גבעת קוזלובסקי

גבעת קוזלובסקי
מידע כללי
גובה	87 מ'
מדינה	ישראל
מיקום	גבעתיים, ישראל
קואורדינטות	32°04′20″N 34°48′58″E / 32.07232°N 34.816189°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) גבעת קוזלובסקי גבעת קוזלובסקי גבעת קוזלובסקי מפת __ רמת גן __ גבעתיים; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו; ממזרח: __ בני ברק , __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי; מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון

גבעת קוזלובסקי היא גבעה בגבעתיים ששטחה 32 דונם וגובהה 87 מטר מעל פני הים. היא שנייה בגובהה בגוש דן רק לתל בתחום היישוב גת רימון (94 מטרים גובהו), ונשקף ממנה נוף מרשים. זוהי אחת משתי הגבעות (יחד עם גבעת בורוכוב) שעליהן הייתה בנויה גבעתיים בעת הכרזתה. קרויה על שם מאיר קוזלובסקי, מתיישב איש העלייה השנייה וחבר "השומר".^[1]

לאורך הגבעה סלול רחוב המרי, ובנקודה הגבוהה ביותר בה ישנה תצפית לתל אביב ולים התיכון, הנקראת "מצפור שלום", על שם שלום קופטש, מראשוני המתיישבים בגבעתיים. על חלק אחר של הגבעה נטוע גן העלייה השנייה ובו מצפה הכוכבים בגבעתיים, הפועל משנת 1969 (נחנך בשנת 1968^[2], המצפה הפעיל הוותיק ביותר בישראל) והוא המצפה הראשי של האגודה הישראלית לאסטרונומיה.

בשטח הגבעה ממוקם מאגר מים של חברת "מי אביבים" (תאגיד המים והביוב של עיריית תל אביב) וכן תורן בגובה 70 מטר^[3], שמשמש אנטנה של חברת בזק, עם גישה לשידור לרשות השניה. עבודות תשתית שנעשו במקום (גידור בגדר בטון בצו רשות המים) גרמו לנזקים למקום. בדצמבר 2016 גידרה עיריית תל אביב (בעלת המקום) את כל הגבעה ובכך מנעה את הגישה אליה. תוך כדי בניית הגדר נפגעו בעלי חיים.^[4]

ערכי טבע בגבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבעה היא שטח כורכר טבעי, הגדול ביותר שנותר בגוש דן בין הרצליה לראשון לציון, שריד לרכסי הכורכר הפנימיים שהיו נפוצים פעם באזור, ובשל הפיתוח המואץ בעשרות השנים האחרונות נפגעו ונעלמו מהנוף. באתר עשרות רבות של מיני צמחים המאפיינים את רכסי הכורכר הפנימיים והוא מהווה אתר טבע עירוני ממדרגה ראשונה בשל ערכי הטבע הרבים והייחודיים בו, ובהם צמחים מוגנים בישראל. בין הצמחים: בת חבצלת קטנת פרחים (הפורחת באתר מספטמבר ועד לשלהי נובמבר), סחלב קדוש, שום האבקנים, בן חצב סתווי, דבורנית דינסמור, גבסנית ערבית, חד שפה תמים, מצילות החוף והרדופנין הציצית. בנוסף בגבעה אוכלוסייה של צבי יבשה, הנמצאים בשנים האחרונות בסכנת הכחדה בישראל, ושל שרקרקים. זאת ועוד, בגבעה מצוי מקבץ של שום עקרון, שהוא מין יפה-פריחה, בעל פרחים לבנים-ורדרדים אשר גדל במקבצים. זהו מין נדיר ביותר אשר שרוי בסכנת הכחדה חמורה, אנדמי לאתרים בודדים במישור החוף הישראלי וחשיבות שימורו גבוהה ביותר.

ערך הטבע הנדיר ביותר שחי בעבר בגבעה היה מין שבלולית אנדמית שנקרא שבלולית פיקרד, אשר נכחד כליל מהאתר ומהעולם כולו בעקבות עבודות תשתית שפגעו באתר.^[5]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבעה הייתה מיושבת כבר בתקופה הכלקוליתית. למסקנה זו הגיעו החוקרים בעקבות שרידי מערכת קברים הכוללת גלוסקמאות וממצאים נוספים שנמצאו בגבעה בשנת 1958.^[6]

בדצמבר 1917, בזמן מלחמת העולם הראשונה, התחולל על גבעת קוזלובסקי אחד הקרבות האחרונים בין חיילי האימפריה העות'מאנית וחיל המשלוח האוסטרלי, אנזא"ק.^[7]

לגבעה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה והמורשת של העיר גבעתיים. במקום התיישבו בשנת 1933 והקימו את ביתם ומשקם החקלאי לפרנסה, מאיר קוזלובסקי, איש העלייה השנייה, מראשוני ארגון השומר ופעיל בהגנה על הארץ עד יומו האחרון, עם משפחתו, אשתו אסתר (לבית בקר, אחותן הצעירה של נשות השומר קיילה גלעדי וציפורה זייד) וילדיהם.

