רשימת מאחזים
להלן רשימת המאחזים ביהודה ושומרון, מצפון לדרום, על פי האזור בו הם נמצאים ויישוב-האם (אם קיים) הקרוב להם ביותר, שלרוב מספק את השירותים המינהליים.
♦ אביגיל ♦ אחיה ♦ איבי הנחל ♦ אל מתן ♦ אלוני שילה ♦ אש קודש ♦ גבעת אסף ♦ גבעת ארנון (גבעה 777) ♦ גבעת הראל ♦ גבעת להבה ♦ גבעת תקומה ♦ גינות אריה ♦ הנקודה ♦ הר גדעון ♦ חוות גלעד ♦ חוות יאיר ♦ חוות סקלי ♦ חרשה ♦ יד יאיר ♦ ישוב הדעת ♦ מגרון ♦ מעלה שלמה ♦ מעלה רחבעם ♦ מצפה אשתמוע ♦ מצפה חגית ♦ מצפה דני ♦ מצפה יוסף ♦ מצפה יאיר ♦ מצפה יצהר ♦ מצפה כרמים ♦ מצפה עשהאל ♦ נופי נחמיה ♦ נווה ארז ♦ עדי עד ♦ עמונה ♦ פני קדם ♦ קידה ♦ רמת גלעד ♦ רמת מגרון ♦ שבות עמי ♦ שדה בועז ♦ שלהבת ♦ שלהבת ים ♦
תוכן עניינים |
[עריכה] גב ההר
| יישוב אם | מאחז | תיאור |
|---|---|---|
| אלון מורה | חוות סקלי |
חוות סקאלי הוקמה על ידי יצחק סקלי כ-4 ק"מ מזרחית לאלון מורה על רכס הר כביר, בגובה 792 מטר מעל פני הים. החווה הוקמה על "קרקע משולבת" - שחלקה אדמת המדינה, חלקה קרקעות סקר, וחלקה אדמה פלסטינית פרטית[1] וזכתה לסיוע של החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית ושל גורמי שלטון נוספים. המאחז עלה על הקרקע הרבה לפני מארס 2001 - המועד הקובע לכאורה בכל הנוגע להתחייבות הישראלית לארצות הברית בסוגיית המאחזים.
במאחז גרות מספר משפחות בבתי עץ, בתי אבן ומבנים ניידים. היישוב הוא חווה חקלאית ותושביה מתפרנסים ממטעי הזיתים ומעדר הכבשים שברשותם. ביישוב קיים מפעל העוסק בייצור מוצרים לבנייה. בחוות סקאלי מקווה טהרה נייד, המיועד לגברים בלבד. החווה של סקלי הוקמה על הקצה המזרחי של הרכס, שעליו יושבת אלון מורה, כחלק מניסיון ליצור רצף שליטה על הרכס כולו, כך שיתאפשר חיבור של אלון מורה אל בקעת הירדן, ולכלול את היישוב במפת הקבע[2] מאחז דומה הוקם במהלך שנת 2002 כחלק מאותה תפיסה ליד הכביש העוקף, המחבר את אלון מורה עם היישוב איתמר, אך הוא פורק עוד בטרם אוכלס. לפי דו"ח ששון, בנוי המאחז על אדמות שחלקן אדמות מדינה וחלקן אדמות פרטיות. לטענת בעל החווה נרכשה האדמה על ידי יהודים. הבעלות לא הועברה אליו בטאבו ברמאללה בגלל חשש לחיי המוכרים. בשנת 2003 הותקף המאחז על ידי שני מחבלים חמושים ברובי קלצ'ניקוב וברימונים. הם התקרבו לאחד הבתים, ירו לתוך הבית (ראו תמונה) וכך ניסו לבצע פיגוע במאחז. המחבלים נהדפו ונהרגו באש מאבטחי החווה, שקיבלו על כך תעודות הוקרה מצה"ל. סקאלי התייחס למאבקים אלה ואמר ש"מסכת יחסים כלשהי בין יהודי השומרון לבין ערביי השומרון היא בלתי אפשרית", והגדיר את המציאות על גב ההר כ"מציאות של מאבק ומלחמה ולא כמציאות של הידברות"[3]. בשנת 2006 הואשמו תושבי חוות סקאלי בכריתת עצי זית של ערביי הסביבה. בעקבות אירועים אלה, ב-12 ינואר 2006 הנחה שר הביטחון, שאול מופז, לבצע פינוי של שלושה מאחזים בלתי חוקיים, ביניהם חוות סקאלי ליד אלון-מורה. משרד הביטחון הודיע כי מעת לעת, כאשר עולה הצורך, מאשר שר הביטחון פינוי של מאחזים. במקום מתגוררות כמה משפחות[4].
|
| שכונת הרחיבי | שכונת "הרחיבי" בנויה על הכתף היורד מהר כביר לכיוון דרום. שמה בא מהפסוק בספר ישעיהו: "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'. הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי. כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ. (פרק נ"ד, א'-ג')
במקום מבנה בית כנסת מאבן, נטיעות על שטח של 150 דונם ומתוכננת שכונה בת 30 יחידות דיור. גבעת "הרחיבי" באלון מורה, היא הגבעה הקרובה ביותר לשכם ולקברו של יוסף הצדיק. המרחק ממנה לשכם הוא 4 ק"מ. בפינוי שנערך באוקטובר 2007 נתקלו כוחות הביטחון בהתנגדות של 80 המתנחלים ששהו במקום. המתנחלים ניסו לחסום את דרכם של החיילים והשוטרים. בעימותים בין הצדדים נפצעו באורח קל מאוד שני אזרחים ושוטר מג"ב[5]. |
|
| איתמר | הנקודה | |
| הר גדעון | ||
| גבעת ארנון (גבעה 777) |
גבעת ארנון (גבעה 777) נמצאת מזרחית לאיתמר. הוקמה בכסלו תשנ"ח, דצמבר 1998, ביוזמתו של ארגון חי"ל. שמו של המקום מנציח את זכרו של אריה ארנלדו אנגריוני שנרצח בעת ששמר במקום (אותיות שמו של אגריוני)[6] וכן כציון שמו של נון אביו של יהושע בן-נון שעל פי המסורת המוסלמית קבור כקילומטר דרומית לגבעה. היישוב נמצא על גבעה בגובה 777 מטר מעל פני הים, ומכאן שמה הנוסף של הגבעה "גבעה 777". אוכלוסיית היישוב מעורבת דתית וחילונית ובכך ייחודית בנוף ההתיישבות בגב ההר[דרוש מקור]. תושבי הגבעה עוסקים בחקלאות במקום ובמקצועות חופשיים. כיום (2010) מונה היישוב כ-13 בתים מאוכלסים עם למעלה מ-50 תושבים. התושבים הראשונים היו בני הגרעין החילוני חי"ל (חוסן יהודי לישראל).[7] |
|
| הר ברכה | מצפה יוסף |
מאחז מצפה יוסף הוא מאחז בראש הר גריזים הצופה על קבר יוסף. מאחז מצפה יוסף נמצא בפסגת הר גריזים במקום הנקרא בפי הערבים תל א ראס, בנקודה שגובהה 881 מטר מעל פני הים, הצופה על העיר שכם וקבר יוסף ומכאן שמו- מצפה יוסף. המאחז נמצא צפונית מזרחית לשכונת קרית לוזה בסמוך לאתר העתיקות חפירות הר גריזים. המאחז הוקם ב-2002 בידי הרב גולן במטרה לסמל את הרצון לחזור לקבר יוסף. במקום שני קראוונים ונעשות עבודות לבניית מקווה טהרה המאחז מפורסם כאתר תיירותי בשל היותו הנקודה הקרובה ביותר לקבר יוסף שניתן להגיע אליה בחופשיות באור יום. ממצפה יוסף ניתן לצפות גם בהר עיבל ובאתר מזבח יהושע וכן ניתן לצפות בשלושת גבולות הארץ ממקום אחד, במערב ניתן לראות את הים התיכון, ממזרח ניתן להבחין בהרי עבר הירדן ובראות טובה ניתן להבחין בחרמון במבט צפונה. במצפה יוסף נערכו עצרות תפילה המוניות בשנים שלא ניתן היה להיכנס לקבר יוסף בשכם.
