סופרוליג
| סופרוליג | |
|---|---|
| ענף | כדורסל |
| שנת יסוד | 1958 |
| ארגון מפעיל | פיב"א |
| מספר מתמודדים | 20 (2000/2001) |
| יבשת | אירופה |
| שמות קודמים | גביע אירופה לאלופות (1991-1958) אליפות אירופה לקבוצות (1996-1991) הליגה האירופית (2000-1996) |
| חדלה להתקיים | 2001 |
| אלוף/ה אחרון/נה | מכבי תל אביב |
| הכי הרבה זכיות | ריאל מדריד (8 זכיות) |
| מפעל נמוך יותר | גביע ספורטה, גביע קוראץ' |
| אתר האינטרנט הרשמי | FIBA SuproLeague |
הסופרוליג (SuproLeague), או בשמותיה הקודמים גביע אירופה לאלופות, אליפות אירופה לקבוצות והליגה האירופית הייתה תחרות הכדורסל הבכירה למועדוני כדורסל באירופה, שאורגנה על ידי פיב"א בין השנים 1958 ו-2001. לאחר התמוטטות חברת התקשורת השווייצרית ISL בשנת 2000 נותרה פיב"א ללא יכולת כלכלית לנהל את המפעל הבכיר באירופה. כתוצאה מכך ארגון היול"ב הקים באותה שנה ליגה מתחרה משלו תחת השם יורוליג שאליו הצטרפו רוב הקבוצה הבכירות באירופה לפני תחילת עונת 2000/01. המפעל הבכיר של פיב"א התקיים עוד עונה אחרונה תחת השם סופרוליג, שבסיומה פיב"א ויול"ב הסכימו לאפשר ליול"ב לארגן מפעל בכיר אחד תחת ניהולה, היורוליג כאמור.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] 1958-1991: גביע אירופה לקבוצות אלופות
הרעיון לקיים תחרות יבשתית לקבוצות אלופות באירופה מיוחס לעיתון ל'אקיפ ולעיתונאי גבריאל האנו אשר הגה את הרעיון בשנת 1954 לאחר שצפה במשחק בין קבוצות הכדורגל וולבס ובודפשט הונבד.[1] שנתיים לאחר שהתחרות הראשונה לקבוצות אלופות נוסדה בשנת 1955 הרעיון עלה גם אצל ראשי הכדורסל באירופה, אשר התדיינו בזמן אליפות אירופה לאומות 1957 האם לקיים תחרות דומה גם לקבוצות הכדורסל.[1] הוקמה ועדה שהחליטה לחיוב לקיים את התחרות לקבוצות אלופות של הליגות האירופיות, ואף מליגות של קבוצות מהמזרח התיכון שאינן באירופה, אשר היו מעוניינות בכך לראשונה בשנת 1958.
בראשית דרכו התקיים המפעל בדומה למקבילו בכדורגל, בצורה של משחקי בית חוץ שבהם סיכום שתי התוצאות קובע את המנצחת. בעונת 1965-1966 הוחלט לקיים פיינל פור במקום נייטראלי, ולהוסיף שלב בתים של ארבע קבוצות כל אחד לפניו. הפיינל פור נשמר גם לעונה הבאה, אולם לאחריה הוחלט להחליפו במשחקי בית וחוץ בשלב חצי הגמר ומשחק גמר בודד במקום נייטראלי. בעקבות ההצלחה היחסית החליטה פיב"א לייסד מפעל מקביל לגביע אירופה לאלופות, לקבוצות מחזיקות גביע אשר התקיים לראשונה בעונת 1967-1966. מספר שנים לאחר מכן הוחלט לקיים את גביע קוראץ' בנוסף לתחרויות הקיימות, גביע לקבוצות סגנויות ומקומות 3-4 בליגות בארצן.
