גאודיה וישנוה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גָאוּדִיַה וָאִישְנַוִיזם, צַ'יְתַנְיַה וָאִישְנַוִיזם[1] או הַרֵא קְרִישְנַה הם כינויים לתנועת בְּהַקְטִי וָאִישְנַוִית אשר התפתחה בבנגל במאה ה-16. מייסד הזרם היה שְרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ (1534-1486), סַנְנְיָאסי משושלת מָאדְהַוַה אשר נחשב על ידי חסידיו כהתגלמות של קְרִישְנַה עלי אדמות. מַהָאפְּרַבְּהוּ קרא להוצאת הדבקות הדתית מן המקדשים אל כלל האנשים דרך זמרת שמותיו של אלוהים בציבור. הגָאוּדִיַה-וָאִישְנַוִים מפורסמים בשל הזמרה הציבורית של המנטרה הידועה כ"מַהָא-מנטרה" (בסנסקריט: הגדולה או הקדושה מבין המנטרות):

הַרֵא קְרִישְנַה הַרֵא קְרִישְנַה קְרִישְנַה קְרִישְנַה הַרֵא הַרֵא /
הַרֵא רָאמַה הַרֵא רָאמַה רָאמַה רָאמַה הַרֵא הַרֵא //

מנטרה זו, אשר מקורה בבקַלִי-סַנְטַרַנַה אוּפַּנִישַד, מתוארת כמנטרה המומלצת לשינון בעידן קַלִי, העידן הנוכחי, אשר מטרתה לגאול את האדם מאגוצנטריות חומרית ולהחזירו למצב של אהבה לאלוהים. מתואר שצַ'יְתַנְיַה היה עורך את הזמרה הציבורית של המַהָא-מנטרה תוך שירה וריקוד אקסטטיים. הזמרה הציבורית של המנטרה היא הסיבה לכינוי הַרֵא קְרִישְנַה שהפך לשם בו מכנים לרוב את חסידי הזרם.

היסטוריה מאז צ'יתניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו של צַ'יְתַנְיַה בלטו בהנהגת הזרם בעיקר שישה מתלמידיו שהיו ידועים בשם "ששת הגוֹסְוָאמִים". עם התנכלות השלטון המוסלמי להינדים בורינדבן, עברו כמה מהמקדשים הבולטים של הגָאוּדִיַה וָאִישְנַוִיזם לעיר גַ'יַאפּוּר, שהפכה עקב כך למרכז חשוב נוסף של הזרם. במאה ה-17, בעקבות התכתשויות עם הברהמנים המקומיים בגַ'יַאפּוּר בשאלה האם גָאוּדִיַה וָאִישְנַוִיזם הוא זרם פילוסופי לגיטימי, הציג בפניהם בַּלַדֵוַה וידְיָאבְּהֻוּשַׁנַּה את הפרשנות הגאודיה-וישנוית על הוֵדָאנְתַה סוּטְרַה.

העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ירידה בפופולאריות של התנועה במאות ה-17 וה-18, חלה התחייה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 אשר כללה הפצה של רעיונות הגָאוּדִיַה וָאִישְנַוִיזם ברחבי הודו. זאת בעיקר בזכות פעילותו של בְּהַקְתיוינוֹדַה טְהָאקוּרַה ולאחר מכן של אגודת הגָאוּדִיַה-מַטְהַה בהנהגתו של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתִי, בנו של בְּהַקְתיוינוֹדַה. באגודת הגָאוּדִיַה-מַטְהַה הובע לראשונה הרעיון ליישם את הפצת הגָאוּדִיַה וָאִישְנַוִיזם מחוץ להודו. בשנות ה-30 שלח בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה כמה מתלמידיו להפיץ את התאולוגיה של הגָאוּדִיַה וָאִישְנַוִיזם באנגליה ובגרמניה, שם נוצר גרעין של גָאוּדִיַה וָאִישְנַוִים מערביים ספורים, כגון הגרמני ארנסט גאורג שולץ אשר לאחר שהפך לתלמידו של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה קיבל על עצמו את השם סַדָאנַנְדַה.

לאחר שאגודת הגָאוּדִיַה-מַטְהַה התפרקה למעשה עם מותו של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה, המשיכו גורואים גָאוּדִיַה וָאִישְנַוִים להגיע למערב ולהטיף את רעיונות הגָאוּדִיַה וָאִישְנַוִיזם, אולם ללא הצלחה מרובה. השינוי התרחש ב-1965, כאשר א.צ'. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה הגיע לניו יורק בהוראתו של בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה. הוא ייסד בה את התנועה הבינלאומית למען תודעת קְרּישְׁנַּה, צפה בגדילתה, ועיצב אותה כחברה בינלאומית של יותר ממאה מקדשים, מרכזים רוחניים, בתי-ספר, מוסדות וקהילות חקלאיות, בת אלפי חברים ברחבי העולם. לפני פטירתו ב-14 בנובמבר 1977, סבב פְּרַבְּהוּפָּאדַה את כדור הארץ 14 פעמים בסיורי הרצאות אשר נשאו אותו לשש יבשות, וכך הפך את 'הַרֵא קְרִישְנַה' לביטוי מוכר בחלקים נרחבים של העולם.

לצד הפופולריות של התנועה, אימוץ המנטרה הַרֵא קְרִישְנַה על ידי ההיפים וילדי הפרחים באמריקה, כמו גם המחזמר "שיער", יצרו תדמית שלילית ושגויה לזרם הגָאוּדִיַה וָאִישְנַוִיזם. ההיפים השתמשו בסמים פסיכדליים ודגלו במין חופשי, בעוד שהתרבות הגָאוּדִיַה וָאִישְנַוִית מתנגדת לשימוש בסמים וליחסי מין שאינם למטרת הולדה.

כתבים ופילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העקרונות הפילוסופיים של הזרם הנם כי האלוהים שורה בבריאה ונפרד ממנה בו זמנית, ושהתודעה המקורית ומטרת החיים היא אהבת אלוהים. עוד ייחודיות של הגָאוּדִיַה וָאִישְנַוִיזם היא הגדרתו של קְרִישְנַה כמקור לווישנו ולא כהתגלמות (אווטאר) של וישנו.

הכתב הוֵדי החשוב ביותר לזרם זה הינו הבְּהָאגַוַתַה-פוּרָאנַּה. התאולוגים הגָאוּדִיַה וָאִישְנַוִים לימדו חיבור ומדיטציה על קרישנה במצב נפשי של ערגה, בדומה להלך רוחן של הגוֹפִּיוֹת, אהובותיו של קְרִישְנַה, בעלילות המתוארות בבְּהָאגַוַתַה-פוּרָאנַּה. עוד כתבים חשובים הם צַ'יְתַנְיַה צַ'ריתָאמְרִתַה וצַ'יְתַנְיַה בְּהָאגַוַת המתארים את חייו ומדרשיו של מַהָאפְּרַבְּהוּ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]