|
| יצהר | כללי | בתחומי יצהר נמצאים שמונה מאחזים: מצפה יצהר, גבעת להבה, תקומה (גבעה 725), חוות השקד, מגד שמיים, הנחלה, שלהב"ת ושלהב"ת ים. שכונה זו האחרונה קרויה על שמם של שני נערי היישוב, שלמה ליבמן והראל בן נון, שנרצחו על ידי פלסטינים בשנת 1998, בעת שסיירו עם רכב הביטחון של היישוב. מאחז שלהב"ת הוקם שבועות מספר לאחר הרצח, באתר הרצח. |
| הנחלה | שלוש משפחות ויקב. | |
| גבעת להבה | המכונה גם "המזרחית", מונה כ 15 משפחות. | |
| שלהבת | מונה כ 20 משפחות. | |
| שלהבת ים | מונה 3 משפחות וטחנת קמח. | |
| גבעת תקומה | מונה 11 משפחות. הוקמה כמענה לרצח של שלמה ליבמן והראל בן-נון. בגבעת תקומה כרם ענבים, המייצר יין איכותי תחת המותג "רזא", וכן קיים בגבעה מוסך למכונאות רכב. | |
| מצפה יצהר | הוקם בשנת ה'תשס"ב על ידי בחורים מהיישוב ומכלל הארץ, במרחק של קילומטר מזרחית ליישוב על רכס יצהר. המאחז מונה ארבע משפחות, ובסך הכל עשרים איש. במאחז התרחשו הצתות וגנבות. משטרת ישראל פינתה את המאחז פעמיים והרסה אותו עד היסוד, אך בכל פעם המאחז הוקם מחדש על ידי יושביו שנעזרו באנשים אחרים. | |
| נופי נחמיה | נופי נחמיה |
נמצא בק"מ ה-2 מהיציאה מאריאל - בכביש 593 לכביש 60. היישוב מכונה "רחלים מערב". הוא נקרא על שמו של נחמיה בן-יהודה, בעליה של חברת מנופים שסייע רבות בהקמת יישובים ברחבי יהודה ושומרון.
היישוב הוקם בשנת 2002 אך פונה ויושב שנית במהלך שנת 2003. היישוב הוקם על אדמות מדינה מוכרזות. נכון ל-2012 מתגוררות ביישוב כ-30 משפחות. בסיוע משרד השיכון נסלל כביש לישוב, הוקם מגדל מים וסודרה תאורה היקפית. ביישוב מעון יום לתינוקות, גן ילדים, גני שעשועים, ספרייה, מועדון, בית כנסת ומגרש טניס.
|
[עריכה] מערב השומרון
| יישוב אם | מאחז | תיאור |
|---|---|---|
| קדומים | חוות גלעד |
הוקמה בשנת 2002 על ידי איתי זר כתגובה לרצח אחיו גלעד זר, שהיה קצין הביטחון של המועצה האזורית שומרון. החווה ממוקמת על "דרך גלעד" בין יצהר לצומת ג'ית שליד קדומים, כ-500 מטר מצומת ג'ית, המקום בו נרצח גלעד זר.
המאחז הוקם על קרקע שנרכשה מפלסטינים, אולם הליכי הרישום שלה לא הוסדרו, והוא לא קיבל היתר מוועדת התכנון[8]. הוא פונה פעמיים, וההתנגדות לפינוי והפינוי היו אלימים במיוחד[9]. היישוב מנה בשנת 2010 29 משפחות. מצויה בו ישיבה חסידית בשם "שירו למלך" בראשות הרב נתן כהן מקדומים והרב יקי סביר מאלון מורה. הישיבה מונה כ-20 בחורים צעירים ומספר אברכים המתגוררים עם משפחותיהם במאחז. חקלאי היישוב חורשים וזורעים חיטה, מגדלים מטעי זיתים ומייצרים שמן זית. |
| שבות עמי | הוקם בבית ליד קדומים. על הבית הוצבו דגלי ישראל והוא כונה זמן מה בתור "בית הדגלים". הבית אמור היה לשמש כמרפאה שבה יטפלו רופאים מההתנחלויות בתושבי המקום. נכון ל-1 בינואר 2008 פונה המאחז 14 פעמים אך הנוכחות בו היא כמעט רצופה. במאחז נחנך בית כנסת לזכרו של עידו זולדן שנרצח לא הרחק משם. | |
| קרני שומרון | רמת-גלעד |
נמצא מזרחית לנווה מנחם שבקרני שומרון על גבעה שולטת בשטח המועצה המקומית קרני שומרון. הקרקע עליה המאחז עומד שייכת למשה זר.
המקום נקרא בעבר "גבעת הדגל" מאחר שנוער מקרני שומרון הכין דגל ישראל בגודל 750 מ"ר ופרש אותו מראש הגבעה ולמטה, כך שיכול היה להראות ממרחקים. הדגל הוצת על ידי ערביי הסביבה, ודגל נוסף הוכן ונתלה שנית. ברמת גלעד מתגוררות עשר משפחות. על הקרוואנים ובית הכנסת הנמצאים במקום הוצא צו הריסה. רמת גלעד, כמו גם חוות גלעד וכביש גלעד, נקרא על שם גלעד זר, קב"ט שומרון, שנרצח על ידי מחבלים. |
| אלוני שילה | "החווה" (נקרא בעבר גם נוף קנה ע"ש נחל קנה הסמוך), על-שם סמל ראשון שילה לוי שנהרג באסון המסוקים, עלתה על הקרקע בערב יום העצמאות ה'תשנ"ט (1999). נמצא דרומית-מזרחית לשכונת "נווה-מנחם". ביישוב נמצאת מדרשת שילת. | |
| מעלה שומרון | אל מתן |
נמצא בתוך השטח הרשמי של מעלה שומרון, ותואם לתוכנית בנין עיר של היישוב, כקילומטר דרומה מגבעת "לבונה". שם המאחז נגזר משם יישוב מתקופת השבטים הישראלית, שכנראה מהווה את הבסיס לשמו של כפר מזרחית לו - אימתין. אל מתן הוקמה בשנת 2000 על ידי קבוצת צעירים דתיים מישובי האזור - מעלה שומרון וקרני שומרון. המאחז נמצא על צוק מעל אפיקו של נחל קנה, וניתן לראות ממנו את גוש דן ואת מגדליה של תל אביב.
במאחז מתגוררות כ-12 משפחות. לטענת אנשי שלום עכשיו הקצה הדרומי של המאחז פוגע בשמורת הטבע נחל קנה[10].
|
| יקיר | חוות יאיר |
נמצא סמוך להתנחלויות נופים ויקיר. המאחז עלה לראשונה על הקרקע בשנת 1999, פונה, ועלה שנית בפברואר 2001[דרוש מקור]. המאחז משקיף על אפיק של נחל קנה הקרוי "ואדי אל-מג'ור". חוות יאיר נקרא על שם אברהם שטרן ("יאיר"), מנהיג הלח"י, ויאיר בן מנשה המוזכר בספר דברים.
במאחז גרות שלושים וארבע משפחות. במקום כ-15 מבני קבע ו-25 קרוואנים. התושבים עוסקים במקצועות חופשיים: עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה ועוד. במקום בית כנסת, בית קפה "הצריף של תמרי". תושבי המאחז טוענים כי הוא נמצא על קרקע מדינה בתוך "הקו הכחול" (תחום התכנון) של ההתנחלות השכנה נופים. לפי הדו"ח שנערך על ידי טליה ששון חלק מהמאחז נמצא על קרקעות פרטיות של פלסטינים[11]. לפי האתר של "שלום עכשיו": הקרקע למאחז הוקצתה על ידי ההסתדרות הציונית העולמית עד 2007. משרד השיכון השקיע במאחז מיליון ש"ח. למאחז אין חיבור לרשת החשמל.
|
| אלקנה | מגן דן | כ-20 משפחות בסמוך לאלקנה. המאחז הוקם במאי 1999. במאחז 26 מבנים ארעיים (קראוונים) ומבנה קבע אחד המשמש לבית כנסת. בצמידות למאחז יושבת פלוגה של צה"ל. במהלך הקמתו של המאחז נעצר ראש המועצה דאז ניסן סלומיאנסקי. |
| ברקן | מעלה ישראל (נקרא גם מעלה אורן) | מאחז בשומרון באזור ההתנחלות ברקן, הנמצא מחוץ לתחום שיפוט של יישוב או מועצה אזורית. המאחז הוקם בשנת 1983 ואוכלס בשנת 1995. במאחז מתגוררות כחמש משפחות נכון לשנת 2005[12]. |
[עריכה] אזור בנימין
| יישוב אם | מאחז | תיאור | ||
|---|---|---|---|---|
| כפר אדומים | מצפה חגית |
נמצא במדבר בנימין בצפון גוש אדומים השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1999 על ידי משפחה מכפר אדומים אשר אליה הצטרפו עוד משפחות עם הזמן. היישוב נקרא על שמה של חגית זביצקי מכפר אדומים שנרצחה בשנת 1997 בנחל פרת ליד היישוב כפר אדומים עם חברתה ליאת קסטיאל.
