גאוטמה בודהה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גאוטמה בודהא)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "בודהה" מפנה לכאן. לערך העוסק במושג כללי בבודהיזם, ראו בודהה (מושג).
פסל בודהה מאזור גנדהרה בפקיסטן, המאה ה-1 לספירה

סִידְּהָארְתַה גַאוּטַמַה (סנסקריט: सिद्धार्थ गौतम; בפאלי: शिद्धत्थ ङोतम, סִידְּהַתַּה גוֹטַמַה), שקיאמוני (סנסקריט: शाक्यमुनि, "החכם בן שבט שאקיה"), הידוע כבּוּדְּהָה (סנסקריט: बुद्ध, "זה שהתעורר"), היה מנהיג רוחני ששאף לעזור לאנשים להשתחרר מסִבלם על ידי לימוד הדהרמה (הדרך הנאצלת כפולת השמונה). לימים קם זרם הבודהיזם, שהתבסס על עקרונות הדהרמה שלימד. הבודהיסטים מחשיבים אותו לבודהה העליון בזמננו. מועד לידתו ומותו אינם ודאים; מרבית ההיסטוריונים מעריכים כי הוא חי בין 563 לפנה"ס עד 483 לפנה"ס, אולם יש הטוענים כי הוא חי מאה שנים מאוחר יותר, כלומר מת בשנת 380 לפנה"ס לערך‏‏‏[1]. כיום נחגג יום הולדתו של בודהה בתאריך 8 באפריל[2].

גאוטמה הוא הדמות המרכזית בבודהיזם. תיאורי חייו, דיונים שניהל והחוקים הנזיריים שקבע סוכמו לאחר מותו ונלמדו בעל פה על ידי הסנגהה, וכך הועברו לאורך הדורות בין תלמידיו. אוסף הדיונים המיוחסים לגאוטמה הועלו לכתב רק כ-400 שנים לאחר מותו. "בודהה" הוא כינויו מהרגע שזכה להתעוררות מלאה. המסורות על חיי הבודהיסאטווה ועל תקופת חייו כבודהה מגוונות, ולעתים אינן זהות. מבחינה ספרותית אפשר לראות במסורות האלה סוג של הגיוגרפיה (סיפורי קדושים), ולאו דווקא תיעוד היסטורי. התיאור שלהלן מבוסס על קוים כלליים המקובלים על רוב המסורות הבודהיסטיות.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת סידהרתה היה בנו של סודהודנה, מלך מדינת שאקיה, ששכנה באזור שהיום הוא דרום נפאל, סביב העיר קאפילאוואסטו. הממלכה בה נולד הייתה ממלכה מפותחת מבחינה תרבותית. הנסיך הצעיר נהנה מחיים נוחים, ועד גיל 29 לא ידע אלא עונג. בעוזבו את ארמונו לראשונה התהפך עליו עולמו כאשר נחשף לסבל שבקיום האנושי. בשלושה ימים רצופים ראה גם אדם חולה מאוד, גם אדם זקן וגם אדם מת. הוא הוטרד עמוקות משהכיר בכורח הזִקנה, המחלה, המוות וארעיות הכול. כך נתקל לראשונה בחייו במציאות הסבל. הוא לא מצא רעיון כלשהו, שעליו יוכל להסתמך במחשבותיו. תהילה, שמחה, רכוש – הכול יחלוף. מבחוץ, כמו גם מבפנים, ראה רק דברים בני-חלוף; שום דבר לא היה אמיתי וממשי.

לכן, בגיל 29 החליט לפרוש מחייו הנסיכותיים, לעזוב את ביתו ומשפחתו, להיות פרוש וסגפן ולנדוד ברחבי הודו במטרה להבין את הסבל הכרוך בקיום האנושי ולמצוא לו פתרון. הוא למד עם מורים שונים, אך איש מהם לא יכול היה להביאו ליעדו הסופי – השחרור מן הסבל. לאחר שהרעיב את עצמו כמעט עד מוות, הגיע למסקנה שדרך הסגפנות שבה האדם מדכא את גופו איננה יכולה להביא להארה, ובעקבות כך נטש את דרך הסגפנות.

