ועד ימות אלפיניות במערב. האגם הגדול ביותר באוסטריה הוא נויזידלרזה, השוכן על גבול אוסטריה-הונגריה, במדינה הפדרלית בורגנלנד, ומשתרע על 315 קמ"ר, כש-240 קמ"ר מן האגם נמצא בתחום אוסטריה. לאחר מכן מגיעים האגמים אטר עם 46 קמ"ר וטראון עם 24 קמ"ר שבאוסטריה עילית. חלק קטן מן ימת קונסטנץ השוכנת במשולש הגבולות של גרמניה, שווייץ ואוסטריה, וגודלה מסתכם ב-536 קמ"ר, נמצא בתחום אוסטריה, בקצה מדינת פורארלברג.

מבחינת תיירות הקיץ באוסטריה האגמים הסמוכים להרים מהווים את הפופולריים יותר, בייחוד ימות קרינתיה וימות אזור הנופש זלצקמרגוט. בין הידועים שבאגמים אלו ניתן למנות את אגמי ורטר, מילשטטר, אוסיאך והאגם הלבן בקרינתיה, ומונדזה ווולפגנגזה בזלצקמרגוט.

נהרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהר הזלצך שבמדינת זלצבורג, סמוך לעיירה ורפן

רוב שטח אוסטריה, 80,566 קמ"ר, מתנקז מזרחה על ידי נהרות אל תוך נהר הדנובה ומשם לים השחור, ורק חלק קטן מן השטח מתנקז צפונה אל נהרות הריין (2,366 קמ"ר) והאלבה (918 קמ"ר), ומשם לים הצפוני. להלן רשימת הנהרות הגדולים לפי אזור הניקוז שלהם:

יובלי הדנובה לפי אזורי הניקוז שלהם באוסטריה:

נהרות הנשפכים לים הצפוני:

גאוגרפיה אנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה באד קליינקירכהיים שבקרינתיה

שימושי הקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופי שימושי הקרקע באוסטריה משתנה בין אזורים אלפיניים לאזורים שאינם אלפיניים. כעשירית משטחה של אוסטריה שומם או בלתי יצרני, כאשר אלו אזורים הרריים או מיוערים באופן קיצוני. מעל ל-40% משטחה של אוסטריה מכוסה ביער אשר רובו שוכן בהרי האלפים. פחות מחמישית שטחה של אוסטריה ראוי לעיבוד חקלאי. אחוז השטח המעובד באוסטריה גבוה יותר במזרח, באזורים שאינם הרריים, ונמוך יותר במערב, באזורי האלפים. למעלה מחמישית שטחה של אוסטריה מכוסה בשדות מרעה הממוקמים בגבהים שונים, כאשר מחצית מהם נמצאים באזורים גבוהים באלפים, רבים מהם מעל ל-1,000 מטר.

העיירה צאמס שבטירול

היסטורית, שדות המרעה הנמצאים בחלקים הגבוהים של האלפים שימשו במשך עונת הקיץ כמקום מרעה לפרות החולבות, מה שנתן באותה עת זמן לטיפוח וקצירת חציר לחורף באזורים הנמוכים יותר של ההרים. בעוד שבעבר שדות המרעה היוו גורם כלכלי מעשי, בעשורים האחרונים הם שורדים רק הודות למאמצים עילאיים.

צפיפות אוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שבאלפים טמונים יתרונות רבים, הם מהווים את הגורם העיקרי לכך שרבים משטחיה של אוסטריה אינם מיושבים, והיא בין המדינות הכי פחות צפופות בכל מרכז ומערב אירופה, עם צפיפות אוכלוסין ממוצעת של 93 תושבים לקמ"ר בלבד. השטחים שבהם מתקיימים חיים באופן תמידי, כגון מקומות יישוב, כבישים ושאר אמצעי תחבורה, חקלאות וכדומה מהווים 35,000 משטחה של אוסטריה, שהם למעשה 40% בלבד. השטחים בהם נמצא רוב היישוב התמידי הם אזור עמק הדנובה ומרגלות האלפים הנמוכות, בהם מתגוררים כשני-שלישים מתושבי אוסטריה.

באזורים האלפיניים וההרריים של אוסטריה מתגוררים התושבים לרוב ביישובים השוכנים על גדותיהם של נהרות, ולכן הם נמוכים ושטוחים יחסית; ברגנץ שוכנת על שפת אגם קונסטנץ; אינסברוק על גדות נהר האין; זלצבורג על גדות נהר הזלצך וקלגנפורט על גדות הגאיל. ככלל, החלקים הגבוהים יותר של האלפים פחות מיושבים, מאחר שהם קרים והרריים יותר.

נוף אופייני בטירול

את הדוגמה הטובה ביותר לקשר הישיר שבין האזורים ההרריים לדלילות האוכלוסייה ניתן לראות במדינת טירול. כשם שרוב המדינה הוא שטח הררי מאוד (רק 3% מהשטח משמש לחקלאות), כך השטח בו מתקיימת התיישבות תמידית הוא 15% בלבד.

גבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבולות הבינלאומיים של אוסטריה והגבולות הגאוגרפיים נפגשים לעיתים רחוקות מאוד. מאז שקיעת האימפריה הרומית הדנובה והאלפים לא משמשים יותר כגבולות בינלאומיים. אפילו הגבולות הפנימיים באוסטריה בין המדינות הפדרליות מסומנים על ידי האלפים רק במקרים בודדים.

על אף שהאלפים אינם מסמנים גבולות פוליטיים, הם משמשים לעיתים קרובות כגורם מפריד בין קבוצות תרבותיות שונות. משום שבעבר האלפים היו בלתי ניתנים ליישוב, נוצרו הפרדים בין האוכלוסיות מעמק לעמק, וכך נוצרו תת-תרבויות מובחנות.

הכביש המהיר הדרומי (A2) שבדרום-מזרח אוסטריה

כתוצאה מכך, אצל כל קבוצה השתמרו מבטא, תלבושות מסורתיות, סגנונות אדריכליים ופולקלור משלה שהשתנו מעמק אחד למשנהו. אף על פי כן, ניידות ותיירות מודרניים טשטשו את ההבחנה בין הקבוצות התת-תרבותיות על ידי הפחתת הבידוד ביניהן, מה שגרם בעבר ליצירתן ולאופיין הייחודי.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות היותה מדינה אלפינית, לאוסטריה יש היסטוריה של ציר תחבורה חשוב. במשך מאות שנים שימש נהר הדנובה באוסטריה כנתיב תחבורה מימי חשוב בין מרכז אירופה למדינות הבלקן ולאסיה. התפלגותה של אירופה לשני גושים כלכליים וצבאיים מנוגדים במזרח ובמערב לאחר מלחמת העולם השנייה הוריד את מעמדה של אוסטריה כציר תחבורה חשוב. לאחר נפילתה של ברית המועצות ופתיחת מזרח אירופה כלפי המערב בשנת 1989 זכתה המדינה שוב בתפקידה ההיסטורי שלה כציר תחבורה, וכבר בתחילת שנות ה-90 חוותה אוסטריה עלייה במספר האנשים וכלי הרכב העוברים בשערה המזרחי.

בתוך האלפים, ישנם ארבעה מעברים וכבישים שעוברים דרכם המהווים את אחד מצירי התחבורה החשובים ביותר באוסטריה מצפון לדרום. מעבר זמרינג שעל גבול אוסטריה תחתית ושטיריה מחבר את אגן וינה עם עמקי המור והמירץ, כאשר הם נותנים גישה לשטיריה ולסלובניה, ודרך קרינתיה גם לאיטליה.

הכביש שמעל מעבר ברנר

הכבישים המהירים שעל מעבר פירן בין אוסטריה עילית ושטיריה ומעבר טאורן בין רכסי ההוהה טאורן ונידרה טאורן במדינת זלצבורג מהווים נתיבי תחבורה חשובים בין צפון-מערב ודרום-מזרח האלפים. הכביש המהיר שבמעבר הפירן ידוע בשמו העממי "פרמדארבייטרוג" (Fremdarbeiterweg), שפירושו "דרך העובדים הזרים", משום שעובדים זרים רבים עוברים בכביש הזה על מנת לשוב לחופשה בבתיהם שבארצות הבלקן ובטורקיה. גרמנים ותושבים צפון-אירופיים נוספים משתמשים גם כן בכביש זה פעמים רבות מדי קיץ, על מנת להגיע לחופי הים האדריאטי.

המעבר החשוב ביותר באלפים האוסטריים הוא מעבר ברנר, הממוקם על גבול אוסטריה איטליה בתחום מדינת טירול. בגובה של 1,370 מטר הוא אחד המעברים הנמוכים ביותר במדינה. המעבר מספק את הגישה הישירה ביותר בין שני האזורים המתועשים ביותר באירופה: גרמניה וצפון איטליה.

אוצרות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצרות הטבע של אוסטריה הם: ברזל, כסף, אבץ, גז טבעי, גבס, אלומיניום, מלח נפט, עץ, מגנזיום, עופרת, פחם, ליגניט, נחושת ואנרגיית מים. המתכות והנפט מקורם בהרים, והעצים מקורם ביערות הרבים הפזורים ברחבי המדינה.

פארקים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרי האלפים בפארק לאומי קאלקאלפן

פארקים לאומיים הוכרזו באוסטריה מאוחר יחסית למרבית ממדינות העולם.