במקום מתגוררות כ-5 משפחות דתיות וחילוניות שמקפידות על עקרונות אקולוגיים.
|
||
| מעלה מכמש | מצפה דני |
נמצא באזור מזרח הרי בנימין ליד ההתנחלות מעלה מכמש השייכת למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1998 על ידי אנשי מעלה מכמש מיד לאחר חתימת הסכם וואי ונקרא על שמו של דני פריי שנרצח בביתו בחדירת מחבל למעלה מכמש בשנת 1995.
מצפה דני מתנהל בצורה עצמאית ומונה כ-30 משפחות וכ- 60 ילדים.
|
||
| נווה ארז |
מצפה ארז נמצא באזור מזרח הרי בנימין ליד ההתנחלות מעלה מכמש השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1999 ופונה מספר פעמים והוקם סופית בשנת 2001. יש במאחז 15 מבנים. במקום מתגוררות 8 משפחות. שמו של היישוב הוא על שמו של תא"ל ארז גרשטיין שהיה המפקד של אחד המקימים ונפל בדרום לבנון.
|
|||
| כוכב יעקב | מגרון |
מגרון הוא מאחז הנמצא בתחום המועצה האזורית מטה בנימין, כשני ק"מ מצפון-מזרח לכוכב יעקב וכ-3 ק"מ ממערב למעלה מכמש. מגרון הוקמה ב-1999 על גבעה בגובה 748 מטר השוכנת מעל כביש 60 ונקראה על שם היישוב העתיק מגרון, המוזכר פעמיים במקרא,[13] ומזוהה באזור הכללי בו נמצא הישוב. מגרון נחשבת למאחז הגדול ביותר ומונה, נכון לאוגוסט 2011, 50 משפחות ולהן יותר מ-160 ילדים. בישוב קיימים חיבור לתשתיות, כמה בתי קבע, שני גני ילדים, מעון, מקווה ובית כנסת. |
||
| רמת מגרון |
המאחז הוקם סמוך ליישוב מגרון בה' באייר תשס"ח.
המאחז הוקם במחאה על הסכם מגרון ויוצא נגד הסכמי מאחזים. המקום פונה עשרות פעמים על ידי כוחות הביטחון והוקם מחדש על ידי בני הנוער השוהים במקום. המאחז מקבל גיבוי מתנועת נאמני ארץ ישראל בראשות הרב לוינגר ודניאלה וייס. המאחז כולל, שלא בעת פינוי, שני צריפי עץ, אחד המיועד לגברים והשני לנשים. |
|||
| כוכב השחר | מעוז אסתר | המאחז היה ממוקם צפונית ליישוב כוכב השחר. הוקם בחנוכה תשס"ו, על ידי תושבי כוכב השחר. נעזב אך בחנוכה תשס"ח הוקם בשנית. נקרא על שם אסתר גאליה, תושבת כוכב השחר, שנרצחה בשנת תשס"ג בצומת רימונים. בחול המועד פסח תשס"ח נחנך במקום בית הכנסת "שירת יונדב", ע"ש יונדב חיים הירשפלד שנרצח בפיגוע בישיבת מרכז הרב בר"ח אדר ב' תשס"ח. במאי 2009 פונה המאחז על ידי כוחות הביטחון, אך יושב מחדש. בינואר 2010 פונה המאחז ומבניו נהרסו על ידי כוחות הביטחון, אך יושב מחדש. שוב באפריל 2010 פונה ויושב מחדש. | ||
| מעלה שלמה |
ממוקם דרומית לישוב כוכב השחר. המאחז נמצא במקום בו היה המאחז מצפה כרמים שהועתק לצד המזרחי של היישוב. היישוב נקרא על שם שלמה אלבה, חקלאי שהתגורר בישוב כוכב השחר מאז פונה מביתו שבעיר ימית. שלמה נטע כרם על-פי דינים מיוחדים המפורטים בתלמוד בבלי מסכת מנחות, על מנת שיוכל להקריב משם יין לבית המקדש.
כיום מתגוררות במקום 18 משפחות, ומספר רווקים ורווקות. |
|||
| מצפה כרמים |
נמצא בדרום-מזרח השומרון בתחומה של ההתנחלות כוכב השחר, אך מתנהל כיישוב עצמאי. היישוב הוקם בה' באייר תשנ"ט (1999( על ידי תושבים מכוכב השחר, וכיום מתגוררות במקום 32 משפחות, חלקן בבתי קבע. בתחילה המאחז היה מדרום לכוכב השחר - במקום בו ממוקם כיום מעלה שלמה, אולם בהוראת הממשלה לעזוב את המקום - העתיקו התושבים את מקומם למקומם הנוכחי ממזרח לכוכב השחר. שמו של היישוב ניתן לו בשל מיקומו בין כרמים והנוף אליו הוא צופה.
|
|||
| טלמון | חרשה |
מאחז במערב בנימין ליד ההתנחלות טלמון המשתייך למועצה אזורית מטה בנימין. המאחז ממוקם על גבעה נישאה בגובה 780 מטר מעל פני הים המשקיף על כל שפלת החוף. היישוב הוקם בשנת 1997 על ידי תלמידים מישיבת מרכז הרב. ממשלת אהוד ברק סירבה לסייע בפיתוח המקום, אולם אפרים סנה, בהיותו סגן שר הביטחון, אישר הקמת מקווה במקום. לאחר הקמת ממשלת שרון הראשונה סייע שר הביטחון בנימין בן אליעזר לפיתוח המקום, בהמלצת סגן הרמטכ"ל, משה יעלון אשר ראה במקום נקודה אסטרטגית וביקש לשמור שם על נוכחות יהודית, אזרחית או צבאית [14]. ביישוב כיום כ-45 משפחות.
בשנת 2004 הוקמו במקום 2 בתי קבע, ובשנת 2005 הוקמו במקום שישה בתי קבע נוספים. תנועת שלום עכשיו עתרה לבג"ץ ב-22 בספטמבר 2005 בדרישה להרוס את המבנים ולמנוע את אכלוסם. הבקשה למנוע את האכלוס נדחתה, בגלל הצהרת המדינה שהמבנים כבר היו מאוכלסים, והדיון בעתירה עצמה נמשך מעל 4 שנים והחלטה טרם ניתנה [15]. לטענת המתנחלים, אדמות חרשה נמצאות לקראת סיום הפיכתן מאדמות סקר לאדמות מדינה וכל שנדרש הוא חתימה של שר הביטחון. שלום עכשיו טוענת שחלק מהאדמות נמצאות בבעלות פלסטינית פרטית [16]. בישוב חרשה נמצאת ישיבה תורנית לצעירים בשם "שערי שמים" בראשות הרב שאול ניר והרב אורי שטטנר.
|
||
| דולב | יד יאיר |
מאחז שהוקם בשנת 1991. המאחז ממוקם בגוש טלמונים והוקם לזכרו של יאיר מנדלסון שנרצח במקום.
יאיר מנדלסון, תושב דולב, נרצח על ידי מחבלים בפיגוע ירי לעבר מכוניתו כאשר היה בדרכו לישוב דולב. יד יאיר הוקמה על קרקע שנרכשה על ידי יהודים מידי בעליה הערבים ובמקום הוקמה אנדרטה ומאחז צבאי. במשך השנים נערכה במקום פעילות קהילתית כגון: תפילות, שיעורי תורה ופעילויות בחגים. עד שנת 2008 התגוררה במקום משפחה אחת ומספר בחורים מישיבת נחליאל שפונו בעקבות הוראת הצבא. |
||
| בית אל | גבעת אסף |
נמצא במרחק של כ-4 קילומטרים דרומית למועצה המקומית בית אל ונחשב כיישוב בת שלה. [17] היישוב שוכן על גבעה בגובה של 880 מטר מעל פני הים, החולשת על צומת הדרכים המכונה "צומת הטי" בכביש 60 והדרך בואכה בית אל ועפרה. גבעת אסף הוקמה באייר תשס"א - מאי 2001 לאחר רצח אסף הרשקוביץ, תושב עפרה, בדרכו לעבודה, שלושה חודשים לאחר רצח אביו. תחילה הוקם במקום אהל מחאה. הנוכחות במקום מעניקה ביטחון ליהודים הנוסעים בדרכים והעומדים בצמתים בכבישי בנימין, וזאת לאחר שבעבר נפגעו במקום תושבים.
