גבריאל אלון
| הופעה ראשונה | המחסל |
|---|---|
| יוצרים |
דניאל סילבה  |
| מידע | |
| מין | זכר |
| מקצוע | רוצח, מרגל |
| שיוך | "המוסד" |
| אזרחות |
ישראל |
| דמויות קשורות | |
| משפחה | בת זוג: קיארה מוזלי-אלון |
  | |
גבריאל אלון (באנגלית: Gabriel Allon) הוא דמות בדיונית, גיבור סדרת ספרים של דניאל סילבה. אלון הוא סוכן ומתנקש של "המוסד".
ביוגרפיה בדיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלון, יליד עמק יזרעאל ובן לניצולי השואה יוצאי גרמניה, היה בשנת 1972 סטודנט צעיר לאמנות, שזה עתה השתחרר מצה"ל לאחר שירות כלוחם ביחידה מובחרת[1]. בספטמבר אותה שנה, בעקבות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, גויס אלון לשורות "המוסד" על ידי רב המרגלים ארי שומרון (בן דמותם הבדיוני של רפי איתן, איסר הראל ומייק הררי), איש הפלמ"ח בעברו, שהיה מופקד בין היתר על מבצע לכידתו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן בארגנטינה בשנת 1960.
סילבה "שתל" את דירת השרד הסודית של אלון ברחוב נרקיס בירושלים, סמוך לבית הספר בצלאל. עד מהרה הפך אלון למתנקש המוביל במבצע זעם האל, שמטרתו הייתה להרוג את חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור", שהיו אחראים במישרין או בעקיפין לטבח[2]. אלון וצוותו ניהלו מצוד עיקש באירופה אחר המחבלים והוא עצמו היה אחראי להרג שישה מהם[3].
הסדרה נפתחת בספר "המחסל", בו אלון חי בשם בדוי באנגליה ומתאושש מאובדן בנו הפעוט ופציעתה הקשה של אשתו, לאחר שמחבל טמן פצצה ברכבו. בספר, ולאורך כל הסדרה, מנצל אלון היטב את כישוריו האומנותיים ואת זהותו הבדויה כרסטורטור של יצירות אומנות מימי הרנסאנס בעל שם בינלאומי[4]. לאורך ספרי הסדרה נאבק אלון בארגוני טרור פלסטינים, אל-קאעידה, פושעי מלחמה נאצים ואוליגרכים רוסים הסוחרים בנשק. בשל אימוניו במוסד אלון בקי בקרב מגע והוא מומחה בשימוש באקדח בשיטת ה"שלוף-דרוך-תירה"[5]. הנשק המועדף עליו הוא אקדח ברטה מדגם 92F (בקוטר 9 מ"מ ארוך), ואקדח ברטה בקוטר 0.22 אינץ' בו השתמש בעת שרדף והתנקש בחיי שישה ממתכני הטבח במינכן במהלך שנות ה-70[6].
דמויות קבועות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מריו דלבקיו, יוהאן קלמפ: שמותיו הבדויים של גבריאל בדרכוניו האיטלקי והגרמני, בהתאמה.
- ארי שומרון: מייסד המוסד. היה איש מודיעין עוד בימי ההגנה והתנקש בחיי אחד מאחראי המרד הערבי הגדול באזור הגליל המערבי.
- קיארה מוזלי-אלון: בתו של הרב הראשי לוונציה. גויסה לעזרת גבריאל בכמה משימות ובהמשך התחתנו.
- אליהו לבון: מומחה למעקב שפרש לארכאולוגיה. גבריאל מגייס אותו לעיתים לעזרה.
- דינה שריד: מומחית לאירועי טרור במוסד.
- רימונה שטרן: קצינת אמ"ן המתמחה במעקבים. אחייניתה של גילה שומרון, אשתו של ארי שומרון.
- כריסטופר קלר: מתנקש אנגלי יוצא ה-SAS. במהלך מלחמת המפרץ השנייה שרד לבדו הפצצה טועה של בעלות הברית ונחשב למת. עבר את כל היבשת עד לקורסיקה ועבד כמתנקש בשירות דון מקומי. אחרי שנכשל לרצוח את גבריאל השניים נהיו חברים טובים ובהמשך גבריאל עוזר לו לחזור "לחיים" ולהתגייס ל-MI6.
