גביע מיטרופה
גביע מיטרופה (Mitropa Cup) היה אחד מטורנירי הכדורגל הראשונים שהפגישו קבוצות כדורגל אירופאיות בכירות ממספר מדינות במסגרת בינלאומית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] קודם להווסדו
הטורניר הבינלאומי הראשון למועדוני כדורגל הוקם בשנת 1897 בווינה שבאוסטריה. שמו היה "גביע האתגר" והוגה הרעיון היה ג'ון גראמליק האב, ממיסדי "מועדון הכדורגל והקריקט של וינה". בתחרות גביע זו השתתפו מועדוני כדורגל מכל רחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית, שלא היו נפגשות לולא נוסד הגביע. הטורניר לא היה פתוח לכל הקבוצות באוסטרו-הונגריה, ורוב הקבוצות שהשתתפו היו משלושת הערים: וינה, בודפשט ופראג. גביע האתגר שוחק עד לשנת 1911 והוא נחשב לטורניר שממנו צמח גביע מיטרופה ויורשיו המאוחרים, גביע אירופה לאלופות וליגת האלופות. הזוכה האחרון בטורניר הייתה "וינה ספורט קלאב", אחד ממועדוני הכדורגל הוותיקים ביותר באוסטריה, אשר ברשותו נמצא הגביע עד היום.
[עריכה] תור הזהב
הרעיון להקמת טורניר גביע אירופי החל לרקום עור וגידים לאחר מלחמת העולם הראשונה, שהביאה להתפרקותה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. עיקר הרעיון היה להפגיש קבוצות ממדינות מרכז אירופה, שכן באותה תקופה הן היו קבוצות הכדורגל המובילות. בתחילת שנות ה-20 הציגו מדינות אלה, לראשונה כמדינות עצמאיות, ליגות כדורגל מקצועניות: אוסטריה החל בשנת 1924, הונגריה ב-1925 וצ'כוסלובקיה ב-1926. במטרה לחזק את הדומיננטיות של מדינות אלה בכדורגל האירופי, ולתמוך כלכלית בקבוצות המקצועניות, הוחלט להציג את גביע מיטרופה בפגישה בונציה ב-17 ביולי 1927, בהמשך ליוזמה של יושב ראש התאחדות הכדורגל האוסטרית, המאמן היהודי הוגו מייזל. באותו הסכם הוחלט גם על הקמת אליפות אירופה לאומות, שבשונה מגביע האתגר וגביע מיטרופה לא נועדה להיערך בכל שנה. המשחקים הראשונים נערכו ב-14 באוגוסט באותה השנה.
בתחילה, שתי קבוצות מאוסטריה, הונגריה, צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה נכנסו לתחרות שנערכה בשיטת גביע (המפסיד יוצא). הקבוצה הראשונה שזכתה במפעל הייתה ספרטה פראג מצ'כוסלובקיה. בשנת 1929 החליפו קבוצות מאיטליה את הנציגות מיוגוסלביה. ב-1934 הורחבה התחרות לארבע קבוצות מכל מדינה. מדינות נוספות שהוזמנו להשתתף במפעל היו שווייץ בשנת 1936, ורומניה, שווייץ ויוגוסלביה בשנת 1937. אוסטריה פרשה מהמפעל בגלל האנשלוס בשנת 1938. המפעל המשיך להתקיים אף לאחר תחילתה של מלחמת העולם השנייה בשנת 1939, בפורמט מצומצם של שמונה קבוצות בלבד (שתיים מהונגריה, איטליה וצ'כוסלובקיה ואחת מרומניה ויוגוסלביה).
המפעל המשיך להתקיים גם בשנת 1940, לפני שננטש עד תום המלחמה. בפעם השנייה ברציפות השתתפו בתחרות שמונה קבוצות (שלוש מהונגריה ויוגוסלביה ושתיים מרומניה). באותה שנה נעצרה התחרות לפני משחק הגמר, בו היו אמורות להשתתף פרנצווארוש ההוגנרית וראפיד בוקרשט הרומנית, עקב פלישת צבא הונגריה לצפון-מזרח רומניה.
[עריכה] שקיעה
לאחר מלחמת העולם השנייה חודש המפעל רק בשנת 1952, אך מכאן ואילך איבד מיוקרתו בשל הקמת גביעים אירופאים שונים לקבוצות בכל רחבי אירופה. מה שהיה בעבר מפעל הגביע החשוב ביותר ביבשת, הפך בשנות ה-80 לתחרות בין אלופות ליגות המשנה במדינות מרכז אירופה. ב-1992 סיים את פעילותו. הזוכה האחרונה הייתה קבוצת מיוגוסלביה, בוראץ באניה לוקה, כאשר במשחק הגמר האחרון צפו פחות מאלף צופים.
[עריכה] זוכות
.svg){kind=small}
הטורניר לא נערך בין השנים 1940 ו-1954
| 1955 | וורוס לובוגו |  הונגריה |
| 1956 | וואסס בודפשט | הונגריה |
| 1957 | וואסס בודפשט | הונגריה |
| 1958 | הכוכב האדום בלגרד |  יוגוסלביה |
| 1959 | בודפשט הונבד | הונגריה |
הטורניר לא נערך ב-1960
הטורניר לא נערך ב-1979