"ועד פעולה" מבית אל בראשות גדעון ליכטרמן (שנרצח מאוחר יותר על ידי מחבלים) הקים את גבעת אסף. ישובה של הגבעה החל בעליית ארבע משפחות שהתגוררו במכולות. אוטובוס ישן שנרכש שימש למטבח. משרד הבינוי והשיכון בנה במקום תשתיות בסכום של 600,000 ₪. היישוב הגיש בקשה לתוכנית מפורטת למוסד חינוכי. בגבעת אסף מתגוררות 20 משפחות עם כ-50 ילדים, רובן בקרוונים, ומיעוטן במבני קבע. ילדי הגנים ובתי הספר לומדים בבית אל - מרחק 5 דקות נסיעה. בישוב פעילות תרבות ענפה הכוללת ערבי נשים ושיעורי תורה. במקום קיים גם בית מדרש ובו כולל אברכים, שלוחה של ישיבת מרכז הרב[18]. עד כה גבעת אסף לא חוברה לתשתית טלפונית ועל כן תושביו נאלצים להשתמש אך ורק בטלפונים סלולריים. בעבר נעשו שני נסיונות לפנות את הגבעה. על פי תושבי המקום נרכשו האדמות מערבים. מנהלת המחלקה לבניה כפרית במשרד השיכון סבורה כי גבעת אסף היא "שכונה חדשה לישוב ותיק" ולכן לא היה נדרש אישור להקמתה[19].ב-26 יוני 2006 דחה בג"ץ עתירה הדורשת לפנות את גבעת אסף. בתשובת המדינה לעתירה נכתב כי המאחזים יפונו על פי מועד שיקבע הדרג המדיני, המוסמך להתחשב בשיקולי ביטחון ובשיקולים מבצעיים. |
||
| עפרה | עמונה |
יישוב קהילתי באזור השומרון, השוכן על גבעה נשאה מעל ההתנחלות עפרה השייך למועצה אזורית מטה בנימין. השם "כפר העמונה" מופיע בתנ"ך ביהושע פרק י"ח, בצמוד לעפרה. היישוב הוקם בשנת 1997 ואוייש על ידי צעירים מהיישוב עפרה. לקראת סוף שנת 2005 היו בעמונה כ- 30 משפחות. היישוב הוא למעשה מאחז ומופיע בדו"ח המאחזים הבלתי מורשים של עו"ד טליה ששון כמאחז בלתי מורשה[11]. ארגון אמנה בנה בעמונה 9 בתי קבע אשר בנייתם הסתיימה בשנת 2005. בעקבות עתירה לבג"ץ של תנועת שלום עכשיו אשר דרשה שהבתים ייהרסו, התחייבה פרקליטות מדינת ישראל להרוס את הבתים. בשבוע שטרם ההריסה, נעשה ניסיון (בהסכמת מועצת יש"ע) על ידי תושבי המאחז שעזבו ביזמתם את בתיהם להציע לממשלת ישראל את העברת הבתים בשלמותם לתוך תחומי היישוב עפרה. ההצעה זו נתקבלה בסירוב מוחלט על ידי הדרג המדיני. ב-1 בפברואר 2006 הגיעו כעשרת אלפים שוטרים וחיילים לעמונה כדי להרוס את הבתים כשבתשעת הבתים ובדרכי ההגעה ליישוב התבצרו למעלה מארבעת אלפים פעילי ימין[דרוש מקור]. לאחר מאבק פיזי עיקש בן כחמש שעות נהרסו כל הבתים. גילויי האלימות החריפים משני הצדדים במאבק זה ונחישות הכוחות המפנים, עלו על כל עימות קודם מסוג זה, המשטרה השתמשה בפרשים, אלות ואלימות רבה גם לאחר שהפינוי הושלם. מאות מפגינים ומספר שוטרים נפצעו. הועלו טענות על הטרדות מיניות בזמן הפינוי על ידי שוטרים כלפי מפגינות[20].
נכון לתחילת 2008 בישוב כארבעים משפחות הגרות בקרוואנים. |
||
| גינות אריה | היה באזור השומרון ליד ההתנחלות עפרה שהשתייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 2001 ופונה בשנת 2004. גינות אריה נקרא על שמו של אריה הרשקוביץ, תושב עפרה, שנרצח בדרכו חזרה הביתה מעטרות בתחילת 2001. בתחילת 2006 טען דרור אטקס, איש שלום עכשיו, שפינוי גינות אריה נעשה כחלק מהסכם חשאי עם המתנחלים, על פיו הממשלה תעלים עין מבניית תשעת הבתים בעמונה. כראיה לדבריו הביא דרור אטקס את סמיכות האירועים בין פינוי גינות אריה והתחלת הבניה בעמונה. | |||
| שילה | אחיה | נמנה עם ישובי גוש שילה אשר מקבלים את השירותים מהיישוב שילה.היישוב הוקם ב- 1997 על גבעה בגובה 857 מטר מעל פני הים - 1.2 ק"מ צפונית-מזרחית משבות רחל ונקרא תחילה בשם "שבות רחל ד'". המאחז נקרא על שמו של הנביא אחיה השילוני שפעל בממלכת ישראל בשומרון. בישוב גרות היום כ-20 משפחות. תעסוקת התושבים: מטעים, בית בד ויקב. במקום מבני קבע למגורים, מלבד המגורים הזמניים בקרוונים. לפי אתר שלום עכשיו היישוב ממוקם על אדמות מדינה ויש לו הסכם הרשאה לתכנון למטעם ההסתדרות הציונית עד לינואר 2005. משרד הבינוי והשיכון מימן הקמת תשתיות בסכום של 1,675,000 ש"ח [21]. בעקבות אלפי עצי זית שנטעו ליד הגבעה על ידי מייסד היישוב, יוסף חיים (יוסי) שוקר, הוקם ביישוב בית בד קטן. שוקר נפגע קשות בתאונת עבודה בבית הבד ורעייתו, רונית, המשיכה בניהול המטעים ובית הבד. היא נשארה עם חמשת ילדיה בגבעה, שכרה פועלים שיטפלו בעצי הזית, והקימה מרכז מבקרים, העוסק בהסברה אודות שבעת המינים. החברה "ארץ זית שמן" הייתה לבעלת מטעים והמשיכה לפתח את שטחי החקלאות בבקעות בין הגבעות. היום רוב האדמות במישורים הן מעובדות. החברה מפיקה שמן זית. בית-הבד הקטן עבר לאזור התעשייה שילה - שם נרכש ציוד מודרני ושמן הזית נמכר בכל רחבי הארץ. | ||
| אש קודש | יישוב קהילתי חקלאי בעל צביון דתי תורני בהרי אפרים המתנשא לגובה 830 מטר מעל פני הים ליד היישוב שבות רחל השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1999 על ידי קבוצת צעירים שביקשו בהתחלה אישור להקמת מגדל מים במקום אך המקום יושב מאוחר יותר. כיום היישוב מונה כ-20 משפחות. תושבי היישוב מתפרנסים מגידול עזים לחלב וכרמי גפנים ליין ובמקצועות מתחומים שונים נוספים. היישוב קרוי על שמו של [אש-קודש גילמור], שהיה מאבטח בסניף המוסד לביטוח לאומי במרכז ירושלים ונרצח במהלך אינתיפאדת אל אקצה ועל שם ספרו של ר' קולונימוס קלמן שפירא. היישוב שייך לישובי גוש שילה. | |||
| קידה | יישוב קהילתי כפרי בן 45 משפחות. הקמתו נועדה ליצור רצף טריטוריאלי של ההתיישבות בגב ההר בין השומרון כביש 60 והבקעה כביש הבקעה[דרוש מקור]. "קידה" שייך למועצה אזורית מטה בנימין ומשתייך לישובי גוש שילה. היישוב הוקם לאחר שבשנת 2002 פינה צה"ל את בסיס המודיעין "קידה", ששכן ברכס בירכת אל קסר. ביוזמת זאב חבר, מזכ"ל אמנה, אישר בנימין בן אליעזר, שר הביטחון דאז, את הפיכת הבסיס ליישוב אזרחי. ברם, שר הביטחון הורה על פינוי התשתיות והריסת כל המבנים בבסיס. ב-22 במאי אותה שנה עלה הגרעין על הקרקע במיקום הנוכחי לאחר הרצחו של תושב אחייה גדעון ליכטרמן בדרך העולה ליישוב. לאחר העלייה לקרקע נעשה ניסיון לפנות את המבנים והתושבים, אך לאחר עתירה לבג"ץ בוטל הפינוי. | |||
| גבעת הראל |
יישוב קהילתי הנמנה עם יישובי גוש שילה ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. גבעת הראל נמצאת 740 מטר מעל פני הים. היישוב שוכן בגדה הצפונית של נחל שילה העליון.
