גאולוקיישן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גְּאוֹלוֹקֵיישֶןאנגלית: Geolocation, מיקום גאוגרפי) הוא מונח המתייחס לזיהוי מיקום גאוגרפי של חפץ, כגון מכ"ם, טלפון נייד או מסוף מחשב המחובר לאינטרנט. המונח גאולוקיישן מתייחס גם לשיטה של הערכת המקום, וגם למקום המוערך בעצמו.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאולוקיישן קרוב למדי ל־"מיקום" (positioning), אך ניתן להבדיל בינו לבין שיטת ה־"מיקום" על ידי מתן דגש על תוצר בעל משמעות (כתובת רחוב, לדוגמה) ולא תוצר של קואורדינטות גאוגרפיות. במובן הטכני, הפעולה כרוכה בשימוש במערכות מיקום מתקדמות, מסוג RF, המנצלות, לדוגמה את הבדל הזמנים בעת ההגעה (TDOA), המגדילה את האפשרות לייצר מיקום ספציפי. מערכות TDOA מנצלות, בדרך כלל, מפות או מערכות אחרות למידע גרפי. שיטה זו מנוגדת לטכנולוגיית הרדיולוקיישן המסורתית, שבה משתמשים, לדוגמה, על מנת לאתר כיוון, כיוון ששם האות מתביית על קולטן ולא על המקום המדויק.

גאולוקיישן של מחשב דרך האינטרנט אפשרי על ידי הקצאת כתובת IP, כתובת MAC, קוד RFID, שבב חומרה, רכיב־שדרן, שבב־ממ"ג (GPS) למיקום גאוגרפי. כמו כן, ניתן להשתמש גם במידע המנודב מרצון. גאולוקיישן עובדת, בדרך כלל, על חיפוש כתובת IP בשירות WHOIS ומאחזרת את כתובתו הפיזית של בעל הכתובת.‏[1]

מידע המופק מגאולוקיישן של כתובת IP יכול לכלול פרטים כמו מדינה, אזור, עיר, מיקוד, קו אורך, קו רוחב ואזור זמן.‏[2]

המילה "גאולוקיישן" בהקשרים האחרים מפנה לתהליך של איתור בעל חיים, המבוססת, לדוגמה, על תיעוד זמני זריחת השמש, או טמפרטורת המים שהחיה שתתה, וכדומה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]