בעונת 1975-1974 שונתה השיטה לשני בתים בשיטת ליגה בני שש קבוצות בשלב רבע הגמר אחרי סיבובים מוקדמים בשיטת בית וחוץ, בסיומן משחקי בית וחוץ בחצי הגמר וגמר במקום נייטראלי. בעונת 1977-1976 שונתה השיטה שוב, הפעם לבית גמר בשיטת ליגה בן שש קבוצות לאחר בתים מוקדמים בני ארבע קבוצות כל אחד בשיטת ליגה. בסיום בית הגמר שתי הראשונות העפילו למשחק גמר במקום נייטראלי. שיטת בית הגמר התקיימה, בשינויים קלים (ביטול שלבי הבתים המוקדמים במשחקי בית וחוץ, ובעיקר החזרת משחקי הפיינל פור בעונת 1988-1987) עד להרחבת המפעל בעונת 1992-1991.
[עריכה] 1992-1996: אליפות אירופה לקבוצות
ההצלחה בה זכתה התחרות בשנות ה-80 חייבה את הרחבת המפעל משמונה קבוצות בשלב בית הגמר ל-16 קבוצות בשתי בתים כאשר בכל בית מתמודדות בשלב הבתים 8 קבוצות , ביניהן גם קבוצות שאינן אלופות אלא סגניות בליגות בארצן. מגמה זו המשיכה עם הקמת הליגה האירופית בשנת 1996.
[עריכה] 2001-1996: הליגה האירופית, הפיצול והסופרוליג
הליגה האירופית, ממשיכתה של אליפות אירופה לקבוצות, נבדלה מזו שלא התקיימו בה משחקי מוקדמות והקבוצות המשתתפות החלו את התחרות בארבעה בתים מוקדמים של שש קבוצות כל אחד.
[עריכה] אלופות (1958-2001)[2]
[עריכה] 1958-1965: גביע אירופה לאלופות: משחק גמר, בית וחוץ
| עונה | העיר המארחת | אלופה | סגנית | תוצאה | הקלעי המצטיין* |
|---|---|---|---|---|---|
| 1958 | ריגה/סופיה | 81-86, 71-84 | ויקטור ראדב, אקדמיק (19) | ||
| 1958-59 | ריגה/סופיה | 58-79, 67-69 | יאניש קרומינש, אס"ק (29) | ||
| 1959-60 | טביליסי/ריגה | 81-86, 71-84 | יאניש קרומינש, אס"ק (21) | ||
| 1960-61 | ריגה/מוסקבה | 62-87, 66-61 | ויקטור זובקוב, צסק"א (21) | ||
| 1961-62 | ז'נבה | 83-90 | ויין הייטאואר, ריאל (30) | ||
| 1962-63 | מדריד/מוסקבה | 86-69, 74-91, 80-99 | אמיליאנו רודריגז, ריאל (21) | ||
| 1963-64 | ברנו/מדריד | 110-99, 64-84 | אמיליאנו רודריגז, ריאל (29.5) | ||
| 1964-65 | מוסקבה/מדריד | 88-81, 62-76. | קליפורד לויק, ריאל (24) |
*הקלעי המצטיין בממוצע סיכום שני המשחקים
[עריכה] 1987-1966: גביע אירופה לאלופות, משחק גמר*
| עונה | העיר המארחת | אלופה | סגנית | תוצאה | קלעי מצטיין** |
|---|---|---|---|---|---|
| 1965-66 | בולוניה | 72-77 | יירי זידק, פראג (22) | ||
| 1966-67 | מדריד | 91-83 | סטיב צ'ובין, זימנטל (34) | ||
| 1967-68 | ליון | 95-98 | מיילס אייקן, ריאל (26) | ||
| 1968-69 | ברצלונה | 99-103 | וולדימיר אנדרייב,צסק"א (37) | ||
| 1969-70 | סראייבו | 74-79 | סרגיי בלוב, צסק"א (21) | ||
| 1970-71 | אנטוורפן | 53-69 | סרגיי בלוב, צסק"א (24) | ||
| 1971-72 | תל אביב | 69-70 | פטר סקנסי, ספליט (26) | ||