מאחז גבעת הראל הוקם בשנת 1998 ונקרא על שמו של הראל בן נון, בנו של הרב אלחנן בן נון רב היישוב שילה, שנהרג בידי מחבל, יחד עם שלמה ליבמן, בעת שמירה על היישוב יצהר. לאגודה, שהקימה את היישוב, הסכם הקצאה עם ההסתדרות הציונית העולמית עד 2045. תושבי היישוב עוסקים בחקלאות ובמקצועות חופשיים. בין היישוב לבין כביש 60 ניטעו כרמי גפנים וזיתים בהיקף של מאות דונמים. העיבוד נעשה בעבודה עצמית. במקום יקב בוטיק בשם "יקב גבעות", המפיק גם שמן זית. בדומה לרוב המאחזים, היישוב מחובר למים ולחשמל. בתחומי היישוב, כק"מ וחצי מערבית משילה, יש מזבח עולה חצוב בסלע בגובה 740 מטר מעל פני הים. המזבח ניצב על גבי טרסה, בולט מעל פני השטח, ומעליו ומתחתיו מדרון תלול ומצוקי. מתחת למזבח נתגלה כבשן סיד קדום ומתחתיו, 600 מטר מערבה, נובע מעיין "עין מחֵיבִּר" (נקרא היום גם "עין עֹז"), אשר לצדו כבשן נוסף. המזבח נמצא ברום המדרון המשקיף על נחל שילה, בקטע הנחל המחבר את עמק שילה ועמק לבונה, אשר שימש כציר תחבורה עיקרי בדרך האבות. יש המזהים אותו עם "מעלה לבונה" הקדום. המזבח ניצב במפנה הדרומי של ההר ופונה לגבעת הרואה (שם נתגלו שרידי חווה עתיקה ותעשיות חקלאיות נלוות) ולעין עוז, באופן הנראה לעין לעוברים בנחל. גבעת הראל ידועה היטב בקרב חובבי הטיולים בגלל האטרקציות שביישוב. חלק מהם הם: חוות סוסים, מערת הנחושת, מערת השקד, מצפור אברהם, פינת חי, גלריית אומנות מקרמיקה, מזבח העולה, עין עוז, נחל שילה, יקב בוטיק, מזבח האבן, כרמים, ועוד.. |
|||
| ישוב הדעת (מכונה גם "הבית האדום") |
הוקם בשנת תשס"א (2001) על ידי נתי רום. משרד הבינוי והשיכון השתתף במימון הקמת התשתיות. בשנת תשס"ד הצטרפה לחווה משפחת יחיאל מיכאל יוספי והחלה לנהלה. המאחז נמצא מזרחית לשבות רחל, בסמוך לו שוכן מצפון המאחז עדי עד ומדרום המאחז קידה.
התושבים מתגוררים בבית עץ ובשבעה קרוואנים, ומגדלים מספר בוסתנים. במקום חווה אורגנית-אקולוגית ומבצעים בה שחזור מערות ומבני אבן מקומית, חפירת בורות מים לשתייה וחקלאות ובית שימוש אקולוגי שבו הפסולת נאגרת ומשמשת לדישון הצומח. המקווה של המקום נמצא בבור מים עתיק. היישוב מכנה את עצמו "מרכז להתחדשות וההטענת הגוף והנפש ברוח פנימיות התורה והמסורת העברית העתיקה" ומתקיימות בו פעילויות ברוח רבי נחמן מברסלב. אחת למספר שבתות מתארחים בחווה עשרות אנשים בתנאי שטח, דנים בתורת ר' נחמן, מקבלים הדרכה על התבודדות ויוצאים להתבודדות בגבעות הסמוכות לחווה. מעת לעת מתקיימות סדנאות לבניית גינות ירק ביתיות. (האתר של "ישוב הדעת"). |
|||
| עדי עד |
מאחז ליד ההתנחלות שבות רחל, השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1998 על ידי אנשים משבות רחל. כיום מונה 25 משפחות, ובמקום כרמים ויקב שמיצר שיכרים. כן קיימת במקום ישיבה חקלאית "שדות אמיר".[22] תושבי המקום דוגלים בחירות הפרט תוך מחויבות עמוקה להתחדשות יהודית ולהלכה.
|
|||
| עלי עין |
הוקמה בשנת ה'תשס"ט על ידי איתן זאב ויהודה סנה. הגבעה אינה מחוברת לחשמל מתוך עיקרון. בעבר נבנו בה בתי אבן מאבן מקומית אך בטבת תשע"א פונתה הגבעה ומאז נבנו בה בתי פנאלים ו OSB. ביוני 2011, פונתה הגבעה שוב תוך עימותים אלימים במהלכן נשרפה מכוניתו של מפכ"ל משטרת בנימין. |
|||
| גבעת גל יוסף | הוקמה בשנת ה'תשס"ט ונקראה על שמם של גדעון ליכטרמן שנרצח באזור החווה בה'תשס"ג ויוסף חיים שוקר, שהקים את משק אחיה. הגבעה ממוקמת על הגבעה המערבית לכביש אלון ושוכנת מזרחית לעדי עד. בקבעה יש 4 משאיות מקורקעות שמשמשות למגורים וטנדר מקורקע שמשמש כמטבח, בנוסף בגבעה יש מספר חממות ובור מים. |
[עריכה] גוש עציון
| יישוב אם | מאחז | תיאור |
|---|---|---|
| מיצד | פני קדם |
מאחז במזרח גוש עציון, בשטח היישוב מיצד. פני קדם צופה על ים המלח. המאחז הוקם בשנת 2001 ומתגוררות בו כיום (2012) 34 משפחות ומספר רווקים דתיים לאומיים. תושבי היישוב מתפרנסים מחקלאות, ממקצועות חופשיים ועוד. ביישוב קיימים בית כנסת, מקווה נשים ומקווה גברים, מעון, גן ילדים, סניף בני עקיבא ומשחקייה. כמה מהבתים הם מבני קבע. שמו הרשמי של היישוב הוא אספר ב', כאשר היישוב הסמוך מיצד נקרא אספר א', על שם באר אספר המוזכרת כמקום חנייתם של החשמונאים קודם הקרב ביוונים ומזוהה בח'רבת זפרן הסמוכה. שם היישוב פני קדם נבחר על ידי התושבים בהתייעצות עם מומחים והוא מתאר את מיקומו של היישוב מעל נחל ערוגות הפונה לקדם - למזרח.
היישוב הוקם לראשונה כשכונה של היישוב הסמוך, מיצד, בשנת 1991. השכונה ננטשה ובדואים משבט ראשאיידה הסמוך בזזו את תכולת הקרוואנים. בשנת 1999 שופצו הקרוואנים ובאוגוסט 2000 עלה לקרקע "גרעין עפני". היישוב שם לו למטרה להתיישב "התיישבות אקולוגית". הדבר בא לידי ביטוי בגינון וההשקיה, פינת מיחזור עם מיחזור למתכות וזכוכית ונסיונות להקים תחנה לאנרגיה חלופית מהרוחות העזות שבמקום. כמו כן תושבי היישוב שמו לעצמם למטרה לנסות ולהחזיר את החורש הים תיכוני הטבעי לאזור. מאות עצי חרוב, דולב, מיש, תאנה, קטלב, אלון, אלה ארץ ישראלית ואורן ירושלים ניטעו באזור היישוב, כן ניטעו באזור כרמי זיתים ויין. היישוב מבוסס על עבודה עברית מתוך אידאולוגיה, וכך גם החקלאות. מיקומו של היישוב כ"ספר מדבר" מזכה אותו בנוף, צמחיה ואקלים ייחודיים ולא מעט צמחים אנדמים לאזור. גובה היישוב הינו 930 מטר מעל פני הים, והצניחה של 1300 מטר עד לים המלח מורגש היטב בנוף הנשקף מהיישוב. הגובה הרב של היישוב הוא כתוצאה מקמר משנה של חבורת יהודה המרימה את הרכס עליו הוקם היישוב. מסיבה זו בסמוך לישוב ישנו שטח צבאי, הנקרא "גבעת הטילים", עליו הוקמו סוללות פטריוט להגנה על ירושלים בזמן מלחמת המפרץ.
