גבריאל נרוטוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נרוטוביץ' (מימין) נועד עם יוזף פילסודסקי לאחר מינויו לנשיא בשנת 1922

גבריאל נרוטוביץ' (17 במרץ 186516 בדצמבר 1922) נשיאה הראשון של פולין בתקופת הרפובליקה השנייה.

נרוטוביץ' שימש משנת 1908 כפרופסור במכון הפוליטכני בציריך, ועסק בבניית תחנות כוח חשמליות בכל רחבי מזרח אירופה. לאחר שפולין קיבלה את עצמאותה בשנת 1918, החל להיות מעורב בפוליטיקה, ושימש כשר לעבודות ציבוריות בין השנים 19201921, וכשר החוץ בשנת 1922.

פולין קיבלה חוקה חדשה ודמוקרטית בשנת 1921 ומכוחה התכנס הפרלמנט ב-9 בדצמבר 1922, ובחר בנרוטוביץ' להיות לנשיאה הראשון של הרפובליקה הפולנית השנייה. נרוטוביץ' הושבע לתפקידו ב-11 בדצמבר. הפוליטיקה הפולנית הייתה בשלב זה מפולגת ומסוכסכת. תהליך הבחירה היה לצנינים בעיני המדינאי הפולני, יוזף פילסודסקי אשר שלט ביד רמה בפוליטיקה של הרפובליקה הפולנית השנייה, והוא הודיע על פרישתו מתפקידיו. בחירתו של נרוטוביץ' הייתה בקולותיהם של נציגי השמאל, המרכז, האיכרים והמיעוטים, ומכיוון שכך, החל הימין הקיצוני (שהונהג על ידי מפלגת "הדמוקרטים הלאומים" המכונים "אנדקים") במסע תעמולה כנגד נרוטוביץ' בטענה כי רבים מחברי הפרלמנט שבחרו אותו לנשיא היו יהודים והנשיא כונה "נשיא היהודים".

ב-16 בדצמבר 1922, חמישה ימים לאחר השבעתו לנשיא, כאשר ביקר בתערוכת אומנות בוורשה נורה נרוטוביץ' למוות על ידי צייר ומבקר אומנות בשם פרופסור אליגיוס נייביאדומסקי. נייביאדומסקי נשפט כרוצח והוצא להורג. רציחתו של נרוטוביץ' הייתה אך סממן לחוסר התפקוד של הדמוקרטיה ברפובליקה הפולנית השנייה, אשר הביא, כעבור שנים מועטות, בשנת 1926 לתפיסתו של פילסודסקי את השלטון, בהפיכה אלימה, ולייסוד שלטון אוטוריטארי, עריץ למחצה.