גבי גזית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבי גזית
לידה 11 בנובמבר 1947 (בן 76)
סרד, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1949
מדינה ישראלישראל ישראל
מעסיק רשות השידור, ערוץ 2, 103FM עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גבי גזית (נולד ב-11 בנובמבר 1947) הוא עיתונאי, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזית נולד בשם גבריאל גרינשטיין בעיירה סרד שבצ'כוסלובקיה (כיום בסלובקיה). בשנת 1949 עלה עם משפחתו לישראל. גדל והתחנך במשפחה דתית בכפר יהושע שבעמק יזרעאל. בצה"ל שירת בסיירת שריון ונפצע קשה במלחמת ששת הימים כאשר הג'יפ שבו נסע עלה על מוקש.

את דרכו המקצועית בתקשורת החל גזית ברדיו בקול ישראל. בשנות השבעים והשמונים נמנה עם מגישיה הקבועים של תוכנית החדשות המרכזית "בחצי היום". בשנת 1983 החל להגיש בהצלחה את תוכנית האקטואליה בשעות הצהריים "יש עניין"[1].

לאחר שנים רבות ברדיו, בשנת 1988 עבר להגיש את תוכנית הטלוויזיה "סופסופ" בערוץ הראשון, בימי שישי פעם בשבועיים, לסירוגין עם תוכניתה של רבקה מיכאלי "סיבה למסיבה". באותה תוכנית החל יגאל שילון להגיש פינה שבה מוקרנים קטעי וידאו של "פספוסים". בסוף 1990 החל להגיש באותו ערוץ תוכנית לילית בשם "הלילה"[2]. התוכנית זכתה לאחוזי צפייה גבוהים[3], ומספר תוכניות של "הלילה" עוררו סערה ציבורית. בין היתר: תוכנית בה נטשה נתיבה בן-יהודה את האולפן באמצע דיון על דן בן אמוץ[4], תוכנית בה אמר הזמר מאיר אריאל שאין סכנה בשימוש בחשיש[5], תוכנית שכללה ריאיון עם העבריין טוביה אושרי[6], וכן תוכנית בה אמר חבר הכנסת מאגודת ישראל משה זאב פלדמן שהוא נגד זכות בחירה לנשים[7]. ב"הלילה" הציג לראשונה יגאל שילון את חידת הכפל לשון שילונדע. עם תחילת השידורים המסחריים בערוץ 2 בשנת 1993, חתם גזית על חוזה עם הזכיינית "שידורי קשת"[8]. התוכנית "הלילה" עברה אתו לערוץ 2 ושודרה בימי שישי החל מסוף 1993[9].

בשנים 19972001 הגיש את התוכנית "הבוקר" במסגרת שידורי קשת[10]. בחלק מהזמן לצידה של רבקה מיכאלי[11].

בינואר 2002 החל שוב לשדר את התוכנית "הלילה עם גבי גזית", הפעם במסגרת חברת החדשות של ערוץ 2[12]. את התוכנית ערך יחד עם גזית העיתונאי ישראל סגל[13]. אולם לאחר חצי שנה הוחלט על הפסקת התוכנית[14].

בשנת 2005 חזר ל"קול ישראל", והגיש את תוכנית האקטואליה "הכל דיבורים" ברשת ב'[15]. במרץ 2007 התפטר, בעקבות התנצלות שנכפתה עליו בפני איש יחסי הציבור, רני רהב[16]. רשות השידור אילצה אותו לחזור בו בשידור על דברים שאמר על רהב בעקבות עריכת חגיגת בר המצווה לבנו בהשתתפות 5,000 אורחים. גזית אמר בין השאר: "הלקוחות של רהב סובלים מיחסי ציבור מזעזעים. הוא לא הביא תועלת לאף אחד"[17]. לאחר שבועיים חזר בו מהתפטרותו[18]. במאי 2007 התפטר שוב מתפקידו ב"קול ישראל" לאחר שננזף על התבטאותו נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ על ידי יושב ראש רשות השידור, משה גביש. גזית התבטא בתוכנית בחריפות נגד פרץ ואולמרט, בעקבות מסקנות ועדת וינוגרד[19].

בשנים 20062007 הנחה את שעשועון הטלוויזיה "הכספת" במסגרת "שידורי קשת", במקומו של ארז טל[20].

באוקטובר 2007, החל להנחות את השעשועון "תאמין לי", גרסה מחודשת של השעשועון "זה הסוד שלי". התוכנית קיבלה ביקורות שליליות וירדה משידור לאחר זמן קצר[21].