- גרהם סימור: לשעבר ראש המחלקה לטרור ב-MI5 וברוב הספרים ראש ה-MI6. נעזר רבות בגבריאל.
- נשיאי ארצות הברית: לא נזכרים בשמותיהם, אך ללא צורך - מספר רמזים נכתבו על זהותם (אחד תמך בהסכם עם איראן ואחד מעביר שגרירות לירושלים).
- לב אהרון: ראש המוסד בתחילת הסדרה. הוחלף על ידי עמוס שרת.
- עוזי נבות: סוכן מוסד בכיר שמונה בלית ברירה לראש המוסד לאחר סיום תפקידו של עמוס שרת, עד שגבריאל הסכים לקבל את התפקיד. נשאר בתפקיד בכיר.
- ג'וליאן אישרווד: סוכן אמנות ניצול השואה שהעסיק את גבריאל כעבודת כיסוי בלונדון.
- יעקב רוסמן: מפעיל סוכנים לשעבר שהפך לראש אגף המבצעים המיוחדים במוסד.
- מיכאל אברמוב: קצין לשעבר בסיירת מטכ"ל שהיה למתנקש ולוחם מוסד.
ספרי הסדרה שתורגמו לעברית (לפי סדר הוצאתם לאור)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המחסל (2002)
- הבלדרית (2007). מאנגלית: The messenger, תרגמה: ניצה פלד, בהוצאת ידיעות אחרונות
- סוכן במלכוד (2009)
- חוקי מוסקבה (2010)
- העריק (2011)
- פרשת רמברנדט (2013)
- דיוקנה של מרגלת (2014)
- המלאך הנופל (2016)
- הבחורה האנגלייה (2017)
- השוד (2017)
- המרגל האנגלי (2018)
- האלמנה השחורה (2019)
- בית המרגלים (2020)
- האישה האחרת (2022)
- הנערה החדשה (2022)
- המסדר (2023)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גבריאל אלון (באנגלית)- גבי לוין, מה משותף לסוכני מוסד, CIA, טרוריסטים וסתם רוצחים? שכולם חובבי אמנות, כמובן, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2007
- מור אלזון, סילבה, טוב ליהודים, באתר ynet, 4 במרץ 2009
- עמליה תמיר, כחול לבן: על הספר "העריק", באתר nrg, 4 ביולי 2011.
עלית קרפ, המציאות כאן מנצחת את הספר הזה במירוץ המתח, באתר הארץ, 5 ביולי 2016.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דניאל סילבה, העריק, הוצאת ידיעות ספרים, 2011, עמוד 72, "גבריאל היה צייר צעיר ומבטיח שנטש תפקיד יחידת צבא מובחרת לטובת לימודים בבצלאל, אקדמיה לאמנות ולעיצוב."
- ^ גל פרל פינקל, זעם פוליטי: אנטיתזה לדמותו של ג'יימס בונד, בעיתון מקור ראשון, 23 באוגוסט 2020.
- ^ גבי לוין, מה משותף לסוכני מוסד, CIA, טרוריסטים וסתם רוצחים? שכולם חובבי אמנות, כמובן, באתר הארץ, 04 בספטמבר 2007, "והוא גם זה שחיסל במו ידיו שישה טרוריסטים האחראים לרצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן".
- ^ רון מיברג, שובו של גבריאל אלון, באתר nrg, 1 באוגוסט 2008.
- ^ גבי לוין, מה משותף לסוכני מוסד, CIA, טרוריסטים וסתם רוצחים? שכולם חובבי אמנות, כמובן, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2007, "גבריאל אלון הוא לא סתם 'סופרמן' המיישם היטב את שיעורי 'שלוף-דרוך-תירה' במהירות הבזק של המוסד".
- ^ עלית קרפ, "הבחורה האנגלייה": מתחנף להפליא ומשעמם להחריד, באתר הארץ, 2 במאי 2017
| בקרת זהויות |
|
|---|