גבול טולמן-אופנהיימר-וולקוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גבול טולמן-אופנהיימר-וולקוף הוא החסם העליון עבור הפיכה של כוכב לכוכב נייטרונים והחסם התחתון להפיכה של כוכב לחור שחור.

כלומר, כוכב שמסתו עולה על ערך זה לאחר שהליבה הגרעינית שלו גוועת יהפוך לחור שחור, בעוד כוכב במצב זהה שמסתו קטנה מערך זה (וגדולה מגבול צ'נדראסקאר) יהפוך לכוכב נייטרון. גבול אופנהיימר-וולקוף מציין את המעבר בין מצב שבו דחייה בין הנייטרונים עקב עקרון האיסור של פאולי חזקה מספיק כדי לעצור את הקריסה הכבידתית (ואז נוצר כוכב נייטרון) לבין מצב שבו הכבידה גוברת על כוחות הדחייה והכוכב ממשיך לקרוס לחור שחור.

ערכו של גבול טולמן-אופנהיימר-וולקוף הוא כ 3 מסות שמש, והוא התגלה על ידי הפיזיקאי רוברט אופנהיימר ותלמידו ג'ורג' וולקוף (אנ') בשנת 1939. הם התבססו על עבודתו של ריצ'רד טולמן (אנ') והגבול נקרא על שם שלושתם.

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.