גבעת שמואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


גבעת שמואל
Givat Shmuel COA.png
עיריית גבעת שמואל
עיריית גבעת שמואל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יוסי ברודני
גובה ממוצע ‎50‏ מטר
תאריך ייסוד 1944
סוג יישוב עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 23,706 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.0%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 9,192 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 2,579 דונם
מיקום גבעת שמואל
גבעת שמואל
גבעת שמואל
דירוג חברתי-כלכלי 8 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4501
פרופיל גבעת שמואל נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.givat-shmuel.muni.il

גבעת שמואל היא עיר במחוז המרכז בישראל הגובלת עם רמת גן, פתח תקווה, בני ברק וקריית אונו. נקראת על שם העסקן הציוני הדתי שמואל פינלס. הוקמה בשנת 1944, הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949 והוכרזה כעיר ב-20 בדצמבר 2007.

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רמת אילן - השכונה הדרומית ביותר בעיר, גובלת עם כביש 471 בדרום, אוניברסיטת בר-אילן במערב ובצפון, ושכונת רמת הדר במזרח. רמת אילן מכילה מבנים ישנים אשר רובם בניינים בעלי 6-8 קומות והשאר בתים דו-קומתיים. בנוסף, שוכן בשכונה מרכז מסחרי הכולל בתוכו סופרמרקט, חנויות מקוונות, מסעדות ובתי-קפה.
  • שכונת השחר - שכונה קטנה בין השכונות הוותיקות בעיר, גובלת עם כביש 4 במערב, אוניברסיטת בר-אילן בדרום ובמזרח, וצומת קוקה קולה (מחלף גבעת שמואל) בצפון. שכונת השחר מכילה בתים פרטים (רובם ישנים למעט מספר וילות) וגינה ציבורית אחת.
  • גבעת יהודה - נמצאת במרכז העיר גבעת שמואל, גובלת עם אוניברסיטת בר-אילן בדרום, רמת הדר במזרח, שכונת גיורא בצפון ומגדלי אילן (דיור מוגן לקשישים) במערב. גבעת יהודה כוללת בתוכה רוב של בתים ישנים פרטים (חלקם נחנכו על ידי העירייה כמבני ציבור), זוג בניינים בעלי 6 קומות, מספר חנויות ומרכז מסחרי. בגבעת יהודה מתגורר הרב יעקב יוסף זינגר שליט"א.
  • רמת הדר - הוקמה בשנת 1998, גובלת עם כביש 471 בדרום, רמת אילן וגבעת יהודה במערב, פרדס רוזנבלום בצפון ופתח תקווה במזרח. רמת הדר מכילה בתוכה יותר מ-40 בנייני יוקרה, רחבת קניות (קניון הגבעה), יותר מ-150 וילות, בית ספר ופארק עירוני גדול המכונה "פארק רמון" ע"ש האסטרונאוט הישראלי אילן רמון שנהרג בהתרסקות מעבורת החלל קולומביה בשנת 2003.
  • פרדס רוזנבלום - היום ישנן מספר חוות פרטיות, בית כנסת וכביש עפר שמחברים בין רמת הדר לשכונת גיורא.
  • שכונת גיורא - השכונה הגדולה ביותר בגבעת שמואל, גובלת עם גבעת יהודה ושכונת השחר בדרום, רמת הדר ופרדס רוזנבלום במזרח, כביש 4 (כביש גהה) במערב ורמת הדקלים בצפון. שכונת גיורא מכילה בתוכה בניינים ובתים ישנים, מרכז מסחרי, מגרש כדורסל, מגרש כדורגל, גינות ציבוריות, מקלטים, בתי-כנסת, מתנ"ס, ספריה עירונית ותחנת דלק.
  • רמת הדקלים היא השכונה הצפונית ביותר והחדשה ביותר בגבעת שמואל (הוקמה בשנת 1999 ועדיין מבוצעות בה עבודות בנייה), גובלת עם שכונת גיורא בדרום, כביש 4 (כביש גהה) במערב ופתח תקווה בצפון ובמזרח. רמת הדקלים מכילה בנייני יוקרה, וילות יוקרה, בתי-כנסת, מרכז בני-עקיבא, בית ספר, גינה ציבורית ופארק כושר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמותיה של גבעת שמואל, השתייכו בעבר לאזור שנשא את השם הערבי "אבן אבראק", אשר מקורו ביישוב בני-ברק, שהיווה מרכז תורני חשוב בתקופת התנאים. בשנת 1929 הסבו הערבים את השם הכפר "אבן אבראק" ל"אל חיירה". בראשית שנות ה-40 התגבש, בקרב עסקנים ציוניים מיהדות רומניה, רעיון להקים ישוב עירוני על שם שמואל פינלס, מנהיג ציוני רב פעלים ברומניה. עם עלייתן של קבוצות עסקנים ופעילים מרומניה במאי 1944 נפגשו נציגיהם ובראשם מהנדס הבניין הרמן אברהם, סולי מזרחי וקרול אייזנהנדלר לימים ברזילי,עם המוסדות המיישבים, וניתנה להם האפשרות לבחור ולהקים את היישוב בסביבות כפר-סבא, חולון או בני-ברק. קסמו לנציגים דווקא השטחים הגבעתיים על אדמות "אבן אבראק", המזרחיים לעיר בני-ברק. בנובמבר 1944, החלו פעילים מרומניה בסיוע המשרד לשיכון עולים בהקמת היישוב שנקרא בפי המייסדים גבעת שמואל. באפריל 1945 החלו להשתכן ראשוני המתיישבים בבתים פרטיים וניהלו את חייהם באגודה שנוהלה על ידי ועד. בראשית 1948 גויסו רבים מתושבי המקום ליחידות קרביות שבחטיבת אלכסנדרוני, לחטיבת קרייתי וליחידות אחרות והשתתפו בקרבות מלחמת השחרור.

