גאורגיוס פאפאדופולוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גאורגיוס פאפאדופולוס (יוונית: Γεώργιος Παπαδόπουλος,‏ 5 במאי 1919 - 27 ביוני 1999 ) היה מוביל ההפיכה הצבאית ביוון וראש הממשל הצבאי ששלט ביוון בשנים 1967 עד 1973.

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאפאדופולוס נולד באלאיוחורי, כפר קטן במחוז אקסאה שבאי פלופונסוס בדרום יוון לקריסטס פאפאדופולוס, מורה, ואשתו קריסולה. הוא היה הבן הבכור ולו היו שני אחרים, קונסטנטינוס וחראלאמבוס. לאחר שסיים את לימודי התיכון ב-1937 התקבל לבית ספר לקצינים שם סיים את לימודיו ב-1940.

התנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה היה עד לכיבוש יוון בידי גרמניה הנאצית איטליה ובולגריה. בזמן זה עבד במשרד לחלוקת אוכל בתור אנטי-קומוניסט ולא הצטרף לקבוצות התנגדות שמאלניות. המשרד בו עבד היה תחת פיקודו של הקולונל קורוקולאקוס, קצין שהיה אחראי על הקמתן של גדודי הביטחון בפטרס. גדודים אלה היו יחידות צבא שנוצרו בהוראת ממשלת הבובות היוונית במטרה לתמוך בכוחות הכיבוש הגרמניים. בתחילת 1944 עזב את יוון בסיוע המודיעין האנגלי ונסע למצרים שם ישבה הממשלה הגולה של יוון.

ההפיכה הצבאית של 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המשטר הצבאי ביוון בשנים 1974-1967

ב-21 באפריל, חודש לפני הבחירות הכלליות, הוביל פאפאדופולוס ביחד עם עוד מספר קצינים הפיכה מוצלחת, תוך ניצול המצב הפוליטי המסובך במדינה שנוצר בעקבות הקונפליקט בין המלך קונסטנטין השני לבין ראש הממשלה המזדקן גאורגיוס פאפאנדראו.

משטר הקולונלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהשלבים הראשונים צץ פאפאדופולוס כאדם החזק במשטר החדש. הוא מונה לשר ההגנה הלאומית, ושר הנשיאות ומעמדו אף התחזק כאשר מונה לראש ממשלה לאחר הפיכת הנגד הכושלת של המלך. נוסף על כך, ב-21 במרץ 1972 מינה את עצמו "רגנט יוון", ראש המדינה. משטרו של פאפאדופולוס הטיל משטר צבאי, צנזורה, מעצרים המוניים ועינויים של אסירים פוליטיים. אלפים ממתנגדי המשטר הושלכו לכלא או הוגלו לאיים האגאיים. להצדקת מעשיו אמר פאפאדופולוס מהלכים אלו ננקטו על מנת למנוע מהמדינה ליפול לידיים קומוניסטיות. עקב מדיניותו האנטי-קומוניסטית הנוקשה זכה לתמיכת ארצות הברית.

נפילת המשטר הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מהומות הסטודנטים באוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה ב-17 בנובמבר 1973, ממשלתו הודחה ב-25 בנובמבר של אותה שנה בידי גורמים של הקו הנוקשה בצבא. הסתמכותו הרבה על הצבא נתנה עילה למפקד בריגדה דימיטרוס איונדיס להדיח אותו ולעמוד בראש המשטר. פאפאדופולוס הושם במעצר בית בווילה שלו בזמן שיוון חזרה לדיקטטורה צבאית "אורתודוקסית". לאחר החזרת הדמוקרטיה ב-1974 פאפאדופולוס ושותפיו נשפטו והורשעו בבגידה חמורה, עינויים ופשעים נוספים. ב-23 באוגוסט 1975 הוא ובכירים נוספים במשטר הצבאי נמצאו אשמים ונשפטו לגזר דין מוות שהומר למאסר עולם. לפאפאדופולוס הוצעה חנינה אך הוא לא הסכים לה לאחר שכללה הודאה בפשעים שלו וחרטה עליהם. הוא נשאר בכלא עד למותו ב-27 ביוני 1999 בגיל 80 מסרטן.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום פאפאדופולוס מהווה סמל ביוון לדיקטטורה וקסנופוביה. תומכיו מוקירים אותו על טיפוח התרבות היוונית, הקמת שלטון חזק ומלחמתו בקומוניזם.