בשנת 2010 השתתף בגרסה הישראלית של התוכנית הדוקומנטרית "מי אתה חושב שאתה"[22].

לאחר שעזב את "קול ישראל" עבד בעיקר כשדרן רדיו ומנחה התוכנית "גבי גזית" ברדיו ללא הפסקה. ב-7 בנובמבר 2017, לאחר שגזית מתח ביקורת על תופעת Me Too, סיפרה המגישה דנה וייס שגזית נישק אותה בשפתיה ללא הסכמתה, 15 שנה קודם לכן[23]. גזית הכחיש זאת[24]. למחרת סיפרה הדס שטייף שהגיעה אליה עדות על תקרית נוספת[25] ולאחר מספר ימים אישה נוספת פרסמה שבעת שעבדה במחיצתו ברדיו האזורי הוא נישק אותה על פיה בניגוד לרצונה[26]. בעקבות התלונות השעה את עצמו משידור[27].

בשימוע שערכה לו התחנה, הוחלט שגזית יפסיק להגיש את תוכניתו. בעקבות זאת, עבר להתגורר בבנגקוק, תאילנד[28].

בסוף חודש אוקטובר 2019 חזר גזית לישראל ובריאיון לתוכנית ״חי בלילה״, אמר כי פרש מהתקשורת לחלוטין והגדיר עצמו כאיש פרטי אשר אינו עוסק בענייני תקשורת עוד[29].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבי גזית גרוש ואב לבן[30]. אחיו היה העיתונאי יוסי גרינשטיין[31].

ביקורת על התבטאויותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזית נחשב למראיין ציני, שמרבה לטפל בעוולות השלטון, ולהביך את הפקידים ואת הפוליטיקאים שעולים לשידור בתוכניתו. הוא מוּכר כמי שנותן פתחון פה למי שנפגע מהיחס לו זכה במסדרונות הבירוקרטיה הישראלית, ומשתדל לטפל בתוכנית בבעיות ממשיות. בספטמבר 2008, האשים את מנכ"ל רשות השידור מרדכי שקלאר בניסיון למתן שוחד. לאחר שלטענתו הציע לו תשלום על 4 ימי שידור בשבוע, בניסיון לאלצו לשדר רק פעמיים בשבוע[32]. המחלוקת עם שקלאר הייתה על רקע ביקורת שהעביר על סגנון ההגשה של גזית בתוכנית "הכל דיבורים"[33].

ב-21 באפריל 2010 בתוכנית הרדיו שלו ברדיו ללא הפסקה, על רקע שריפת דגלי ישראל על ידי נטורי קרתא והעימותים בין תושבי יצהר לחיילי צה"ל ביום העצמאות, גזית התבטא בצורה חריפה כנגד המתנחלים והציבור החרדי[34]. גזית קרא לכלוא את החרדים בשכונותיהם, ולנתק להם את המים. כמו כן, כינה את החרדים "עלוקות, תולעים ופרזיטים"[35]. בתגובה נאמר באגודה לזכויות האזרח כי "האגודה דוחה בשאט נפש את דברי הבלע של השדרן גבי גזית, המיועדים להשחיר ציבור שלם". כשבוע לאחר ההתבטאות, הרשות השנייה פתחה ב"הליך הפרה" כנגד רדיו ללא הפסקה[36] - והחליטה לקנוס את תחנת הרדיו ב-30,000 ש"ח[37]. כשבוע לאחר התבטאותו אמר גזית כי לא התכוון בדבריו להכליל על כל ציבור החרדים, אלא התייחס לאלה הפוגעים במדינה ובסמליה. כמו כן, חזר בו גזית מהשימוש במילה "תולעים"[38].

באוגוסט 2010 דרש שר הפנים אלי ישי מ"רדיו ללא הפסקה", להוריד את תוכניתו משידור בטענה כי הוא "משתלח בצורה חסרת רסן ומתמדת בציבור החרדי ובמנהיגיו". לאחר שגזית התבטא כנגד השר ישי בסוגיית גירוש ילדי העובדים הזרים וטען כי הוא "השר הגזען ביותר בממשלה"[39].

ב-20 בנובמבר 2016 עורר סערה ציבורית על דברים שאמר ביחס לפרשיית אלון קסטיאל. במסגרת הפינה "הטוב, הרע והמכוער" בה הוא מחלק את ענייני היום לשלוש הקטגוריות. את קטגוריית "הרע" הקדיש גזית לקסטיאל, אך לצד הטענה שהפנה גזית כלפיו הוא ציין כי "הרע הן גם חלק מהנשים שעברו אתו את החוויה הזאת. נשים שהלכו למועדון ושתו יותר מדי מרצונן החופשי, והלכו אתו הביתה מרצונן החופשי, אמנם שיכורות, ושיתפו אתו פעולה"[40].

