גבעת שמואל

גבעת שמואל
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	יוסי ברודני
גובה ממוצע	‎50‏ מטר
תאריך ייסוד	1944
סוג יישוב	עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	22,417 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.8%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	8,692 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	2,579 דונם
גבעת שמואל
דירוג חברתי-כלכלי	8 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4505
לאום ודת   98.7% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   1.3% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 12.2% גילאי 5 - 9 10.1% גילאי 10 - 14 7.6% גילאי 15 - 19 6.0% גילאי 20 - 29 15.6% גילאי 30 - 44 23.0% גילאי 45 - 59 13.3% גילאי 60 - 64 4.0% גילאי 65 ומעלה 8.2% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
חינוך סה"כ בתי ספר 5 –       יסודיים 4 –       על-יסודיים 2 תלמידים 2,788 –       יסודיים 2,235 –       על-יסודיים 553 מספר כיתות 99 ממוצע תלמידים לכיתה 28 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
http://www.givat-shmuel.muni.il

גבעת שמואל היא עיר במחוז המרכז בישראל הגובלת עם רמת גן, פתח תקווה, בני ברק וקרית אונו. נקראת על שם העסקן הציוני הדתי שמואל פינלס. הוקמה בשנת 1944, הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949 והוכרזה כעיר ב-20 בדצמבר 2007.

היסטוריה

אדמותיה של גבעת שמואל, השתייכו בעבר לאזור שנשא את השם הערבי "אבן אבראק", אשר מקורו בישוב בני-ברק, שהיווה מרכז תורני חשוב בתקופת התנאים. בשנת 1929 הסבו הערבים את השם הכפר "אבן אבראק" ל"אל חיירה". בראשית שנות ה-40 התגבש, בקרב עסקנים ציוניים מיהדות רומניה, רעיון להקים ישוב עירוני על שם שמואל פינלס, מנהיג ציוני רב פעלים ברומניה. עם עלייתן של קבוצות עסקנים ופעילים מרומניה במאי 1944 נפגשו נציגיהם ובראשם מהנדס הבניין הרמן אברהם ,סולי מזרחי וקרול אייזנהנדלר לימים ברזילי,עם המוסדות המיישבים, וניתנה להם האפשרות לבחור ולהקים את היישוב בסביבות כפר-סבא, חולון או בני-ברק. קסמו לנציגים דווקא השטחים הגבעתיים על אדמות "אבן אבראק", המזרחיים לעיר בני-ברק. בנובמבר 1944, החלו פעילים מרומניה בסיוע המשרד לשיכון עולים בהקמת היישוב שנקרא בפי המייסדים גבעת שמואל. באפריל 1945 החלו להשתכן ראשוני המתיישבים בבתים פרטיים וניהלו את חייהם באגודה שנוהלה על ידי ועד. בראשית 1948 גויסו רבים מתושבי המקום ליחידות קרביות שבחטיבת אלכסנדרוני, לחטיבת קרייתי וליחידות אחרות והשתתפו בקרבות מלחמת השחרור.

בנובמבר 1949 עם גידולה של גבעת שמואל והקמתה של שכונת "קריית ישראל", הפכה אגודת גבעת שמואל למועצה מקומית שגיבשה סביבה את השכונות "גבעת יהודה" הוותיקה ושכונת פרדס רוזנבלום הצעירה. בשנות ה-50 וה-60 גבעת שמואל קלטה עולים יוצאי עיראק, סוריה, בולגריה, איראן, פולין ורומניה, אבל רוב העולים שנקלטו בגבעת שמואל היו עולים מצפון אפריקה, ברובם הגדול מאלג'יר וממרוקו. יותר מאוחר נקלטו עולים גם מברית המועצות. את היישוב הוותיק חבקו פרדסים שנעקרו ברבות השנים ופינו את מקומם לשכונות החדשות.

בשנת 1966 נסתיימה בנייתו של שיכון מצפון לישוב על שם גיורא יוספטל. בשנת 1968, הוחל בבנייתה של שכונת רמת אילן בחלקו הדרומי של היישוב, סמוך לאוניברסיטת בר-אילן. השכונה הוקמה בשלושה בשלבים (א', ב', וג') וראשוני הדיירים נכנסו לדירותיהם בקיץ 1970.