|
| מעלה עמוס | איבי הנחל | מאחז חרדי לשעבר, מקימיו ותושביו בעבר היו חסידי ברסלב ששאפו לגור קרוב לטבע. כיום רוב תושביו דתיים לאומיים. המאחז נמצא בתחום המתאר של היישוב מעלה עמוס, השייך למועצה אזורית גוש עציון. הוקם בתחילת 1999. |
| נווה דניאל | שדה בועז (מכונה גם "נווה דניאל צפון") |
הוקם בשנת 2002 על ידי קבוצת סטודנטים ואנשי צבא. נקרא על שם בעז ממגילת רות. הוקם לאחר שמ"פ מילואים שזיהה צורך ביטחוני והתיישבותי ביישוב במקום זה הקים אותו ובמקום מספר קראוונים. ביישוב פועל פרויקט מיחזור ואיסוף פסולת הגדול ביותר כיום בגוש עציון.
רוב תושבי המקום הם אקדמאים (רופאים, מורים, מהנדסים, ועוד) וסטודנטים. תושבי המאחז מקפידים על חיי קהילה של חילונים ודתיים, שמירה על הטבע והסביבה, חקלאות ועבודה עברית בלבד, ערבות הדדית ומעורבות בקהילה. היישוב מקיים פרויקט של מפגשים ואירוח מכינות קדם צבאיות. מבנה שהיה במקום נהרס על ידי המנהל האזרחי, הריסה שהיוותה תקדים לפינוי עמונה. |
| נוקדים | מעלה רחבעם |
מאחז הנמצא על הגבול בין מדבר יהודה להרי יהודה, ושייך למועצה אזורית גוש עציון. המאחז נמצא בקו המתאר של היישוב כפר אלדד, שבקרבת נוקדים, ונמצא בסמוך לו, במרחק של כקילומטר אחד. היישוב מנציח את שמו של רחבעם זאבי שהיה מתומכי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ונרצח על ידי מתנקש פלסטיני. הוקם ב-2001.
היישוב מוגדר כ"מאחז בלתי חוקי", והוצאו כמה פעמים צווי הריסה, אולם בתחילת דרכו הוא קיבל מענק ממשלתי של 750,000 שקל והיו מגעים להביא אותו לאישור, מגעים שנמשכים עד היום. היישוב ומבוסס על 3 עקרונות: אין גדר, עבודה עברית בלבד ושילוב של דתיים-חילונים, רווקים ומשפחות החיים בצוותא. חיות בו 12 משפחות ו-4 רווקים. סך התושבים כ-45 איש. סמוך ליישוב, באחד האפיקים היורד לנחל תקוע, התגלה אתר פריחת החלמוניות הגדול בארץ, המונה לפי ההערכה בין 100,000 ל-200,000 פרחים. הפריחה באתר זה מתחילה בסביבות ה-10 בנובמבר ונמשכת עד ראשית דצמבר. ב2011 הודיעה המדינה לבג"צ שבכוונתה להכשיר את המאחז ליישוב חוקי[1]. אירועים ביטחוניים: בתאריך 21.2.04 התקרבו רועים ערבים אל אזור מעלה רחבעם. רבש"ץ שדה-בר הקפיץ את דני ואיציק חלמיש, חברי כיתת הכוננות של מעלה רחבעם לעזור לו לסלקם מהאזור. כשהגיעו למקום, הרגישו דני ואיציק מאויימים מהערבים שהיו מצוידים במקלות ואבנים והקיפו אותם, וירו באוויר ובקרקע על מנת לסגת. הערבים התלוננו במשטרה על תקיפה. המשטרה עצרה את דני ואיציק לכמה ימים.דני העיד שלא ירה, חלק מהערבים העידו שירה, חלק העידו שלא ירה. ממצאי מז"פ אישרו את גרסת דני[דרוש מקור] ולאחר משפט שנמשך כ-4 שנים, הם הואשמו בכל הסעיפים שצויינו והוכנסו לכלא. הפקליטות הציעה לדני ואיציק עסקת טיעון שבה יביעו חרטה ולא יכלאו[דרוש מקור]. דני ואציק סירבו ונכלאו.
|
| קריית ארבע | בית הכנסת חזון דוד |
בית כנסת בסמוך לקריית ארבע, אשר נמצא במבנה בלתי חוקי ומהווה מאחז עצמאי. בית הכנסת ממוקם מחוץ לקריית ארבע ומנציח את שמם של שני יהודים שנרצחו בסמוך למקום ב-2001. בית הכנסת אינו אלא קירות אבנים ויריעות ברזנט המקורות בימי החורף בסככה. בסמוך לבית הכנסת הוקמו מצבות זיכרון לנרצחים.
מדי יום מתקיימות במקום תפילת ותיקין, שחרית, ומנינים רבים של תפילת מנחה ותפילת ערבית. בכל שבת נערך קידוש וסעודה קלה לאחר תפילת שחרית. מפאת היעדר הגנה על הציוד, ספר התורה אינו נשאר בארון הקודש כבשאר בתי הכנסת, אלא מובא ונלקח לאחר כל תפילה הכוללת קריאת התורה. עקב היותו של בית הכנסת מבנה בלתי חוקי, וכן עקב טענת פלסטינים שהקרקע שייכת להם, הוצאו צווי הריסה לבית הכנסת והוא נהרס, נכון לאוקטובר 2008, 32 פעמים. אך לאחר כל הריסה, תושבי האזור מקימים את בית הכנסת מחדש. בערב ראש השנה תשס"ח פנו פעילי שמאל ואנרכיסטים אל השייח ג'עברי, שהאדמה בבעלותו, בבקשה לקבל את אישורו להרוס את ביה"כ באמצעות דחפור בליל החג; ג'עברי סירב לבקשה בנימוק שאינו מוכן לחלל מקום תפילה. בעקבות מעשיו של ג'עברי נערך ב-10 בפברואר 2008 מפגש בביתו בינו ובין ראשי היישוב היהודי בחברון וכן קציני צה"ל בו הסתייגו שני הצדדים מפעילות האנרכיסטים והעניקו אותות הוקרה זה לזה[23]. |
[עריכה] דרום הרי חברון
| יישוב אם | מאחז | תיאור |
|---|---|---|
| סוסיא | מצפה יאיר | כונה בעבר מגן דוד; אז היה חווה חקלאית ליד סוסיא. החווה הוקמה על ידי מאיר עם-שלם, חקלאי ואידאולוג. הוא עסק בגידול כבשים, נטיעת עצי זית וגפנים. באותן שנים היו היחסים בין עם-שלם לבין הערבים החיים בסביבה מתוחים. מאבקי קרקעות ורועים באזור, שעד אז התמקדו בעיקר בסביבות היישובים מעון וסוסיא, החלו להתרחש גם בסביבות מצפה יאיר. מאז רציחתו של יאיר הר-סיני, רועה מהיישוב סוסיא, עלו למקום משפחות רבות, והחווה הפכה ליישוב של ממש. שמו של המאחז שונה ל"מצפה יאיר" על שמו. לפי חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים המאחז הוקם גם על קרקע פלסטינית פרטית[24] |
| מצפה עשהאל |
הוקם בשנת 2002 על ידי משפחות של בעלי תשובה אשר בקשו לעסוק בחקלאות. היישוב ממוקם בדרום הר חברון בגובה 700 מטר מעל פני הים. היישוב נמצא בדרך בין ליבנה ושמעה. ביישוב 4 משפחות. בשנה האחרונה נטעו ביישוב עצים רבים – עצי נוי ועצי פרי הכולל מטע זיתים יחד עם זריעת שדות חיטה ושעורה. תושבי המקום מגדלים גם חיות: עיזים כבשים, תרנגולות, סוסים וכלבים שעוזרים בשמירה על היישוב. ביולי 2008 הואשמו שלושה מתושבי המאחז בכך שכפתו פלסטיני, היכו אותו, ותקפו שוטר של משמר הגבול. האירוע התרחש בעקבות שריפה שפרצה בשדות המאחז. לפי כתב האישום, קשרו תושבי המאחז את הפלסטיני לעמוד חשמל והיכו אותו בכל חלקי גופו. פרקליטם של הנאשמים טען, כי ההצתה בוצעה בזדון (בהסתמכו גם על כך שנגד הפלסטיני הוגשה תלונה על הצתה כבר בחודש מאי), כי החקירה מגמתית, וכי מדובר בפרובוקציה שאורגנה לרגל ביקורם של אנשי תעאיוש במקום. [25]