בשנת 1937 הוקם על ידי "ההגנה" סליק ועדי ברחוב ז'בוטינסקי,^[8] ובהמשך הוקם בניין ארכיון ההגנה וצה"ל.^[9]

מצב סטטוטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח הגבעה מוגדר בתוכנית המתאר של גבעתיים כשטח חום, כלומר שטח המיועד למבני ציבור. חלקה הדרומי של הגבעה מוגדר כאזור בייעוד למגורים.

כל שטח הגבעה מצוי בתחום השיפוט של העיר גבעתיים, עם זאת בגבעה מספר בעלויות – חלקה הדרומי בבעלות עיריית תל אביב, ואילו מתחם בזק נמצא כיום בבעלות פרטית (לאחר שהועבר לידי ידיים פרטיות עם הפרטת חברת בזק).

מאבק על דמותה של הגבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עם התפתחות העיר גבעתיים, הפך אזור גבעת קוזלובסקי לאזור יוקרה הממוקם בלב העיר, ולו פוטנציאל השבחה נדל"ני גבוה מאוד. עיריית גבעתיים הצהירה על כוונתה לקדם בגבעה תוכנית כוללת, אך גם לעיריית תל אביב וליזמים בעלי מתחם בזק יש תוכניות לפיתוח האזור. עיריית תל אביב המחזיקה בחלק מהקרקעות ויזמים פרטיים נוספים פועלים לשינוי הייעוד של האתר, ולקידום הבנייה למגורים בשטח הפתוח המועט שנותר בגבעה. לכן מתנהל סכסוך מזה מספר שנים בין תל אביב וגבעתיים בעניין גורלו של אתר הטבע גבעת קוזלובסקי. עיריית תל אביב ביצעה באמצעות תאגיד המים שלה "מי אביבים" גידור פוגעני וחישוף של חלק מהשטח הטבעי. כוונותיה של עיריית תל אביב ליזום בשטח פרויקטי נדל"ן, נוגדות את רצונם של עיריית גבעתיים וארגוני הסביבה להפוך אותו לאתר ירוק הפתוח לציבור.

הוועדה המחוזית דחתה בשנת 2012 תוכנית לשינוי ייעוד למגורים לגבי מגרש בן 2.4 דונם בתוך המתחם בייעוד של שטח לצורכי ציבור, ובעבר היה בבעלות חברת בזק, עד שמכרה אותו בשנת 2006 ליזמים פרטיים תמורת 20 מיליון שקל. היזמים, חברת טראס השקעות שבבעלות משפחת שוסטר והיזם משה סאלם. בשנת 2008 הגישו יזמים אלה תוכנית שנדחתה על ידי הוועדה המקומית גבעתיים להקים במקום מגדל מגורים בן 70 יחידות דיור.

ב-13 ביוני 2012 כתב מהנדס עיריית גבעתיים אריאל בלכר כי העירייה והוועדה המקומית סבורות כי אין לאשר את התוכנית. "דעתנו שגבעת קוזלובסקי, עקב מיקומה המיוחד והשולט, היא נקודת ציון חשובה בעיר, ובשל ערכי טבע ייחודיים חייבת להישמר כאזור נטול ממגורים שישמש למבני ציבור ולריאה ירוקה בעיר גבעתיים, שהיא עיר צפופה". עוד ציין בלכר כי העירייה סבורה שאין לקדם במתחם תוכנית נקודתית על אותו שטח של 2.4 דונם, אלא יש לתכנן את המתחם כולו ולשמור עליו לצורכי ציבור. גם בחברה להגנת הטבע מנהלים מאבק לשמירה על השטח פתוח. יעל זילברשטיין, המתכננת הסביבתית של החברה להגנת הטבע בתל אביב, מסבירה: "החברה להגנת הטבע פועלת בשנים האחרונות כדי להבטיח שהגבעה תוכר כאתר טבע עירוני ושכל תכנון עתידי בה יהיה ציבורי בלבד, ללא מגדלי מגורים, ושיביא בחשבון את ערכי הטבע והנוף הקיימים במקום לטובת התושבים. לאתרי טבע עירוניים יש חשיבות רבה לא רק מבחינת שימור המגוון הביולוגי שבהם, אלא גם כמקום ללימוד, לטיול ולבילוי בשעות הפנאי. אנו סבורים שיש לצמצם את השטח הציבורי הבנוי בגבעה למינימום הנדרש, ולהגדיל למקסימום את השטחים הציבוריים הפתוחים שבה. את אחוזי הבנייה למגורים ניתן לנייד לאזורים אחרים בעיר, ולשמור על הגבעה כאתר טבע עירוני ייחודי לטובת תושבי העיר והמטרופולין".