פעמים נוספות התנצל על דבריו:

  • בפני היחצ"ן רני רהב, לאחר שאמר כי רהב גורם נזק ללקוחותיו[41].
  • בפני אתי דודאי, על שדיבר בגנותה[42].
  • בפני ד"ר דב וירגיליס, על דיווחים ש"לקו באי-דיוקים"[43].
  • בעקבות שידור נתונים שגויים על גובה התמיכה הממשלתית בבחורי ישיבה[44].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 גזית זכה לאות הערכה מנשיא המדינה על פעילותו למען נגישות נכים וכן קיבל אות הוקרה מטעם עמותת אומ"ץ[45].

בשנת 2008 זכתה תוכניתו בפרס בכנס הרדיו הישראלי, על היותה תוכנית מלל מצטיינת[46].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבי גזית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחום ברנע, האירוע היומי של השנה ברדיו הוא גבי גזית, כותרת ראשית, 7 בספטמבר 1983
  2. ^ רון מיברג, טלוויזיה / חסר שיניים וחסר רגישות, חדשות, 12 בדצמבר 1990
  3. ^ הגר רם, "הלילה" של גבי גזית במקום השלישי באחוזי הצפיה, חדשות, 2 ביוני 1992
  4. ^ הגר רם, באמצע השידוד עזבה נתיבה בן יהודה את אולפן ”הלילה", חדשות, 15 בינואר 1992
  5. ^ הגר רם, עשרות טלפונים זועמים בעקבות הופעתו של מאיר אריאל בטלוויזיה, חדשות, 17 באוקטובר 1991
  6. ^ מאיר שניצר, טלוויזיה / השתגעתם אז מה?, חדשות, 13 במרץ 1991
  7. ^ אמנון לוי, הכנסת זעמה על הרב פלדמן, חדשות, 19 בדצמבר 1991
  8. ^ הגר רם, קשת: כוכבי הכללית עברו דירה, חדשות, 25 במאי 1993
  9. ^ רונית הורביץ, גבי גזית במו״מ, חדשות, 24 בספטמבר 1993
  10. ^ אביבה קרול, ‏תוכניות הבוקר עולות בערוץ 2, באתר גלובס, 3 בפברואר 1997
  11. ^ גיורא יהלום, ‏לחזור למיטה, באתר גלובס, 21 בנובמבר 1999
  12. ^ אורי אילון, גבי גזית יגיש תוכנית חדשות לילית בערוץ 2, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2001
    גיורא יהלום, ‏המיותרת, באתר גלובס, 7 בינואר 2002
  13. ^ ישראל סגל יערוך את "הלילה עם גבי גזית", באתר הארץ, 19 בדצמבר 2001
  14. ^ אורי אילון, תוכניתו של גבי גזית לחופשה בשל "פוליטיות", באתר הארץ, 5 במאי 2002
    ניר קיפניס, ‏גע-בי גזית, באתר גלובס, 1 ביולי 2002
  15. ^ ענת באלינט, עקב חשש לצעדים שתנקוט אגודת העיתונאים בירושלים - גבי גזית חזר כמעט בחשאי לרשת ב' לתוכנית "הכל דיבורים", באתר הארץ, 15 בפברואר 2005
  16. ^ רוני קורן-דינר, בעקבות ההתנצלות הכפויה בפני רני רהב: גבי גזית יעזוב את רשות השידור, באתר הארץ, 7 במרץ 2007
  17. ^ איילה צורף, רני רהב יוצא למלחמה בגבי גזית: תתנצל או שאתבע אותך במיליון שקל, באתר הארץ, 1 במרץ 2007
  18. ^ אסף כרמל, גבי גזית חזר בו מהתפטרותו מרשות השידור, באתר הארץ, 19 במרץ 2007
    אסף כרמל, יו"ר רשות השידור פועל להשארת גבי גזית ברשת ב', חרף התפטרותו, באתר הארץ, 07 במרץ 2007
  19. ^ רוני קורן-דינר, גבי גזית התפטר מ"קול ישראל" לאחר שננזף פומבית על התבטאויות נגד ראש הממשלה ביום רביעי האחרון, באתר הארץ, 6 במאי 2007
  20. ^ רותי זוארץ, ‏"לא חוזר לטלוויזיה ולא נעליים", באתר גלובס, 28 בנובמבר 2006
  21. ^ צביקה גוטליב, עכבר העיר, החנוכיה של אנה ארונוב, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2007