בשנת 1979 החלו את בנייתה של שכונת הברושים על מגרש פרדס רובין והוקם בית תדיראן (לשעבר) המפואר בצמוד לכביש גהה. בניין זה הוא הראשון בשרשרת בנייני היי-טק שהוקמו ויוקמו לאורך כביש גהה עד "קריית מטלון". במקביל נמשכה הבנייה הפרטית, צמודת הקרקע, באזור המזרחי של גבעת שמואל עד רחוב הזיתים. לקראת סוף שנות ה-90 החלה הקמת שתי שכונות חדשות: רמת הדקלים בצפון העיר ורמת הדר במזרח העיר.

העיר כיום

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

משנת 1998 גדלה גבעת שמואל באופן ניכר והכפילה את מספר תושביה. בשנים האחרונות יש בגבעת שמואל קהילה דתית לאומית גדולה.

במזרח גבעת שמואל נמצא "פארק רמון", גינה שכונתית הקרויה על שם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון שנהרג באסון מעבורת החלל קולומביה. באוקטובר 2008 נחנך המתנ"ס החדש ע"ש אריאל שרון, שתוכנן על ידי האדריכל סלו הרשמן.

בגבעת שמואל ישנם כיום שני בתי ספר יסודיים ממלכתיים, יגאל אלון ובן-גוריון ושלושה בתי ספר יסודיים ממלכתיים דתיים, מורשת זבולון המר; מורשת מנחם בגין ומורשת נריה, כמו גם ישיבה תיכונית ואולפנה.

בשנת 2008 הוקם בעיר בית מדרש קהילתי המרכז סביבו כמה עשרות משפחות ומקיים בית מדרש פעיל לאברכים ופעילות תורנית לאנשי העיר. בראש הגרעין עומד כיום הרב יוסי שרים. בנוסף פועלת בעיר מדרשה לבנות המשלבת לימוד תורה עם תוכנית למודים לתואר בהוראה.

החברה למתנ"סים מפעילה שני מועדוני נוער חילוניים ביישוב - קריית אלון ואילנוער, המונים יחד כמה מאות חניכים ומהווים מעין תנועת נוער חילונית עירונית. כמו כן פועלות בעיר גם שלוש תנועות נוער ארציות דתיות - עזרא, בני עקיבא והצופים הדתיים. בשנת 2010 הוקמה בעיר מועצת נוער עירונית הכוללת נציגים מתנועות הנוער ובתי הספר בעיר. מנהל אותה ערן אבן צור ראש הנוער במתנ"ס בעיר ובתפקיד היושב ראש של המועצה הספיקו לתפקד ניצן אלגוואי ועדי קליין שהיא היו"ר הנוכחית.

החל משנתון 2011-2012 פועלים בעיר מתנדבי שנת שירות של החברה למתנ"סים.

בשנת 2009 נפתח בעיר קניון.

שכונה שלישית מתוכננת בדרום מזרח העיר, שתכלול 1800 יח"ד נוספות ועוד כ-500 יח"ד מזרחית לרמת אילן. החל תהליך יישומן של תוכניות האב לבינוי ופיתוח הקרקעות מצפון וממזרח ליישוב הוותיק. התוכנית כוללת בניה מדורגת, הקמת בתי ספר ומרכזים קהילתיים, מרכז נופש וספורט, פארקים, ריאות ירוקות, כיכרות, מרכזים מסחריים והיי-טק.

בשנת 2009 נוספו בגבעת שמואל 3 כיכרות חדשים, לזכר 3 מגדולי הזמר העברי שהלכו לעולמם. כיכר אהוד מנור, כיכר עוזי חיטמן וכיכר שושנה דמארי.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש בגבעת שמואל 22,417 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.8%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, העיר מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 79.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 10,203 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).

