גאיוס אופיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גאיוס אופיוסלטינית: Gaius Oppius), בן המאה ה-1 לפנה"ס, היה מידידיו הקרובים של יוליוס קיסר. הוא ניהל את ענייניו הפרטיים של קיסר בתקופות בהן נעדר מרומא, ויחד עם לוקיוס קורנליוס בלבוס קנה לו השפעה רבה על העיר.[1] מסופר כי אופיוס סעד עם קיסר, סלוסטיוס, הירטיוס, בלבוס וסולפיקיוס רופוס לילה לפני שחצה קיסר את הרוביקון אל איטליה, ב-10 בינואר 49 לפנה"ס.[2]

סווטוניוס מספר, כי יש החושבים שאופיוס הוא שכתב את תולדות המלחמות בהיספניה, אפריקה ואלכסנדריה, ספרים המיוחסים ליוליוס קיסר עצמו.[3] אופיוס כתב גם ביוגרפיה של קיסר ושל סקיפיו אפריקנוס.[4]

יש הסבורים כי אחרי מות קיסר כתב אופיוס פמפלט בו הוא מנסה להוכיח כי קיסריון, בנה של קלאופטרה, לא היה מזרעו של קיסר כפי שטענה היא עצמה.[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Oppius, Gaius" in: Encyclopædia Britannica, Vol. 20 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 140–141.
  2. ^ Dando-Collins, Stephan (2002). The Epic Saga of Julius Caesar's Tenth Legion and Rome. p. 67.
  3. ^ Suetonius, Caesar, 56.
  4. ^ Martin Schanz, Geschichte der römischen Literatur, i. p. 210 (2nd ed., 1898); Teuffel-Schwabe, History of Roman Literature (Eng. trans.), 197; see also Cicero, Letters, ed. R. Y. Tyrrell and L. C. Purser, iv. introd. p. 69.
  5. ^ Duane W. Roller, Cleopatra: A Biography. Oxford University Press US, 2010, pp.70-3.