גאורג הנס ריינהרדט

גאורג הנס ריינהרדט (שני משמאל)

גאורג הנס ריינהרדט (Georg-Hans Reinhardt; ‏1 במרץ 1887 - 23 בנובמבר 1963) היה מפקד שריון גרמני במלחמת העולם השנייה שפיקד על קבוצת הפאנצרים השלישית בקבוצת ארמיות מרכז בחזית המזרח. לאחר סיום המלחמה נדון ל-15 שנות מאסר על פשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות.

ריינהרדט נולד בבאוצן שבסקסוניה, ולחם במלחמת העולם הראשונה בגדוד רגלים. לאחר המלחמה נשאר ברייכסווהר כאיש צבא קבע. עם תחילת מלחמת העולם השנייה היה בדרגת גנרל. הוא פיקד על דיביזיית הפאנצר הרביעית במערכה לכיבוש פולין. על אף שכשל בתחילה, בקרב בעיירה מורקה, ב-1 בספטמבר 1939, והדיוויזיה שלו עוכבה על ידי הכוחות הפולנים מבלי שהצליח לפרוץ את קווי ההגנה, היו אנשיו בין הראשונים שפרצו את הגנת ורשה, והביאו לנסיגת הכוחות הפולנים אל מחוץ לורשה. בשל הצטיינותו במערכה זו זכה בצלב האבירים לצלב הברזל וקודם לדרגת לויטננט גנרל.

לאחר הניצחון בפולין עבר ריינהרדט למערב, וקיבל את הפיקוד על קורפוס השריון ה-41, שהיה חלק מהארמיה ה-12 בפיקודו של וילהלם ליסט. קורפוס זה השתתף בהבקעת המגננה הצרפתית דרך יער הארדנים אל מעבר לנהר המאס, כחלק מ"קבוצת ארמיות A", בפיקודו של גרד פון רונדשטט. ריינהרדט, שחצה את המאס בין ה-13 במאי ל-15 במאי ליד העיירה מונתארם, היה בין אחד משלושה מפקדי השריון שהיוו את חוד החנית של הכוח המבקיע, וביססו את ראשי הגשר מעבר למאס. השניים האחרים היו ארווין רומל, אז מפקד הדיביזייה השביעית, והיינץ גודריאן, מפקד קורפוס השריון ה-19. לאחר חציית המאס המשיכו כוחותיו של ריינהרדט אל תעלת למאנש. לאחר נפילת צרפת המתין ריינהרדט בראש כוח השריון שלו לקבלת פקודת צליחת התעלה במבצע ארי ים, אך בשל כישלון הלופטוואפה בקרב על בריטניה הפקודה מעולם לא הגיעה.

ביוני 1941 השתתף ריינהרדט במבצע ברברוסה, הפלישה לברית המועצות. קורפוס השריון ה-41 שבפיקודו היה חלק מקבוצת ארמיות צפון, והגיע עד לנינגרד, צפונה יותר מכל מפקד גרמני אחר. במהלך המערכה קיבל את עלי האלון לצלב הברזל בשל מאמציו ההגנתיים כנגד מתקפות נגד רוסיות. במהלך 1944 הוביל את צבאותיו בנסיגה לאורך רוסיה בחזרה לפולין ולפרוסיה המזרחית.

ב-16 באוגוסט 1944 קיבל את הפיקוד על קבוצת ארמיות מרכז. קבוצה זו כללה עתה את כל הכוחות הגרמנים בפולין ובמזרח פרוסיה, שהתכוננו לספוג את עוצמת המהלומה של המתקפה הרוסית. מינוי זה לא החזיק מעמד זמן רב. בתחילת 1945 לאחר ויכוח עם היטלר פוטר מכל תפקידיו ופרש משירות פעיל.

ביוני 1945 נעצר ריינהרדט על ידי צבא ארצות הברית ונשפט ב"משפט הפיקוד הגבוה" במשפטי נירנברג הוא נמצא אשם בפשעי מלחמה, לרבות טיפול לא נאות בשבויים, ורצח, גירוש ולקיחת בני ערובה אזרחיים. לאחר שהכחיש את אשמתו, והורשע, נדון ל-15 שנות מאסר, אך שוחרר ב-1952.

ב-1954, לאחר שחרורו מהכלא, היה לנשיא "החברה למדעי ההגנה", וכתב מאמרים רבים בנושאים צבאיים. כהכרה בערכה של פעילותו זו ניתן לו, בשנת 1962 "הצלב הגדול של ההצטיינות" של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (Bundesverdienstkreuz), עיטור הצטיינות כללי המוענק על ידי הממשלה הפדרלית. ריינהרדט מת בשנת 1963.