גאנג'ואו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גאנג'ואו
赣州
מדינה / טריטוריה Flag of the People's Republic of China.svg  סין
מחוז ג'יאנגשי
שטח 39,400 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

361,900‏  (נכון ל-2008)
8,456,900‏  (נכון ל-2008)
476 נפש לקמ"ר (נכון ל-2008)
קואורדינטות 25°52′N 114°56′E / 25.867°N 114.933°E / 25.867; 114.933קואורדינטות: 25°52′N 114°56′E / 25.867°N 114.933°E / 25.867; 114.933
אזור זמן UTC +8
http://www.ganzhou.gov.cn

גאנג'ואוסינית: 赣州, בפין-יין: Gànzhōu) היא נציבות עירונית במחוז ג'יאנגשי שבדרום מזרח סין העממית. העיר גאנג'ואו, שנתנה את שמה לנציבות, מהווה מרכז מסחרי ותחבורתי. המרכז האדמיניסטרטיבי של הנציבות שוכן במועצה גָ'אנְגגונְג (章贡).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 201 לפנה"ס הקים הקיסר גָאודְזוּ, מייסד שושלת האן, נפה בשטחה של גאנג'ואו דהיום. בשנים מוקדמות אלו ההתיישבות והסמכות השלטונית של ההאן, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסין הייתה מינימלית ומוגבלת לאגן הנהר גאן. הנהר, יובל של נהר היאנגצה דרך אגם פויאנג, היווה את אמצעי הקשר עם הצפון כמו גם מקור להשקיה של שדות האורז.

בתקופת שושלת סווי קודם המנהל של האזור לדרגת נציבות והאזור כונה צְ'ייֵנְג'וֹאוּ (虔州 - "ראש הטיגריס"). ההגירה מהצפון בתקופת שושלת סונג חיזקה את האוכלוסייה המקומית ודחקה את שבטי הילידים המקומיים עמוק יותר לתוך ההרים. ההגירה מהצפון התגברה באופן משמעותי לאחר נפילת קאיפנג בירת שושלת סונג הצפונית. השם שונה רשמית לגאנג'ואו בשנת 1153, בתקופת שושלת סונג הדרומית.

לקראת סוף המאה ה-19 נפתחה העיר גאנג'ואו לסחר חוץ והיא היוותה בסיס משני לחברות הזרות. בין 1929 ל-1934 הייתה העיר גאנג'ואו חלק מהסובייט של ג'יאנגשי, אחד הבסיסים של המפלגה הקומוניסטית של סין. בשל קרבתה לבירה "האדומה" זְ'ווֵיגִ'ין (瑞金 – חלק מהנציבות של גאנג'ואו) הייתה העיר גאנג'ואו מטרה למספר מערכות כיתור של הקוומינטנג. המצעד הארוך שהיה מאורע מכונן בתולדות סין העממית החל בגאנג'ואו המתגאה עד היום בהיותה ערש המהפכה הקומוניסטית בסין ומתכנה "גאנג'ואו האדומה".

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאנג'ואו היא הנציבות העירונית הגדולה ביותר במחוז ג'יאנגשי ומשתרעת על השליש הדרומי של המחוז. שטחה של גאנג'ואו הוא 39,400 קילומטרים מרובעים. היא גובלת במחוזות הונאן במערבה, בגואנגדונג בדרומה ובפוג'יין במזרחה, ובערים ג'יאן ופֿוּג'וֹאוּ בצפונה. רוב שטחה של גאנג'ואו, יותר מ-70% מהשטח, מיוער, ויותר מ-83% הוא הררי. היערות של גאנג'ואו עשירים בצמחים ובבעלי חיים. הבולטים בהם טיגריס סין הדרומית ונמר ערפילי מצוי. הנהרות גָ'אנְג וגונְג, מתמזגים במרכז עיר גאנג'ואו על מנת ליצור הנהר גאן, הנהר העיקרי של מחוז ג'יאנשי ומכאן הוא זורם צפונה דרך העיר נאנצ'אנג ואגם פויאנג ליאנגצה. הנהר גאן הוא גם מקור שמה של העיר.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקלימה של גאנג'ו הוא סובטרופי גשום. התקופה החמה ביותר בשנה היא סוף יולי ותחילת אוגוסט, ינואר הוא החודש הקר בשנה. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 1,400 מ"מ.