    אלון עידן, עיתון העיר ת"א, מלא ראשך בזבל, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2007
  22. ^ מי אתה חושב שאתה, גבי גזית?, באתר ynet, 19 בינואר 2010
  23. ^ רן בוקר, דנה ויס על גבי גזית: "התעקש לנשק על הפה", באתר ynet, 7 בנובמבר 2017
  24. ^ גבי גזית על דברי דנה ויס: "רכילות בדיונית", באתר הארץ, 08 בנובמבר 2017
  25. ^ מערכת תכניות קשת, ‏הדס שטייף נגד גזית: "אם יאיים בתביעה אחשוף עוד עדויות", באתר ‏מאקו‏, 9 בנובמבר 2017
  26. ^ נועה פרייס‏, "גבי גזית, שיתקת אותי. כמה דמעות ועלבון ועוד מקלחת", באתר וואלה!‏, 9 בנובמבר 2017
    איתי שטרן, מפיקה ב-103 ל"הארץ": גבי גזית נגע בי בניגוד לרצוני והזהיר אותי שלא אתלונן, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2017
  27. ^ נועה פרייס‏, בעקבות העדויות על הטרדות מיניות: גבי גזית יוצא לחופשה מרדיו 103, באתר וואלה!‏, 9 בנובמבר 2017
  28. ^ רז שכניק ורן עזר, כאן גבי גזית, תאילנד, באתר ynet, 10 בספטמבר 2019
  29. ^ גבי גזית חזר ארצה: "לא הייתה שום סערה, מבחינתי לא קרה שום דבר", באתר ‏מאקו‏, 29 באוקטובר 2019
  30. ^ גזית מתגרש, חדשות, 8 במרץ 1987
  31. ^ אריק בנדר, ‏הובא למנוחות עיתונאי מעריב יוסי גרינשטיין ז"ל, באתר מעריב אונליין, 17 בספטמבר 2020
  32. ^ יעל גאוני, ‏גבי גזית מאשים את מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר, בניסיון למתן שוחד, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2008
  33. ^ אסף כרמל, גבי גזית יישאר ברשות השידור, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2006
  34. ^ גילי איזיקוביץ ויאיר אטינגר, גבי גזית: "החרדים הם עלוקות ותולעים", באתר הארץ, 22 באפריל 2010
  35. ^ קטע קול קישור לקטע, באתר רדיו ללא הפסקה (תמלול)
  36. ^ מתן אברמוביץ', עכבר העיר, גבי גזית יוצא נגד החרדים והמתנחלים: תולעים ועלוקות, באתר הארץ, 21 באפריל 2010
  37. ^ אמילי גרינצוויג‏, רדיו ללא הפסקה יקנס ב-30 אלף שקל בגלל דברי גזית, באתר וואלה!‏, 16 במאי 2010
    גילי איזיקוביץ, בגלל דברי השדרן גבי גזית: קנס על סך 30 אלף שקל לתחנת הרדיו 103FM, באתר הארץ, 17 במאי 2010
  38. ^ קטע קול קישור לקטע ההבהרה של גזית, באתר רדיו ללא הפסקה
  39. ^ עומר רבין, ‏גבי גזית: "גם אם תעיר אותי ב-2 בלילה - אטען שאלי ישי גזען", באתר גלובס, 16 באוגוסט 2010
  40. ^ איתי שטרן, גבי גזית: גם נשים שמשתכרות נושאות באחריות לתקיפתן המינית, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2016
  41. ^ איילה צורף, גבי גזית התנצל בפני רני רהב בשידור לאחר שאמר כי רהב גורם נזק ללקוחותיו, באתר TheMarker‏, 6 במרץ 2007
  42. ^ יפעת הללי, ‏צ'ילבות: אתי דודאי VS. גבי גזית, באתר ‏מאקו‏, 2 בינואר 2012
  43. ^ התנצלות, באתר 103FM,‏ 21 ביוני 2017
  44. ^ אלי רוטמן, ‏גבי גזית הודה בשקריו - ומיד תקף שוב את "חובשי המגבעות", באתר כיכר השבת, 27 בספטמבר 2017
  45. ^ נימוקי עמותת אומ"ץ למתן אות ההוקרה לגבי גזית, באתר News1
  46. ^ יעל גאוני, ‏גבי גזית, רזי ברקאי ודידי הררי קיבלו פרסים בכנס הרדיו, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2008