גבריאל מיליטו
| גבריאל מיליטו | ||
|---|---|---|
 |
||
| מידע אישי | ||
| שם מלא | גבריאל אלחנדרו מיליטו | |
| תאריך לידה | 7 בספטמבר 1980 | |
| גובה | 1.76 מטר | |
| עמדה | בלם | |
| מועדוני נוער | ||
| אינדפנדיינטה | ||
| מועדונים מקצועיים* | ||
| 1997 - 2003 2003 - 2007 2007 - 2011 2011 - |
אינדפנדיינטה ריאל סראגוסה ברצלונה אינדפנדיינטה |
123 (2) 137 (5) 48 (1) 24 (0) |
| נבחרת לאומית** | ||
| 2000 - | ארגנטינה | 40 (1) |
|
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה |
||
גבריאל אלחנדרו מיליטו (ספרדית: Gabriel Alejandro Milito; נולד ב-7 בספטמבר 1980 בברנל שבמחוז בואנוס איירס) הוא כדורגלן ארגנטינאי המשחק באינדפנדיינטה ובנבחרת ארגנטינה. גבריאל הוא אחיו של דייגו מיליטו המשחק באינטר מילאנו.
[עריכה] קריירת מועדונים
מיליטו החל את הקריירה בקבוצת אינדפנדיינטה בעוד שאחיו שיחק ביריבתה הגדולה של אינדפנדיינטה, ראסינג קלוב. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת בגיל 17. כבר מהשנה הראשונה שלו בקבוצה סומן מיליטו כאחד מבלמי העתיד של ארגנטינה, בנוסף ליכולתו הגבוהה הוא ניחן בכושר מנהיגות ובמהרה הפך גם לקפטן הקבוצה. במרץ 2001 נפצע בברכו הימנית, ומשום כך הושבת לתשעה חודשים. זמן קצר לאחר חזרתו למשחק, נפצע בשנית. הוא זכה בתואר שחקן השנה בארגנטינה ב-2002 וזכה יחד עם קבוצתו באליפות ארגנטינה.
בקיץ 2003 הוא היה על סף חתימה בקבוצת הפאר ריאל מדריד שהחליטה לבסוף לא להחתימו בטענה שהשחקן אינו כשיר גופנית עקב שתי הפציעות. על המציאה עטה סראגוסה שהחתימה את השחקן. במדיה הפך מיליטו לאחד הבלמים הטובים בליגה הספרדית. הוא זכה עם סראגוסה בגביע המלך הספרדי, כאשר בגמר ניצחה סראגוסה את ריאל מדריד, ובסופר קאפ הספרדי ב-2004. שמו נקשר בעבר למעבר אפשרי לקבוצות הפאר של אירופה ביניהן ברצלונה וליברפול. בשתיים מתוך ארבע עונותיו בסראגוסה שיחק לצד אחיו הגדול, החלוץ דייגו מיליטו.
בשנת 2007 עבר גבי מילטו לקבוצת הכדורגל ברצלונה תמורת סכום של 20 מיליון אירו. מיליטו חתם על חוזה לארבע שנים. מיליטו התאקלם מצוין בקבוצה ונחשב לאחד ממצטייניה. בחצי גמר ליגת האלופות, בתום משחק הגומלין מול מנצ'סטר יונייטד חש מיליטו בבעיה בברכו הימנית. לאחר כשבוע, אובחנה חומרת הבעיה: פציעה ברצועה צולבת קדמית. מיליטו נאלץ להיעדר מהמגרשים למשך כ-600 ימים - שנה ושבעה חודשים.[1] השתקמותו של מיליטו מן הפציעה הייתה ארוכה מן הרגיל, שכן מיליטו חש כאבים בכל פעם שהחל להתאמן. הוא חזר להתאמן עם הקבוצה רק בנובמבר 2009, ובדצמבר השתתף במשחק ידידות של ברצלונה בכוויית.
בשנת 2011 עבר מיליטו לאינדפנדיינטה, קבוצת נעוריו.
[עריכה] נבחרת ארגנטינה
מיליטו ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ארגנטינה בדצמבר 2000 במשחק הידידות מול מקסיקו. למרות ההערכה המקצועית הרבה לה הוא זוכה בארגנטינה, מיליטו התקשה לתפוס מקום בהרכב הנבחרת, בעיקר בשל התחרות מצידם של בלמים בכירים ומנוסים יותר כדוגמת וולטר סמואל.
מיליטו היה בסגל ארגנטינה לגביע הקונפדרציות ולמונדיאל 2006. עם מינויו של אלפיו באסילה לתפקיד המאמן הפך מיליטו לשחקן הרכב ונחשב ליורשו של רוברטו אז'אלה כמנהיג הנבחרת.
[עריכה] תארים
- עם אינדפנדיינטה:
- אליפות ארגנטינה - 2002/03
- עם סראגוסה:
- גביע המלך הספרדי - 2003/04
- הסופרקאפ הספרדי - 2004
- עם ברצלונה:
- אליפות ספרד - 2008/09, 2009/2010, 2010/2011
- גביע המלך הספרדי - 2008/2009, 2010/2011
- ליגת האלופות - 2008/2009
- הסופרקאפ הספרדי - 2009, 2010
- הסופרקאפ האירופי - 2009
- גביע העולם לקבוצות - 2009
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Marshalling the back line, כתבה באתר הרשמי של ברצלונה שמסקרת את הקריירה של מיליטו
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Shared joy at Milito return האתר הרשמי של מועדון הכדורגל ברצלונה, 22.12.09
| נבחרת ארגנטינה - מונדיאל 2006 | ||
|---|---|---|
|
1 אבונדנזיירי | 2 אז'אלה | 3 סורין | 4 קולוצ'יני | 5 קמביאסו | 6 היינצה | 7 סביולה | 8 מסצ'ראנו | 9 קרספו | 10 ריקלמה | 11 טבז | 12 פרנקו | 13 סקאלוני | 14 פלאסיו | 15 מיליטו | 16 איימר | 17 קופרה | 18 רודריגס | 19 מסי | 20 קרוז | 21 בורדיסו | 22 לוצ'ו גונזאלס | 23 אוסטארי | מאמן: פקרמן |
 |
|