לאחר שש שנים מחוץ לארמון, הגיע בודהה למקום הקרוי היום בודגאיה (במדינת ביהר בהודו). הוא התיישב מתחת לעץ, נחוש בדעתו לשהות במדיטציה, עד שיגיע להארה. במהלך המדיטציה נלחם בתודעתו עם מלך השדים ההודי מארה, והצליח להגיע למצב של שוויון נפש כלפי שלוש בנותיו שניסו לפתותו, עד שפרצופיהן נרקבו והן נטמעו בתוך האדמה. לאחר שישה ימים ולילות, בבוקר השביעי, השיג את רגע הנירוואנה, שבו נחשפו לו אמיתות הקיום. היה זה גם יום הולדתו ה-35, ו-45 שנים לאחר מכן – יום מותו. בבוקר זה של ירח מלא נמוגו התפישות האחרונות על מושגיות, שעוד טשטשו את בהירות תודעתו.

לידתו של סידהרתה גאוטמה, תבליט מהמאה ה-2 או ה-3 לספירה

במשך 45 השנים הבאות לימד בודהה את תורתו לאלפי תלמידים: מוסריות, שליטה בנפש וחכמה, במטרה לבטל את התאווה והמאווים האישיים, הגורמים לסבל בשל הפער בין המצוי לרצוי, ולהגיע למחשבה נטולת תשוקות. על פי המסורת, רק מעטים זכו והגיעו לנירוואנה. בדרשתו המפורסמת בפארק הצבאים, לימד את תפיסת העולם הבודהיסטית – הדהרמה – המבוססת על ארבע אמיתות יסוד:

  1. האמת בדבר הסבל (דוקהה): סבל קיים, והוא אוניברסלי.
  2. האמת בדבר מקורו של הסבל: קיימת סיבה לסבל והיא השתוקקות.
  3. האמת בדבר סילוקו של הסבל: ישנה אפשרות להשתחרר מההשתוקקות וכך להשתחרר מסבל.
  4. האמת בדבר הדרך לשחרור מסבל: יש דרך המובילה לסיומו של הסבל, זוהי הדרך הקרויה "הדרך הנאצלת בת שמונת העקרונות".

בודהה נפטר מהרעלת מזון בגיל 80. לפי האמונה, עם מותו נשרפה גווייתו, ואפרו חולק לשמונה מנות שנקברו ברחבי אסיה. מעמדו ומהותו שונים בזרמים שונים של הבודהיזם. יש הרואים בו בן אנוש שהתגבר על החולשות האנושיות (על פי רוב, זוהי הגישה במהאיאנה ובוג'ריאנה), ולמתרגלים בזרם הטהרוואדה דומה מעמדו לזה של אל.

בודהיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בודהיזם

מבחינה היסטורית וחברתית, הבודהיזם הציב אתגר למערכת הברהמינית שממנה התפתח ההינדואיזם: בעוד שהדת הברהמינית הייתה מבוססת על חלוקה למעמדות (כהנים, לוחמים, סוחרים, אכרים / חקלאים, הן 4 הכתות הרשמיות, מפירי כלליהן הם האסורים במגע), הטיף הבודהיזם לשחרור מהאמונה בכתות, ואי תלות בכהני דת המתווכים בין המאמין לבין מושא אמונתו. בודהה עצמו האשים את הברהמינים באי-מוסריות וצביעות, ודרש מתלמידיו לחפש בעצמם את האמת על ידי למידה אישית והתנסות אישית, ולא להסתמך על הכהנים לשם כך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏The Dating of the Historical Buddha: A Review Article (http://indology.info/papers/cousins) L. S. COUSINS‏
  2. ^ הארץחוגגים את יום הולדתו של בודהה, באתר הארץ, 8 במאי 2012


פילוסופיה
P philosophy1.png
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזהבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוסשון דזהקונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסג'ון דנס סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאםניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקון
פילוסופים מודרניים רנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגיאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני זמננו גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלארד
פורטל פילוסופיה