גאצ'יאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גאצ'יאני (גאורגית: გაჩიანი) הייתה עיר היסטורית ומחוז היסטורי באיבריה תחתית/כארתלי תחתית בדרום-מזרח גאורגיה. מיקומה המדויק של העיר וגבולותיו המדויקים של המחוז, נותרו לא ברורים.רשומותיו של לאונטי מרובלי מייחסים את ייסודה לאפונים של האל המיתי, גאצ'יס, בנו של כרתלוס [1]. ההיסטוריון הארמני בן המאה האחת עשרה, אוחטאנס מסבסטיה (ՈՒխտանես Սեբաստացի), מיקם את גאצ'יאני (Gajenaget) באזור שנקרא על פי כינויו "ערבת הגאורגים" (Vrac' Dašt) והחשיב אותה כשם מאוחר יותר של העיר צוּרטאווי [2]. מאידך, ההיסטוריון הגאורגי, וחושטי, מיקם את גאצ'יאני על הגדה הימנית של נהר קציה.

אדמת גאצ'יאני הייתה אחד מאזורי החיץ בין איבריה העתיקה וארמניה, והשליטים בה התחלפו יותר מפעם אחת במהלך קיומה. היא ייסדה, במאות השלישית והרביעית לפנה"ס, חלק מדוכסות סאמשווילדה (სამშვილდე). אולם חלק הדרום-מערבי סופח, במאה הרביעית לפנה"ס, לנסיכות האמנית-גאורגית, נסיכות גוגארנה. מאוחר יותר, בשנת 888 וב-914/8 ‏[3], היו בשליטת הבגרטידים הארמנים. בעיקרו של דבר, ההיסטוריה של גאצ'יאני לאחר מכן, הייתה כמו ההיסטוריה של סאמשווילדה והמחוז בדרום-מערב טביליסי. כיום, גאצ'יאני הוא שמו של כפר בנפת גרדבני המאוכלס ברובו באזרים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]