גבריאל זאב מרגליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבריאל זאב מרגליות
הרב גבריאל זאב מרגליות, נובמבר 1925
הרב גבריאל זאב מרגליות, נובמבר 1925
לידה 6 בנובמבר 1847
וילנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בספטמבר 1935 (בגיל 87)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי רֶבּ וֶעלְוְול עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 9 בספטמבר 1935 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עם הרב אברהם אהרן יודלביץ. 1925

הרב גבריאל זאב מרגליות (כונה רֶבּ וֶעלְוְול;[1] שם המשפחה נהגה: מרגוֹליס; כ"ז בחשון תר"ח, 6 בנובמבר 1847, וילנה - י"א באלול תרצ"ה, 9 בספטמבר 1935,[2] ניו יורק) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבה של בוסטון, ראב"ד "עדת ישראל" בניו יורק, ונשיא כנסת הרבנים האורתודוקסית בארצות הברית ובקנדה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בווילנה לרב המקובל יחיאל יצחק (נפטר תרנ"ג) ולבונא חיה (נפטרה תרנ"א). למד בישיבת וולוז'ין, ובשנת תרכ"ט (1869) נסמך לרבנות על ידי הרב יעקב בריט והנצי"ב מוולוז'ין. נישא לרבקה מייטא בתו של רבי מנחם נחום קפלן, "רבי נחומקה מהורודנה". ב-1872 התמנה לשמש כרבה של דוברובה, הסמוכה למוהילב שבאימפריה הרוסית, ואחריה בעיירה יאשינובקה. בשנת 1879, לאחר פטירת חמיו, התמנה כמו"צ בהורודנה, משרה בה שימש 27 שנים. ב-1881 נפטרה אשתו הראשונה, ומאוחר יותר הוא נישא בשנית. ב-1899 השתתף בקונגרס הציוני העולמי השלישי בבזל, אך בהמשך שינה את טעמו וסבר שהציונות והשאיפה לשינוי ורפורמה דתית כרוכים זו בזו, ולכן הפך למתנגד חריף לציונות. הוא חבר לרב אליהו עקיבא רבינוביץ, עורך "הפלס" בניסיון לארגן ועידה רבנית גדולה נגד התנועה הציונית, ניסיון שלא צלח.[3]

ב-1907 היגר לארצות הברית. בארצות הברית שימש בתחילה כרב הראשי של בוסטון (1907-1910), ולאחר מכן עבר, בשל מחלוקת על כשרות, לניו יורק, וכיהן מ-1912 כראב"ד "עדת ישראל" בניו יורק, ונשיא כנסת הרבנים האורתודוקסית בארצות הברית ובקנדה. ועמד גם בראש כולל אמריקה. הוא נודע בגישתו הבלתי מתפשרת בענייני הלכה והיה מעורב בפולמוסים בענייני כשרות.

נפטר בי' באלול תרצ"ה, 8 בספטמבר 1935, בניו יורק כ"זקן הרבנים בארצות הברית".[4]

השאיר אחריו את בניו: הרב מנשה מרגליות שהיה רב בברוקלין, נחמיה ואליעזר גרשון מרגליות, ובתו איטא לאה אשת הרב עוזיאל טוביה גולדברג.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדה של פסח הנקרא בשם אגדת אזוב, גבריאל זאב מרגליות, 1903 וילנה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

גולת הכותרת של פעילותו הספרותית-תורנית היו חמשה חומשי תורה עם פירושו "תורת גבריאל" והערותיו בשם "נחל גבים", אותם שלח להדפסה בירושלים כדי לתמוך כלכלית במשפחות עניות שראשיהן עסקו בהדפסת הספר. מלבד ספריו העוסקים בפרשנות לתורה ולהגדה של פסח, ובדרוש, הוא כתב גם תשובות הלכתיות, חלקן נדפסו בתוך ספרו "חרוזי מרגליות" ואחרות משוקעות בספרי השו"ת של בני דורו, הוא עסק בשאלות שמשקפות את האקטואליה הדתית של יהדות ארצות הברית בתקופתו, למשל: האם בהיעדר ברירה אחרת יש להורות לאנשים לקבוע בפתח ביתם מזוזה שהודפסה על נייר ואינה כשרה לפי ההלכה, כדי שלמצער, לא תשתכח מצוות המזוזה במקומות בהם לא היה ניתן להשיג מזוזות כשרות, או שמחירן היקר הרתיע את הציבור מלקנותן.[5] וכן בהיתר גיור במצב של התבוללות.[6]

  • אגדת אזוב - גאולת אברהם - גבורות אל, על הגדה של פסח
  • תורת גבריאל - פירוש על חמישה חומשי תורה
  • גנזי מרגליות - ביאור על חמש מגילות.
  • שם עולם - הגות, על פי מדרשים
  • חרוזי מרגליות- הגות ודרושים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבריאל זאב מרגליות בוויקישיתוף

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "וועלוול" הוא צורת הקטנה של השם היידי "וולף", המקביל ל"זאב".
  2. ^ ידיעה בכתב העת שערי ציון, שנה טו, גיליון י-יב, עמ' מז. אך לפי חיים קרלינסקי, הראשון לשושלת בריסק, מהדורה חדשה, ירושלים תשס"ד, עמ' 274, הערה 402, תאריך הפטירה הוא יום אחד קודם, י' באלול תרצ"ה, 8 בספטמבר 1935.
  3. ^ משה צינוביץ, אישים וקהילות, תל אביב תש"ן, אמ' 384.
  4. ^ לשון הידיעה בכתב העת שערי ציון, שנה טו, גיליון י-יב, עמ' מז.
  5. ^ הרב אלטר פפר, שו"ת אבני זיכרון, ח"ב, תרצ"ט, סימן ל.
  6. ^ הרב שלמה סדובסקי, פרפראות לחכמה, עמ' 63-64