| 1972-73 | לייז' | 66-71 | סרגיי בלוב, צסק"א (36) | ||
| 1973-74 | נאנט | 82-84 | דינו מנגין, וארזה (25) | ||
| 1974-75 | אנטוורפן | 66-79 | בוב מורס, וארזה (30) | ||
| 1975-76 | ז'נבה | 74-81 | בוב מורס, וארזה (28) | ||
| 1976-77 | בלגרד | 77-78 | ג'ים בוטרייט, מכבי (26) | ||
| 1977-78 | מינכן | 67-75 | וולטר שצ'רביאק, ריאל (25). | ||
| 1978-79 | גרנובל | 93-96 | ז'רקו וואראיץ', בוסנה (45) | ||
| 1979-80 | ברלין | 85-89 | ארל ויליאמס, מכבי (31) | ||
| 1980-81 | שטרסבורג | 79-80 | מרקו בונמיקו, סינודינה (26) | ||
| 1981-82 | קלן | 80-86 | ברוס פלאוורס, קאנטו (23) | ||
| 1982-83 | גרנובל | 68-69 | בראיינט (מילאנו) וריבה (קאנטו, 28 כ"א) | ||
| 1983-84 | ז'נבה | 73-79 | סן אפיפניו, ברצלונה (31) | ||
| 1984-85 | פיראוס | 78-87 | דראז'ן פטרוביץ', ציבונה (36) | ||
| 1985-86 | בודפשט | 72-84 | ארבידאס סבוניס, ז'לגיריס (27) | ||
| 1986-87 | לוזאן | 69-71 | לי ג'ונסון, מכבי (24) |
*הקלעי המצטיין במשחק הגמר
**מלבד עונות 1965-66 ו-1966-67 בהן נערך פיינל פור
[עריכה] 1991-1988: גביע אירופה לאלופות: פיינל פור
| עונה | העיר המארחת | אלופה | סגנית | תוצאה | השחקן המצטיין* |
|---|---|---|---|---|---|
| 1987-88 | גנט | 84-90 | בוב מקאדו (מילאנו) | ||
| 1988-89 | מינכן | 69-75 | דינו ראדג'ה (ספליט) | ||
| 1989-90 | סרגוסה | 67-72 | טוני קוקוץ' (ספליט) | ||
| 1990-91 | פריז | 65-70 | טוני קוקוץ' (ספליט) |
[עריכה] 1996-1991: אליפות אירופה לקבוצות: פיינל פור
| עונה | העיר המארחת | אלופה | סגנית | תוצאה | השחקן המצטיין* |
|---|---|---|---|---|---|
| 1991-92 | איסטנבול | 70-71 | פרדרג דנילוביץ' (פרטיזן) | ||
| 1992-93 | פיראוס | 55-59 | טוני קוקוץ' (בנטון) | ||
| 1993-94 | תל אביב | 57-59 | פראן מרטינז (בדאלונה) | ||
| 1994-95 | סראגוסה | 61-73 | ארבידאס סבוניס (ריאל) | ||
| 1995-96 | פריז | 66-67 | דומיניק וילקינס (פנאתינייקוס) |
[עריכה] 2000-1996: הליגה האירופית: פיינל פור
| עונה | העיר המארחת | אלופה | סגנית | תוצאה | השחקן המצטיין* |
|---|---|---|---|---|---|
| 1996-97 | רומא | 58-73 | דיוויד ריברס (אולימפיאקוס) | ||
| 1997-98 | ברצלונה | 44-58 | זוראן סאביץ' (קינדר) | ||
| 1998-99 | מינכן | 74-82 | תיוס אדני (ז'לגיריס) | ||
| 1999-00 | סלוניקי | 67-73 | ז'ליקו רברצ'ה (פנאתינייקוס) |
[עריכה] 2001-2000: סופרוליג: פיינל פור
| עונה | העיר המארחת | אלופה | סגנית | תוצאה | השחקן המצטיין* |
|---|---|---|---|---|---|
| 2000-01 | פריז | 67-81 | אריאל מקדונלד (מכבי) |
*השחקן המצטיין של הפיינל פור