גאוגרפיה של סוריה

גאוגרפיה של סוריה
יבשת אסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 35°13′00″N 38°35′00″E / 35.216667°N 38.583333°E / 35.216667; 38.583333
שטח
דירוג שטח 90
שטח 187,437 קמ"ר [1]
  אדמה 183,630 קמ"ר (97.97%)
  מים 1,550 קמ"ר (0.83%)
גובה
הנקודה הנמוכה 200 מטר מתחת לפני הים  (הכנרת)
גובה ממוצע 514 מטר
הנקודה הגבוהה 2,814 מטר (הר חרמון)
מידע נוסף
אורך קו החוף 193 ק"מ
אורך הגבולות 2,363 ק"מ
מדינות גובלות טורקיה, ירדן, עיראק, ישראל, לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תמונת לווין של סוריה

סוריה היא מדינה הממוקמת בדרום-מערב אסיה. המדינה גובלת עם ישראל ולבנון במערב, טורקיה בצפון, עיראק במזרח וירדן בדרום. בנוסף לכך, לסוריה רצועת חוף לאורך הים התיכון.

סוריה מחולקת למספר רב של אזורים גאוגרפים. באזורי ההרים במערב לאורך החוף במרכז ובאזור הדרום בג'בל אלדרוז שבהרים אלו כמות המשקעים היא 1,000 מילימטרים ויותר. מרבית שטחה של סוריה שהוא מישור צחיח הידוע בשם המדבר הסורי ששם הרוחות חמות וכמות המשקעים נמוכה. כמו כן, יש בה מישורים פוריים כגון הבשן, החורן, הגולן, דמשק ואזור חומס וחלב. הפרת הוא הנהר החשוב ביותר במדינה החוצה אותה במזרח. מצפון לנהר הפרת נמצא האזור הפורה ג'זירה, ה"אי". אזור זה מושקה על ידי שני יובלים של נהר הפרת, הבליח והחבור. באזור נבנתה במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 מערכת סכרים ותעלות המספקת מים לחקלאות, בעיקר דגנים, באזור. כמו כן חל גידול משמעותי בגידולי הכותנה.

סוריה מחולקת ל-14 מחוזות ול-61 נפות שונות. הערים הגדולות בסוריה הן חלב (כ-1,900,000 תושבים) ודמשק (כ-1,700,000 תושבים).

ג'בל א' שיח, "ההר המזוקן" הוא הר החרמון, הנמצא ברכס הרי מול הלבנון בגבול לבנון בגובה 2,814 מטר הוא הנקודה הגבוה במדינה. פסגת רכס זה מהווה את קו הגבול בין סוריה ולבנון, וכן בפסגות הדרומיות נקבע קו הגבול עם ישראל בהסכם.

טופוגרפיה של סוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טופוגרפיה של סוריה

שטחה הכולל של סוריה הוא 185,180 קמ"ר של מדבריות, מישורים והרים, אזור מזרח ומרכז המדינה הם רחבים וגדולים שמהם יוצאת רצועה קטנה לעבר הים התיכון. האקלים בסוריה הוא יבש בעיקר (בכשלוש חמישיות מהשטח פחות מ 250 מילימטר בשנה) אך היתרון הגדול של סוריה הוא האדמה הפורייה שמאפיינת חלקים רבים משטחה. לאורך השנים נעשים מאמצים רבים להרחבת השטח החקלאי במדינה על ידי מערכות השקיה שונות.

מישור החוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך חופי הים התיכון, משתרע מישור החוף הסורי מהגבול הטורקי עד ללבנון. מישור חוף זה צר מאוד ומישורי ומכוסה בדיונות חול, ישנם אזורים רבים לאורך החוף בהם נעלמת לחלוטין שפלת החוף על ידי צוקי רוחב הזולגים מההרים לים. שתי ערי נמל גדולות לחוף הים התיכון הן לטקיה וטרטוס.

על פי רבי אשתורי הפרחי,[2] מיקומו של הר ההר המצוין בפרשת מסעי כנקודת הגבול הצפון-מערבי של ארץ ישראל היא בג'בל אל אקרע, מרחק חצי יום הליכה מצפון ללטקיה. ממזרח ומדרום ללטקיה זורם נהר זיפרון.[3]

כ-16 ק"מ מצפון ללטקיה שוכנת העיר העתיקה אוגרית, ובה שרידים ארכאולוגיים מן המאה ה-16 עד המאה ה-13 לפני הספירה.

הרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוריה מאופיינת ברכסי הרים גבוהים רבים ההרים מתפרסים על פני שטחים שונים במדינה: הרי אנסריה רכס הרים המקביל למישור החוף, ממוצע הגובה בו הוא קצת יותר מ-1,200 מטר כשהפסגה הגבוהה ביותר, נבי יונס, נישאת לגובה 1,575 מטר. מורדות הרכס במערב מושפעים מרוחות מערביות רוויות לחות מהים התיכון, ותורמים לאפשרויות עיבוד האדמה לעומת המדרון המזרחי, זו אחת הסיבות לאכלוס הגדול יותר במדרון המערבי. רכס הרים זה נחצה לשניים על ידי נהר העאסי המתפתל לאורכם.

מדרום להרים אלו עובר מסדרון מישורי המאפשר קישור נוח בין מזרח המדינה לחופי הים של לבנון. במשך השנים מסדרון זה היה נתיב מרכזי למסחר ולפלישה לאזור. בשנות האלפיים, עוברים בו מסילת רכבת וכביש ראשי, המקשרים את חומס שבמזרחו לחוף שבמערבו ולטריפולי שבלבנון.