מתנדבים בינלאומיים צילמו את הפלסטיני הכפות והמוכה. תחקירן בצלם תיעד את האירוע. השלושה נשלחו למעצר. שבועיים מאוחר יותר הוגשה תלונה על ידי משפחה של רועי צאן המתגוררים בסמוך למאחז כי קבוצה מתושבי המאחז תקפה מאהל שלה, הרסה והחרימה את כל רכושה. על פי עתון הארץ, חיילי צה"ל, שהבסיס שלהם נמצא במרחק כמה מאות מטרים מהמקום, לא פעלו כדי לעצור את ההתקפה, ואיש לא נעצר[26]. במהלך הדיונים התברר שהמתלונן המרכזי באירוע הוא ערבי פעיל חמאס המוכר לשב"כ.[27] בספטמבר 2009 ביטלה שופטת בית משפט המחוזי בבאר שבע את כל דיוני ההוכחות שנקבעו בתיק ושלחה את הצדדים לנהל ביניהם משא ומתן תוך שהיא מציינת שתיק זה ראוי לגישור. השופטת גם הגדירה את שלושת תושבי המאחז כנורמטיביים לחברה ואמרה שייתכן ויש להסתפק בתקופת מעצרם הארוכה.[28] |
|
| מצפה אשתמוע | נמצא בהר חברון, מצפון ובצמוד ליישוב שמעה וממערב לכפר הערבי א-סמוע. המאחז שייך למועצה אזורית הר חברון. המאחז הוקם בשנת 2002 על ידי קבוצת בחורי ישיבה מהיישוב עתניאל, ושמו ניתן לו כיוון שהוא צופה אל המקום בו התקיימה עיר הלווים אשתמוע. בתחילה הוקם המאחז באמצע הדרך בין היישוב עתניאל לישוב שמעה, כדי ליצור רצף התיישבות יהודית מכיוון דרום לעתניאל. בעקבות הסדר עם משרד הביטחון, פונה המאחז בהסכמה במרחשוון התשס"ג בתמורה להכרה חוקית בנקודה הנעזבת, והוקם זמנית בנקודה הנוכחית בשטחו של היישוב שמעה. היעוד הראשוני של הקבוצה היה הקמת ישוב מעורב לדתיים וחילוניים ברוח הרב קוק. בשיאו מנה הגרעין כ-10 משפחות, אך בעקבות ההתנגדות הפוליטית והקשיים של תקופת ההתנתקות, נגנז רעיון היישוב והגרעין התפרק, ופינה את מקומו לישיבת הר שלום שעברה למקום בתמוז התשס"ו. הישיבה נקראת על שם שלום (שולי) הר מלך, שנרצח על ידי מחבלים והיה בין מקימי הישיבה. הישיבה נוסדה ביישוב חומש באלול התשס"ב, כשלוחה של הישיבה הגבוהה באלון מורה. המניע להקמת הישיבה בחומש היה חיזוק היישוב אחרי גל הטרור שפקד אותו. ראש הישיבה, הרב מרדכי גנירם, בוגר ישיבת קדומים וישיבת אלון מורה, סבור כי "הצלחנו באותה תקופה לחזק את היישוב, כאשר האווירה בחומש השתנתה ועלינו למספר של 53 משפחות מתוכן 16 שבאו לחומש בעקבות הישיבה" [29]. אחרי הפינוי מחומש עברה הישיבה למצפה אשתמוע, גבעה הסמוכה ליישוב שמעה אשר בדרום הר חברון. שר הביטחון אהוד ברק אישר ביולי 2008 את מעמדה בתור ישיבת הסדר[30]. האישור מקנה לישיבה החדשה מעמד עצמאי ואפשרות לגיוס תלמידים ל"מסלול ההסדר". הבקשה נבדקה על ידי ועדת רבנים של איגוד ישיבות ההסדר, הישיבה עמדה בקריטריונים התורניים והמנהליים המנחים את ישיבות ההסדר ואושרה על ידי שר הביטחון. ישיבת "הר שלום" באשתמוע מציעה תוכנית המאפשרת לשלב לימוד תורה ועיסוק בחקלאות. תלמידי הישיבה עובדים גם עם הנוער ביישוב הסמוך "שמעה". בישיבה לומדים 55 תלמידים מכל רחבי הארץ. בי"ב תמוז תשס"ח חנכה הישיבה את מבנה הקבע הראשון במקומה החדש. | |
| גבעת חסדי ה' | הוקם בשנת ה'תשס"ה בתגובה לנסיון אונס של פלסטיני על בת משפחת הר-סיני המתגוררת במורד היישוב. במאחז ישנם מספר אהלים וגרים בו רווקים אחרי צבא אשר נמצאים שם בעיקר בלילות ויש להם קראוון עם חפציהם בגבעת הרוג'ום המסופחת ליישוב. בפי תושבי סוסיא נקרא המאחז גבעת הדגל.
בחודש תמוז ה'תשס"ח, החליט מח"ט חברון להציב במקום כח צבאי על בסיס מילואמניקים, בעקבות סכסוכים של פעילי שמאל ביחד עם פלסטינים בדואים הגרים בסמוך על שטחי מרעה, הכח ישן באחת הסוכות אשר הוקמו על ידי המתיישבים. |
|
| אביגיל | אביגיל |
התנחלות כפרית בתחום מועצה אזורית הר חברון, הממוקמת על גבעה בין סוסיא למעון, נקראת על שמה של אביגיל, אשת נבל הכרמלי שעל פי המקרא התגוררה במעון המקראית שמזוהה באתר סמוך.
הוקם בערב יום הכיפורים תשס"ב (2001) על ידי קבוצת חיילים משוחררים מצה"ל, במטרה ליצור רצף התיישבותי ולתת מענה בטחוני לפיגועי טרור שהתרחשו באזור באותן שנים. מיד לאחר העלייה לקרקע הוצא על ידי בג"ץ צו ביניים שהקפיא את עבודות הפיתוח עד לבירור מעמד הקרקע. הדיונים נמשכו כשנתיים וחצי, ובסופם הותר המשך העבודות והחלה קליטת משפחות. באביגיל חיות כ-20 משפחות ולהן כ-30 ילדים. במקום קיימים כמה מבני קבע, בית כנסת, מקווה, גן ילדים, פעוטון וכן פועלים בו מספר עסקים עצמאיים. עד שנת 2008 פעל בישוב דיר עיזים שסיפק חלב למחלבה בסוסיא.
|
| בית יתיר (מְצַדות יהודה) |
נוף הנשר | חווה חקלאית בין סוסיא לבית יתיר, המסומנת במפה כ"חוות לוציפר". ידועה גם בשמה חוות נוף-הנשר או חוות טליה. החווה היא בבעלות יעקב טליה, המגדל בה עדרי צאן מתחילת שנות התשעים - היה ברשותו עדר של 600 כבשים שנגנב ועתה בבעלותו עדר של 100 כבשים וכרם ענבים. לדבריו, חוותו ממוקמת על שטחי מדינה ואושרה בשנת 1995 על ידי יצחק רבין. לאחרונה המנהל האזרחי הודיע לו כי החווה עוברת, כמו שהיא, לבעלות ערבית. ב-25 דצמבר 2006, הפלסטיניים הורשו להיכנס לשטחי העיבוד של החווה ושתילי כרם הגפנים נעקרו. כמו כן, המינהל האזרחי איפשר לערבים להתגורר על שתי גבעות שולטות בשטח. אחת הגבעות, הסמוכה לחוות טליה, זוהתה במחקר מדעי על ידי ד"ר עוז גולן כ"סלע המחלוקת" המקראית, שם התרחש הסיפור הידוע בזמן ששאול רדף אחרי דוד - מלאך ה' נגלה אליו, וציווה עליו להניח לדוד ולרדוף אחרי הפלשתים.