להלן גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה בעיר:

אדריכלות

בגבעת שמואל ממוקמים מספר מבנים בעלי ערכים אדריכליים ייחודיים בישראל:

• מרכז וואהל - המבנה הייחודי בתכנון האדריכל דניאל ליבסקינד ובשיתוף משרד אדריכלים "החדר" הישראלי (1) מהווה אטרקציה, היות שזוהי עבודתו היחידה של ליבסקינד בישראל. המבנה שיך לאוניברסיטת בר-אילן (שחלק משטחה משתייך אמנם לרמת גן אולם בשל סמיכותה לשכונת "רמת אילן" היא מהווה חלק אינטגרלי מגבעת שמואל).
• שכונת רמת אילן - שכונה זו, תוכננה בראשית שנות ה-60 על ידי האדריכלים דן ואילנה אלרוד, שהיוו שנים ספורות קודם לכן חלק מצוות התכנון של העיר ערד. ייחודה של השכונה הוא הפרדת מערך תנועת הולכי הרגל מתנועת כלי הרכב, והבנייה לגובה.
• בניין קונדוטאוור - מגדל מגורים ייחודי זה בצורתו ובעיצובו הוקם בשנת 2001, ותוכנן על ידי האדריכלית ענת בלומנטל.
• בית תדיראן, בתכנונו של האדריכל אריה פריינברג, בניין משרדים המחופה בזכוכית שחורה, המקנה למקום המוקף בצמחיה עבותה מראה ייחודי שהיווה תקדים באדריכלות הישראלית.
• המרכז לתרבות ואמנות ע"ש אריאל שרון בתכנונו של האדריכל סלו הרשמן. בדומה לשאר עבודותיו, גם כאן קיימת חצר שסביבה מתנהל הבניין. בעקבות העובדה שהעירייה לא השלימה את הפרויקט החצר איננה בולטת מספיק והופכת לחצר אחורית לא מוצלחת.

סמל העיר

ב-20 בדצמבר 2007, עם הפיכתה לעיר הוחלף הסמל הישן בחדש והוא מכיל את המרכיבים הבאים:

• מגדל המים ההיסטורי הוא המגדל הראשון שהוקם ביישוב. הוא הוגדר כאתר לשימור ושופץ ב-2002.
• בתים ושיכונים צמודי קרקע מסמלים את עברה של העיר.
• בתים רבי קומות מסמלים את העתיד - השכונות החדשות וגם פיתוח תעשייה עתירת ידע.
• הצבע הירוק בתחתית הסמל מסמל את השמירה על איכות החיים והסביבה ושפע הריאות הירוקות בעיר.

גלריית תמונות

• 

  אנדרטה בגבעת שמואל לנופלים במערכות ישראל, בתכנון האדריכל צבי לישר

• 

  רחוב בשכונה החדשה של גבעת שמואל, 2005

• 

  מגדל מים היסטורי ביישוב, 2/08

• 

  מראה כללי של החלק הוותיק ביישוב, 10/10

• 

  בית כנסת בשכונת רמת אילן. בית הכנסת, הוקם על ידי משה ברקוביץ' (ראש המועצה הדתית של גבעת שמואל ומוותיקי השכונה) ותוכנן על ידי האדריכל צבי לישר

ערים תאומות

• גולדאפ, פולין
• סטאד, גרמניה
• דובנה, רוסיה

ראו גם

• מכבי גבעת שמואל
• ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

לקריאה נוספת

• "הגבעה שבלב" , סיפורה של גבעת-שמואל מאת אריה קרישק (הוצאת "דיוקן", 1994).

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבעת שמואל

קישורים חיצוניים

• אתרה הרשמי של עיריית גבעת שמואל
• פורם התושבים גבעת שמואל
• ביטאון ראש הגבעה - אתר לדברי תורה פרי עטם של תושבי גבעת שמואל
• האתר הרשמי של בית המדרש הקהילתי בגבעת שמואל
• מדרשת "אוריה" - המדרשה לבנות בגבעת שמואל
• ערוץ ראש הגבעה - סרטים קהילתיים על פעילות בגבעת שמואל
• סרטון על יום השמחה ("שוק פורים" / פורימון) בבתי הספר "מורשת זבולון" ו"מורשת מנחם בגין" בגבעת שמואל
• מיכאל יעקובסון: ראיון עם אדר' סלו הרשמן על תוכנית אב לגבעת שמואל ותהליך תכנונה, באתר "חלון אחורי", 5.4.2010
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית לבית הספר החדש "מורשת נריה", 24.8.11, Xnet

_{קואורדינטות: 32°04′41″N 34°50′56″E}