גאיזריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסעות הונדלים בימיו של גאיזריק (כחול)
ביזת רומא בידי הונדלים - מאת היינריך לויטמן

גאיזריק, דהיינו "מלך-חנית", המכונה גם "הנכה" בשל מומו הגופני, (389 לערך-25 בינואר 477), היה מלך הוונדלים משנת 428 ועד מותו. במשך כמעט 50 שנות שלטונו, הוא העניק לוונדלים, שהיו שבט גרמאני משני למדי, מעמד של מעצמה ים תיכונית, שנטלה חלק חשוב בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5.

גאיזריק נולד ככל הנראה ליד אגם בלטון בהונגריה של ימינו, כבנו מחוץ לנישואין של המלך גודיגיסל. לאחר מות אביו בשנת 406 או 407, היה גאיזריק לדמות חזקה, והיה שני בכוחו רק לזה של המלך החדש, אחיו למחצה גונדריק. משמת גונדריק בשנת 428, הוכרז גאיזריק למלך הוונדלים שישבו אותה עת בדרומו של חצי האי האיברי. מאבקם של הונדלים בויזיגותים על השליטה בספרד, הביא את גאיזריק לוותר על השליטה בה, ובשנת 429 הוא יצא בראש כל 80,000 בני עמו לצפון אפריקה. בתוך כשנה וחצי כבש את השטחים הרומיים המהווים כיום את מרוקו ואלג'יריה. בשנת 439 כבש גאיזריק את קרתגו ללא קרב וקבע בה את בירתו. הוא גירש את הבישוף הקתולי המכהן והנהיג את האריאניות כדת המדינה, אם כי איפשר חופש פולחן. לראשונה לאחר כמעט 600 שנה, שוב איימה קרתגו, הפעם בירתה של הממלכה הוונדלית, על ההגמוניה הרומאית באגן המערבי של הים התיכון. בהנהגתו של גאיזריק השתלטו הונדלים על סיציליה, סרדיניה, קורסיקה ועל האיים הבלאריים, והיו לשודדי ים שהטילו את מוראם על ימאי הים התיכון.

בשנת 442 הכיר הקיסר הרומי ולנטיניאנוס השלישי בריבונותה של הממלכה הוונדלית, אך כשהוא נרצח בשנת 455 על ידי פטרוניוס מקסימוס שהיה לקיסר תחתיו, פלשו הוונדלים לאיטליה והגיעו עד שערי רומא. האפיפיור ליאו הראשון הגדול פנה לגאיזריק וביקשו לחוס על העיר ועל תושביה, ומשהאחרון הסכים, נפתחו שערי העיר בפניו. הקיסר החדש פטרוניוס מקסימוס נמלט מרומא אך נרצח סמוך לאחר מכן בידי אספסוף. הוונדלים בזזו את העיר אך לא השליטו בה חורבן של ממש. הם נטלו עימם מספר בעלי הון כשבויים, וגאיזריק הביא עימו לקרתגו את אלמנתו של ולנטיניאנוס השלישי ואת בנותיה, שאחת מהן נישאה לבנו הבכור ויורשו, הונריק.

בשנת 468 הכריזו שני חלקי האימפריה הרומית החצויה מלחמה משותפת על הוונדלים במטרה לחסל את האיום הונדלי על נתיבי השיט, אך גאיזריק הדפם תוך שהוא משמיד 600 מ-1,100 ספינותיהם, והרומאים נסוגו. הוא ניסה לנצל את ניצחונו ולפלוש לפלופונסוס, אך נהדף ונאלץ לסגת. בשנת 474 חתם גאיזריק על הסכם שלום עם האימפריה הביזנטית. הוא מת שלוש שנים לאחר מכן.