בנובמבר 1949 עם גידולה של גבעת שמואל והקמתה של שכונת "קריית ישראל", הפכה אגודת גבעת שמואל למועצה מקומית שגיבשה סביבה את השכונות "גבעת יהודה" הוותיקה ושכונת פרדס רוזנבלום הצעירה. בשנות ה-50 וה-60 גבעת שמואל קלטה עולים יוצאי עיראק, סוריה, בולגריה, איראן, פולין ורומניה, אבל רוב העולים שנקלטו בגבעת שמואל היו עולים מצפון אפריקה, ברובם הגדול מאלג'יר וממרוקו. יותר מאוחר נקלטו עולים גם מברית המועצות. את היישוב הוותיק חבקו פרדסים שנעקרו ברבות השנים ופינו את מקומם לשכונות החדשות.

בשנת 1966 נסתיימה בנייתו של שיכון מצפון ליישוב על שם גיורא יוספטל. בשנת 1968, הוחל בבנייתה של שכונת רמת אילן בחלקו הדרומי של היישוב, סמוך לאוניברסיטת בר-אילן. השכונה הוקמה בשלושה בשלבים (א', ב', וג') וראשוני הדיירים נכנסו לדירותיהם בקיץ 1970.

בשנת 1979 החלו את בנייתה של שכונת הברושים על מגרש פרדס רובין והוקם בית תדיראן (לשעבר) המפואר בצמוד לכביש גהה. בניין זה הוא הראשון בשרשרת בנייני היי-טק שהוקמו ויוקמו לאורך כביש גהה עד "קריית מטלון". במקביל נמשכה הבנייה הפרטית, צמודת הקרקע, באזור המזרחי של גבעת שמואל עד רחוב הזיתים. לקראת סוף שנות ה-90 החלה הקמת שתי שכונות חדשות: רמת הדקלים בצפון העיר ורמת הדר במזרח העיר.

העיר בשנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1998 גדלה גבעת שמואל באופן ניכר והכפילה את מספר תושביה. בשנים האחרונות יש בגבעת שמואל קהילה דתית לאומית גדולה.

במזרח גבעת שמואל נמצא "פארק רמון", גינה שכונתית הקרויה על שם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון שנהרג באסון מעבורת החלל קולומביה. באוקטובר 2008 נחנך המתנ"ס החדש ע"ש אריאל שרון, שתוכנן על ידי האדריכל סלו הרשמן.

בגבעת שמואל פועלים שני בתי ספר יסודיים ממלכתיים, על שם יגאל אלון ובן-גוריון, ושלושה בתי ספר יסודיים ממלכתיים דתיים, מורשת זבולון המר; מורשת מנחם בגין‏[1] ומורשת נריה,‏[2] כמו גם ישיבה תיכונית ואולפנה.

החברה למתנ"סים מפעילה שני מועדוני נוער חילוניים ביישוב - קריית אלון ואילנוער, המונים יחד כמה מאות חניכים ומהווים מעין תנועת נוער חילונית עירונית. כמו כן פועלות בעיר גם שלוש תנועות נוער ארציות דתיות - עזרא, בני עקיבא (עם 2 סניפים) והצופים הדתיים. בשנת 2010 הוקמה בעיר מועצת נוער עירונית הכוללת נציגים מתנועות הנוער ובתי הספר בעיר. מנהל אותה ערן אבן צור ראש הנוער במתנ"ס בעיר ובתפקיד היושב ראש של המועצה הספיקו לתפקד ניצן אלגוואי, עדי קליין ושירה קרישר שהיא היו"ר הנוכחית. החל משנתון 2011-2012 פועלים בעיר מתנדבי שנת שירות של החברה למתנ"סים.