לבעלי החווה יש הסכם הקצאה מהסתדרות הציונית עד יולי 2042 ולפיו יש להם תוכנית מאושרת לחוות מרעה. שטח החווה צופה על העיר ערד, ממערב וממזרח, על כל עמק והר חברון עד דימונה, רבת עמון וים-המלח. |
[עריכה] מאחזים שאושרו על ידי הממשלה
חלק מהמאחזים שהוקמו בשטחי יהודה ושומרון בלא היתר מהרשויות המוסמכות קיבלו לאחר זמן-מה אישור מהממשלה.
בין המאחזים שאושרו בדיעבד ניתן למנות את המאחזים הבאים:
- רחלים – אושר על ידי ממשלת נתניהו ב-1998 בהסכם הקואליציוני עם מולדת.
- הנקודה – אושר על ידי ממשלת ברק ב-2001 ב"הסכם המאחזים". מאחז זה מהווה כיום חלק מוניציפלי מהתנחלות איתמר.
- גבעות עולם – אושר על ידי ממשלת ברק ב-2001 ב"הסכם המאחזים", אך הוגדר כ"ישוב מוקפא" שאיננו מיועד להתרחבות.[31]
[עריכה] מאחזים שפורקו
להלן חלק מהמאחזים שפורקו:
- כרם עצמונה היה יישוב קטן בגוש קטיף שהכיל כ-20 משפחות שהתגוררו בקרוואנים. היישוב לא הוכר על ידי מדינת ישראל ונחשב כמאחז. כמו שאר ישובי גוש קטיף, פונה היישוב בשנת 2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות.
- אלון מורה דרום, 3.5 ק"מ דרומית מזרחית לאלון מורה, נבנה באוגוסט 2002, פורק ביוני 2003.
- שבי שומרון מערב , 500 מ' דרומית מערבית לשבי שומרון, נבנה בדצמבר 2001, פורק ביולי 2003.
- שחרית, 1.6 ק"מ צפונית לברוכין, נבנה בינואר 2003, פורק ביוני 2003.
- גינות אריה, 1.4 ק"מ מזרחית לעפרה, נבנה בפברואר 2001, פורק במאי 2004.
- טל בנימין 590 מ' דרומית לעפרה, נבנה ביולי 2002, פורק במאי 2004[32].
- תפארת ישראל היה מאחז בפאתי נווה דקלים. פונה פעמיים - ראשית בנובמבר 2004, ומאוחר יותר במסגרת תוכנית ההתנתקות בקיץ 2005
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- טבלת מידע על כל המאחזים, באתר "שלום עכשיו"

| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] קישורים העוסקים במאחזים ספציפיים
- אתר הבית של המאחז מעוז אסתר (הסמוך לישוב כוכב השחר שבבנימין) והמאבק על א"י
- מצפה כרמים
- מצפה דני באתר של מטה בנימין
- אתר המועצה האזורית על אחיה
- תמונות מהיישוב אחיה
- מגרון באתר מועצה אזורית מטה בנימין
- חרשה באתר מועצה אזורית בנימין
- קידה - קהילה דתית צומחת - אתר היישוב
- יגאל סרנה יוחנן נלחם בכל השדים, על מצפה יאיר
- שדה בועז - אתר היישוב
- מעלה רחבעם
[עריכה] גבעת הראל
- אתר גבעת הראל
- מצפור אברהם בגבעת הראל ע"ש אברהם גביש מאתר התיירות של בנימין
- אתר המזבח בגבעת הראל
[עריכה] חוות גלעד
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר חוות גלעד
- אפרת וייס, חוות גלעד, עשרות פצועים בעימותים קשים בחוות גלעד, באתר ynet, 20 באוקטובר 2002
- צילום אוויר של המאחז - אתר "שלום עכשיו"
- משה זר נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, העין השביעית
- מנורה חזני, אישי נשי: נשות חוות גלעד, בערוץ "אורות - טלוויזיה יהודית", 24 במרץ 2011

[עריכה] חוות יאיר
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- נדב שרגאי, במאחז חוות יאיר בנו בית קפה למרות צווי ההריסה, באתר הארץ, 19 ביוני 2006
- חוות יאיר, באתר "שלום עכשיו"
- חגית רוטנברג, דורון ניר צבי: עורך הדין מהמאחז לא חותם הסכמים עם השטן, באתר בשבע - ערוץ 7, 19 ביוני 2008
[עריכה] מגרון
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר היישוב באתר המועצה האזורית מטה בנימין
- מגרון באתר "שלום עכשיו"
- עקיבא אלדר, בעצם מאחז מגרון מפריע יותר מהתנחלות שא-נור, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2005
- רוני סופר ואבירם זינו, המדינה לבג"ץ: המאחז מיגרון יפונה עד אוגוסט, באתר ynet, ינואר 2008
- גיא ורון, חרף ההבטחה, מגרון לא יפונה עד אוגוסט באתר גלי צה"ל, יוני 2008
- תמונות ממגרון
- שמואל מיטלמן, שופטי בג"ץ לברק: מדוע לא מפנים את המאחז מיגרון, באתר nrg מעריב, 26 בנובמבר 2008
[עריכה] הערות שוליים
- ^ חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים, עמוד 101
- ^ נדב שרגאי, התנכלויות לפלשתינאים? "זו רק התדמית בתקשורת", באתר הארץ, 5 ביוני 2006
- ^ נדב שרגאי, החווה של סקאלי, הגבעה של רונן, באתר הארץ, 30 ביוני 2006
- ^ עומר שיקלר, מופז אישר פינוי והריסת 3 מאחזים בלתי חוקיים, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC), 12 בינואר 2006
- ^ שרון נובק ומערכת וואלה!, הושלם פינוי ארבעה מאחזים בגדה, באתר וואלה!, 1 באוקטובר 2007
- ^ אריה אורלנדו באתר היישוב איתמר
- ^ נדב שרגאי, תושב מאחז 777: כולנו מדחיקים, באתר הארץ, 16 ביוני 2006
- ^ דוח המאחזים
, עמוד 101 - ^ אפרת וייס, המתנחלים החלו בהקמה מחדש של חוות גלעד, באתר ynet, 20 באוקטובר 2002
- ^ דרור אטקס, הנידון: בניית מאחזים בשטחי שמורות טבע בגדה המערבית, 6 במרץ 2006, באתר תנועת שלום עכשיו

- ^ 11.0 11.1 דו"ח המאחזים של טליה ששון, עמוד 101

- ^ התנחלויות > רשימת המאחזים, מעלה ישראל, באתר תנועת שלום עכשיו
- ^ ספר שמואל א, יד, ב; ספר ישעיהו, י, כט
- ^ נדב שרגאי, מאחז ועוד מאחז – כך יוצרים רצף התיישבות, בעיתון הארץ, 6 בספטמבר 2004
- ^ בג"ץ 9051/05
- ^ חרשה, אתר שלום עכשיו
- ^ נ.צ. 31°54'39.72"N 35°14'55.13" E
- ^ 209651, לימוד הושענא רבא במרכז חבל בנימין, באתר ערוץ 7
- ^ המקור: טליה ששון - חוות דעת ביניים - ללא תאריך - 2005 (משוער)
- ^ אפרס וייס ואחיה ראב"ד, העדויות הקשות: האם שוטרים פגעו מינית במפגינות עמונה?, באתר ynet, 7 בפברואר 2006
- ^ התנחלויות > רשימת המאחזים, אחיה (גבעה ד'), באתר תנועת שלום עכשיו
- ^ חגית רוטנברג, יש קמח (אורגני) ויש תורה, באתר בשבע - ערוץ 7
- ^ רותי אברהם, יהודים וערבים בחברון - נגד האנרכיסטים, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC), 10 בפברואר 2008
- ^ חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים, עמוד 101
- ^ חגית רוטנברג, האנרכיסטים גאים להציג - ערוץ שבע
- ^ גדעון לוי, מיקי קרצמן, הפוגרומצ'יקים מעשהאל, באתר הארץ, 31 ביולי 2008
- ^ העליון התיר לחשוף: הפלסטיני שתושבי מצפה עשהאל נאשמים בהכאתו הוא פעיל חמאס - הארץ
- ^ מהפך במשפט בו מואשמים תושבי מאחז מצפה עשהאל בתקיפה - ערוץ 7
- ^ עוזי ברוך ברק אישר הקמת ישיבה באשתמוע
- ^ קובי נחשון, ישיבת ההסדר מחומש חוזרת בהר-חברון, ynet
- ^ אביב לביא, אימת הגבעות, באתר הארץ, 8 באפריל 2003
- ^ דו"חות > מאחזים בשטחים - סיכום שנת 2004, באתר תנועת שלום עכשיו