מאז המאה ה-20 יש באוסטריה שישה פארקים לאומיים מוכרזים, שלושה מהם מגנים על נופים הרריים ושלושה על נופי מים. פארק הוהה טאוארן הוא הגדול והוותיק מבין הפארקים הלאומיים באוסטריה, ובזכות שטחו הגדול, כ-1,836 קילומטר רבוע, הוא הגדול בפארקים הלאומיים במרכז אירופה כולה. שניים מן הפארקים צמודים לפארקים לאומיים במדינות השכנות.

בנוסף לששת הפארקים הלאומיים המוכרים על ידי איגוד השימור העולמי (IUCN), מסווג הפארק הלאומי נוקברגה בדרגת נוף מוגן בלבד.

שטחם הכולל של הפארקים הלאומיים הוא 2,356 קמ"ר, שטח המהווה 2.8% אחוז משטחה של אוסטריה. הפארקים מתהווים מהנופים העיקריים של אוסטריה, יערות, הרי האלפים ועמקים שונים.

הפארקים הלאומיים הם:

גאוגרפיה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מדינות אוסטריה

אוסטריה היא רפובליקה פדרלית המאגדת בתוכה תשע מדינות, הנקראות בגרמנית "לנדר" (Länder). וינה, בירת אוסטריה, נחשבת כמדינה בפני עצמה, ואף על פי שהיא הקטנה במדינות מבחינת השטח, היא המאוכלסת ביותר. המדינה בעלת השטח הגדול ביותר היא אוסטריה תחתית. אלה הן תשע מדינות אוסטריה:

עברית אנגלית גרמנית
המדינות של אוסטריה
המדינות של אוסטריה
1. בורגנלנד Burgenland Burgenland
2. קרינתיה Carinthia Kärnten
3. אוסטריה תחתית Lower Austria Niederösterreich
4. אוסטריה עילית Upper Austria Oberösterreich
5. זלצבורג Salzburg Salzburg
6. שטיריה Styria Steiermark
7. טירול Tyrol Tirol
8. פורארלברג Vorarlberg Vorarlberg
9. וינה Vienna Wien

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לינץ
וינה
גראץ
זלצבורג

העיר הגדולה ביותר באוסטריה היא וינה, שהיא למעשה עיר ראשה קלאסית: כחמישית מאוכלוסיית אוסטריה מתגוררת בה, העיר הבאה אחריה בגודלה, גראץ, קטנה ממנה פי 7 והעיר מהווה את המרכז הפוליטי, התרבותי והכלכלי הבלתי-מעורער של אוסטריה. בנוסף לכך היא המטרופולין ועיר המיליון היחידה באוסטריה, ונחשבת גם לאחת מן המדינות הפדרליות של אוסטריה, שעל אף שהיא הקטנה ביותר שבהן, גרים בה יותר תושבים מבכל אחת מן השאר.

מלבד וינה, ישנן עוד ארבע ערים שאוכלוסייתן היא מעל ל-100,000 תושבים: גראץ, לינץ, זלצבורג ואינסברוק. להלן רשימת 25 הערים הגדולות ביותר באוסטריה:

מספר שם העיר מספר תושבים מדינה פדרלית
1991 2001 2006
1. וינה 1,539,848 1,550,123 1,651,365 וינה
2. גראץ 237,810 226,244 244,537 שטיריה
3. לינץ 203,044 183,504 188,407 אוסטריה עילית
4. זלצבורג 143,978 142,662 148,549 מדינת זלצבורג
5. אינסברוק 118,112 113,392 116.881 טירול
6. קלגנפורט 89,415 90,141 92,231 קרינתיה
7. ולס 52,594 56,478 58,607 אוסטריה עילית
8. פילך 54,640 57,497 58,290 קרינתיה
9. סנקט פלטן 50,026 49,121 51,068 אוסטריה תחתית
10. דורנבירן 40,735 42,301 43,864 פורארלברג
11. וינר נוישטאדט 35,134 37,627 39,687 אוסטריה תחתית
12. שטייר 39,337 39,340 39,102 אוסטריה תחתית
13. פלדקירך 26,730 28,607 29,855 פורארלברג
14. ברגנץ 27,097 26,752 27,241 פורארלברג
15. לאובן 28,897 25,804 25,439 שטיריה
16. וולפסברג 24,400 25,335 25,378 קרינתיה
17. באדן 23,488 24,502 25,217 אוסטריה תחתית
18. קלוסטרנויבורג 24,442 24,797 25,123 אוסטריה תחתית
19. קרמס 22,766 23,713 23,965 אוסטריה תחתית
20. טראון 22,260 23,470 23,961 אוסטריה עילית
21. לאונדינג 21,209 22,203 23,248 אוסטריה עילית
22. אמשטטן 21,972 22,595 23,060 אוסטריה תחתית
23. קאפפנברג 23,380 22,234 22,031 שטיריה
24. מדלינג 20,290 20,405 20,716 אוסטריה תחתית
25. לוסטנאו 18,484 19,709 20,518 פורארלברג

נקודות שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודות השיא באוסטריה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]