שכונה שלישית מתוכננת בדרום מזרח העיר, שתכלול 1800 יח"ד נוספות ועוד כ-500 יח"ד מזרחית לרמת אילן. החל תהליך יישומן של תוכניות האב לבינוי ופיתוח הקרקעות מצפון וממזרח ליישוב הוותיק. התוכנית כוללת בניה מדורגת, הקמת בתי ספר ומרכזים קהילתיים, מרכז נופש וספורט, פארקים, ריאות ירוקות, כיכרות, מרכזים מסחריים והיי-טק.

משנת 2011 מקדמת העירייה תוכנית להקמת אזורי תעסוקה בעיר.‫‏[3] ב-2011 נפתח בצפון-מזרח גבעת שמואל, קאנטרי קלאב המופעל על ידי רשת הולמס פלייס.

בשנת 2011 בתום מאבק של שמונה שנים הוסרו קווי המתח הגבוה, שעברו סמוך לבתי התושבים בעיר, ופלטו קרינה מסוכנת. הדבר התאפשר בזכות הסכמות שהושגו בין חברת החשמל לעיריות גבעת שמואל ופתח תקווה, על מימון הטמנת הקווים בקרקע, בעלות של כחמישה עשר מיליון שקלים.‏[4]

בשנים 2011 ו-2012 זכתה העירייה בחמישה כוכבי יופי של המועצה לישראל יפה. בשנת 2012 נבחרה העיר למקום הראשון בדירוג הרשויות המקומיות המשגשגת ביותר מבין הערים הקטנות של דן אנד ברדסטריט.‏[5]

בשנת 2012 פרסם מכון ירושלים לחקר ישראל מחקר שהצביע על כך שגבעת שמואל נמצאת במקום השני בשיעור האקדמאים בישראל.‏[6][7]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בגבעת שמואל 23,706 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 80.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 11,542 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[8]

להלן גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה בעיר:

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגבעת שמואל ממוקמים מספר מבנים בעלי ערכים אדריכליים ייחודיים בישראל:

  • מרכז וואהל - המבנה הייחודי בתכנון האדריכל דניאל ליבסקינד ובשיתוף משרד אדריכלים "החדר" הישראלי (1) מהווה אטרקציה, היות שזוהי עבודתו היחידה של ליבסקינד בישראל. המבנה שיך לאוניברסיטת בר-אילן (שחלק משטחה משתייך אמנם לרמת גן אולם בשל סמיכותה לשכונת "רמת אילן" היא מהווה חלק אינטגרלי מגבעת שמואל).
  • שכונת רמת אילן - שכונה זו, תוכננה בראשית שנות ה-60 על ידי האדריכלים דן ואילנה אלרוד, שהיוו שנים ספורות קודם לכן חלק מצוות התכנון של העיר ערד. ייחודה של השכונה הוא הפרדת מערך תנועת הולכי הרגל מתנועת כלי הרכב, והבנייה לגובה. במרכז השכונה בית כנסת אותו תכנן תושב העיר האדריכל צבי לישר.
  • בניין קונדוטאוור - מגדל מגורים ייחודי זה בצורתו ובעיצובו הוקם בשנת 2001, ותוכנן על ידי האדריכלית ענת בלומנטל.
  • בית תדיראן, בתכנונו של האדריכל אריה פריינברג, בניין משרדים המחופה בזכוכית שחורה, המקנה למקום המוקף בצמחיה עבותה מראה ייחודי שהיווה תקדים באדריכלות הישראלית.
  • המרכז לתרבות ואמנות ע"ש אריאל שרון בתכנונו של האדריכל סלו הרשמן. בדומה לשאר עבודותיו, גם כאן קיימת חצר שסביבה מתנהל הבניין. בעקבות העובדה שהעירייה לא השלימה את הפרויקט החצר איננה בולטת מספיק והופכת לחצר אחורית לא מוצלחת.

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 בדצמבר 2007, עם הפיכתה לעיר הוחלף הסמל הישן בחדש והוא מכיל את המרכיבים הבאים:

  • מגדל המים ההיסטורי הוא המגדל הראשון שהוקם ביישוב. הוא הוגדר כאתר לשימור ושופץ ב-2002.
  • בתים ושיכונים צמודי קרקע מסמלים את עברה של העיר.
  • בתים רבי קומות מסמלים את העתיד - השכונות החדשות וגם פיתוח תעשייה עתירת ידע.
  • הצבע הירוק בתחתית הסמל מסמל את השמירה על איכות החיים והסביבה ושפע הריאות הירוקות בעיר.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה קרישק, הגבעה שבלב - סיפורה של גבעת-שמואל,הוצאת "דיוקן", 1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 32°04′41″N 34°50′56″E / 32.07806°N 34.84889°E / 32.07806; 34.84889