מהעבר השני של העמק נישאים הרי מול הלבנון לגובה של למעלה מ-2,000 מטר, ופסגתם בהר חרמון בגובה 2,814 מטר. בשל גובהו חלקים נרחבים של הרכס אינם מאוכלסים כלל וכפרים מעטים נמצאים בו, אך רכס זה הוא אחת הסיבות לפוריות העמקים שמתחתיו וממנו יורדים שבלים רבים מזרחה למדבר.

בחלק הדרומי ביותר במדינה הר הדרוזים המתרומם לגובה של 1,800 מטר, רכס זה פורה ומיושב בעיקר על ידי דרוזים.

באזור המישור המזרחי של סוריה, משתרעת רמה נמוכה של הרים מצפון לנהר פרת כשמדרום לו אזור מדברי וצחיח המכונה המדבר הסורי.

מישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוריה מישורים רבים המתפרסים בכל רחבי המדינה, מישורים אלו ברובם פוריים ברובם והאוכלוסייה בהם גדולה. החורן, הבשן, דמשק והגולן הנמצאים בדרום מערב המדינה הם מישורים רחבים ופוריים ועל כן ההתיישבות בהם גדולה, גם מצפון להרי מול הלבנון באזור הערים חומס וחמאת ישנו מישור פורה גדול, מסביב לעיר חלב, ומצפון מזרח לנהר פרת אזור המכונה "ג'זירה" שמושקה על ידי הפרת, נהר החבור ונהר הבָּלִיח'. מצבורי נפט וגז טבעי שהתגלו בחלק הצפוני הקיצוני של ג'זירה הגבירו באופן משמעותי את הפוטנציאל הכלכלי של האזור.

מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאגר אסד (מימין) בלב סוריה ואזור חוף הים התיכון הפורה וההררי

הנהרות והנחלים ברחבי סוריה הם בעלי חשיבות חיונית לפיתוח החקלאי שלה. הנהר הארוך ביותר והחשוב ביותר הוא הפרת, המייצר יותר מ-80 אחוזים ממקורות המים של סוריה. יובליו עיקריים הבָּלִיח' והחבור מתווספים לתרומה זו כמו גם נחלים ונהרות קטנים לאורך הגבול עם טורקיה בצפון, ישנם גם מספר וואדיות לאורך הפרת המתמלאות בחורף ומשמשות גם כן תוספת להשקיה.

ב-1973 השלימה סוריה בניית סכר על נהר פרת. הסכר יצר מאגר מים בשם אסד (בוחאירת אל אסד) באורך של 80 קילומטרים וכשמונה קילומטרים רוחב בממוצע.

באזור המישור הצחיח של דמשק מספר נאות מדבר, נחלים קטנים וביצות משמשים כהספקת מים לתושבים המקומיים. הגדול והחשוב בהם הוא הברדה נהר שמתחיל בהרי מול הלבנון ויורד מזרחה לעבר המישור ודמשק, הברדה הוא הגורם העיקרי לפריחתו של אגן דמשק.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיין הבולט ביותר של האקלים בסוריה הוא הניגוד בין חוף הים התיכון הלח ואזורי המדבר הצחיחים המשתרעים על פני שלושה רבעים מהמדינה. וגובלים במערב בהרי מול הלבנון וההרים לאורך הים, כמות המשקעים באזור זה גבוהה יחסית והממוצע השנתי נע בין 750 ל-1,000 מילימטרים, מרביתם מגיעים כחלק משקעים מערביים על ידי רוחות מהים התיכון בחודשים נובמבר עד מאי. הטמפרטורות השנתיות הממוצעת נעות בין ‏ 7 בחודש ינואר ל-C°‏ 27 באוגוסט. בפסגות הרכסים מרבית המשקעים יורדים בצורת שלג כך שפסגות מושלגות לאורך השנה.

באזור אגן דמשק האקלים ערבתי, עם כמות משקעים ממוצעת של פחות מ-200 מילימטרים בשנה ועם טמפרטורות בין C°‏ 4 בחודש ינואר ל-C°‏ 40 בחודשים יולי ואוגוסט.

בדרום מזרח סוריה אזור המדבר הסורי, הלחות יורדת, וכמות המשקעים השנתית יורדת מתחת ל-100 מילימטרים. כמות המשקעים התנודתית באזור היא סיבה נוספת למיעוט היישוב האנושי בו. הטמפרטורות בחודש יולי קרובות ל-C°‏ 45. סופות חול שכיחות במהלך החודשים פברואר ומאי, ובחודשי נובמבר עד מרץ המדבר מתאפיין לעיתים בכפור נרחב.

סכסוכי גבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1967 נפתחה מלחמה בין ישראל לסוריה שבמהלכה הצליחה ישראל לכבוש חלק מרמת הגולן הסורית עד לקו התלים, ישראל סיפחה את רמת הגולן בשנת 1981 והפכה אותה לחלק ממנה, אולם מאז שנכבשה הרמה סוריה דורשת מישראל להחזירה לידיה.

סכסוך נוסף נובע מדרישת סוריה שטוענת לגבול טריטוריאלי של 35 מיילים ימיים (64.8 קילומטר) מחוף הים תיכון שלה למים. עם זאת, בשנת 2003, סוריה הכריזה באופן חד צדדי על האזורים הימיים האלה כשלה, למרות שלפי חוק האומות המאוחדות מותר רק 12 מיילים הימיים מהמים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבקע הסורי אפריקאי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאוגרפיה של סוריה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמ"ג - 2020
  2. ^ כפתור ופרח פרק יא, בחלק 'הר ההר'.
  3. ^ תמונות נמצאות באתר הסורי של העיר.