מזג אוויר בגאנג'ואו
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 12 13 18 23 28 31 34 34 31 26 20 14 23.67
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 5 6 11 16 21 23 26 25 22 17 12 6 15.83
משקעים ממוצעים (מ"מ) 61 96.5 160 200.7 215 208 96.5 122 94 76 53 38 1422.4
מקור: ‏[1]

חלוקה אדמיניסטרטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאנג'ואו מוגדרת כנציבות עירונית במחוז ג'יאנגשי. כנציבות עירונית יש לה סמכות שיפוטית על מועצה אחת, שתי נפות עירוניות וחמש עשרה הנפות הבאות:

  • מועצת גָ'אנְגגונְג (章贡区)
  • הנפה העירונית נָאנְקָאנְג (南康市)
  • הנפה העירונית זְ'ווֵיגִ'ין (瑞金市)
  • נפת גָאן (赣县)
  • נפת שִׂינְגְגְווֹ (兴国县)
  • נפת יוּ'דוּ (于都县)
  • נפת נִינְגְדוּ (宁都县)
  • נפת שְׁאצֶ'נְג (石城县)
  • נפת חְווֵיצָ'אנְג (会昌县)
  • נפת שׂ'וּ'נְווּ (寻乌县)
  • נפת אָנְיְוֵּ'אן (安远县)
  • נפת דִינְגנָאן (定南县)
  • נפת לונְגנָאן (龙南县)
  • נפת צְ'וֵ'אנְנָאן (全南县)
  • נפת שִׂינְפֶנְג (信丰县)
  • נפת דָאיוּ' (大余县)
  • נפת צ'ונְגיִי (崇义县)
  • נפת שָׁאנְגיוּאוּ (上犹县)

אתרי תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגאנג'ואו מגיעים מעט תיירים מקומיים מדי שנה. למרות שגאנג'ואו היא חבל ארץ הררי, מאפילים עליה אתרי תיירות ידועים יותר בג'יאנגשי כדוגמת הרי לושאן והעיר גִ'ינְגְדֶגֶ'ן, הידועה ברחבי סין כיצרנית הטובה ביותר של חרסינה. כמה מאתרי העניין בגאנג'ואו כוללים את:

  • הר גְ'יוֹלְייֵן (九连山), נפת לונְגנָאן – מקור הנהר גָ'אנְג, אחד משני היובלים העיקריים של הנהר גאן.
  • מעבר מיי (九连山) – מעבר הרים בהרי מלינג בין המחוזות ג'יאנגשי וגואנגדונג.
  • פסגת צְווֵיוֵיי (翠微峰), נִינְגדוּ.
  • הארכיטקטורה של בני ההאקה – עם ההאקה שחי בדרום סין הקים מבני מגורים עגולים גדולים בצורה ייחודית לו שנועדו לצורכי הגנה ולכן כללו לכן רק דלת אחת בקומת הקרקע ולא כללו חלונות. דוגמאות: מבצר שִׂין (新围), נפת לונְגנָאן; מבצר יֵנְגִ'י (燕翼围) ביָאנְגצוּן (杨村).
  • גשר דונְגגִ'ין (东津桥)גשר פונטון באורך 400 מטרים על הנהר גאן עשוי לוחות עץ המונחים על כ-100 סירות עץ המחוברות בשרשרות ברזל.
  • פגודת הירקן קשת בענן – ידועה גם כפגודה הלבנה. הפגודה נבנתה בתקופת שושלת מינג בין 1573 ל-1620. הפגודה שוכנת 7 קילומטרים צפונית לעיר גאנג'ואו.

חומת העיר גָ'אנְגגונְג מתוארכת לתקופת שושלת סונג ויש בעיר כמה מבנים ומקדשים מתקופת שושלת מינג ושושלת צ'ינג. בסך הכל יש בגאנג'ואו 17 מקומות המוגדרים "אתרים מוגנים של שרידים תרבותיים לאומיים" ו-48 " אתרים מוגנים של שרידים תרבותיים מחוזיים".

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים הסובטרופי מתאים לגידול פרי הדר. ובנפות שִׂינְפֶנְג, נָאנְקָאנְג, אָנְיְוֵּ'אן ו שׂ'וּ'נְווּ מגדלים תפוזים ופומלות. גידולים חקלאים נוספים הם טבק וסוכר. משק החי כולל גידול ברווזים (גאנשאן מכונה "ביתו של הברוז המומלח") וארנבות (בעיקר בנפת חְווֵיצָ'אנְג). היערות הנרחבים בנציבות משמשים מקור למוצרי עץ.

אוצרות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאנג'ואו עשירה במתכות, בראש ובראשונה טונגסטן שבגאנג'ואו יש כנראה את העתודות הגדולות ביותר בעולם למחצב זה ולכן העיר זכתה לכינוי "עיר הטונגסטן". בנוסף יש בגאנג'ואו כמויות מסחריות של בדיל, בריליום, מוליבדן, ביסמות, ליתיום, זירקוניום, הפניום, סקנדיום, נחושת, אבץ, ברזל, טיטניום, אורניום, טנטלום וקולומביום (שני האחרונים חשובים לתעשיית המכשירים האלקטרונים הניידים). בנוסף יש בגאנג'ואו כמויות מסחריות של פחם, גופרית ומלח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]