גברעם

גברעם
מראה כללי של הקיבוץ מכיוון הכביש הסמוך
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית חוף אשקלון
גובה ממוצע[1] ‎87 מטר
תאריך ייסוד 1942
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 674 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.7% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
http://www.gevaram.org.il
יום העלייה לקרקע - קיבוץ גברעם, 28 באוגוסט 1942 (במועד זה עדיין לא היה שם לקיבוץ).
נקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ
קיבוץ גברעם \ "מחר" Mahar המופיע במפת אזור אשקלון מ-1945. באותה עת כמעט לא היו באזור ישובים יהודיים. ניתן להבחין במפה בקיבוץ נגבה שקם ב-1939. יד מרדכי שהוקם בסוף 1943 עדיין אינו מופיע. השם "כפר ורבורג" חתוך בפינה הצפון מזרחית. השם "אסקלון" ממערב לעיירה הערבית מג'דל, מציין את חורבות העיר העתיקה.

גְּבַרְעָם הוא קיבוץ (הקיבוץ המאוחד) במישור החוף הדרומי ובמבואת הנגב. הקיבוץ שוכן ממזרח לכביש אשקלון - יד מרדכי, כ-תריסר קילומטרים מאשקלון ומשתייך למועצה אזורית חוף אשקלון. נוסד בשנת 1942.

שם הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1945 ביקשו רוב חברי היישוב לקרוא לנקודתם "משואות" ואילו חברי ועדת השמות של הקרן הקיימת הציעו את השם "בית השקמה"[3]. לבסוף נבחר השם גברעם כמסמל את עמידת הגבורה של העם במערכה על הרחבת גבולות אדמת ישראל בארצו[4]. היו שציינו גם את סמליות השם כתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין המייסדים הראשונים, שנקרא "מחר"[5], התגבש בגרמניה במסגרת קיבוץ המאוחד, כגרעין משותף של דתיים וחילוניים[6]. אף על פי שבתחילה היו בקבוצה דתיים רבים, עם הזמן הצטרפו לגרעין חילוניים רבים וחלק מהדתיים עזבו. הקבוצה התיישבה בשנת 1935 באדמות הקרן הקיימת בהדר ליד כפר סבא. בנובמבר 1938 עורר חילול שבת בקבוצה מחאה מצד גורמים דתיים[7].

בט"ו באלול תש"ב, 28 באוגוסט 1942, עלתה קבוצת חלוץ של הגרעין לנקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ על גבעה מערבית למקום הקיבוץ הנוכחי. המטרה הייתה לקבוע חזקה על כ-3600 דונם של אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בסביבות הכפר סימסים שהיו מפוזרות במעל מאה חלקות קטנות[8]. חלקות אלו כללו פרדס על כ-80 דונם שהיה כקילומטר צפונית לנקודת ההתיישבות ובו היה באר מים ששימש את הקיבוץ. בנקודה הזמנית שאוישה בתחילה בידי כ-30 איש[9], נבנו צריפים ששימשו לחדר אוכל, מכבסה, מרפאה[10], רפת ואורווה, וכן אוהלים למגורים. באוקטובר 1942 נפצעו שניים מחברי הקיבוץ כשהטרקטור שלהם עלה על מוקש ישן[11]. רוב חברי הקבוצה המשיכו להתגורר ליד כפר סבא[12]. בשנת 1945 עבר הקיבוץ למקום הקבע.

ב-13 במאי 1944 התקיים סולחה בין הקיבוץ לתושבי הכפר סימסים, לאחר שקודם לכן הייתה תגרה בין שומרי שדות הקיבוץ לתושבי הכפר[13]. באוגוסט 1946 עלו בדואים על שדות הדורה של הקיבוץ. בעימות שהתפתח בין שומרי הקיבוץ לבדואים נהרג אחד מהבדואים[14]. בנובמבר אורגנה סולחה בין אנשי הקיבוץ והשבט הבדואי בסיוע אברהם שפירא[15].

בעת מלחמת העצמאות הקיבוץ היה בקו החזית מול הפולש המצרי, נשלט באש ממשלטי חוליקאת, וילדיו ונשותיו של הקיבוץ פונו ליפו.

בעשור הראשון של המדינה לא צלח דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות[16].

ב-19 ביולי 2013 נפתח בית הכנסת הזמני בגברעם ומיקומו היה באחד המקלטים. לאחר כארבעה חודשים הועבר מיקומו למבנה ששימש שנים רבות כ"מחסן בגדים" שעבר שיפוץ.

בשנת 2014 החל הקיבוץ בתהליך של הרחבה וקליטת משפחות חדשות.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי המשק העיקריים הם: "גברעם מעטפות איכות" - מפעל לייצור מעטפות, מפעל לייצור גלילי קרטון, גד"ש, רפת, לול ופינת חי.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[17] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[18]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גברעם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ משואות או בית שקמה, דבר, 21 בינואר 1945
  4. ^ שמות חדשים ליישובי הקהק"ל, הצופה, 18 באפריל 1946
  5. ^ מפה, 1947, בהוצאת הקרן הקיימת לישראל עם סימון 'קיבוץ מחר', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  6. ^ חיים נויבורגר, שנה לקבוץ מחר, דבר, 3 באפריל 1936
  7. ^ בענין קבוצת מחר, הצופה, 23 בנובמבר 1938
  8. ^ קיבוץ מחר בסומסום, דבר, 20 ביולי 1943
  9. ^ אבי רות, אבק דרכים, הצופה, 30 בדצמבר 1942
  10. ^ קופ"ח בהתיישבות החדשה בנגב, דבר, 28 בינואר 1945
  11. ^ נפצעו, דבר, 13 באוקטובר 1942
  12. ^ תל אביב יפו, הצופה, 12 באפריל 1945
  13. ^ יום עיון למוכתרים במשקי הדרום, משמר, 7 ביוני 1944
  14. ^ התנגשות בין בדואים ושומרים בגברעם, דבר, 5 באוגוסט 1946
  15. ^ ברית שלום בין גבר עם ושבט בידואי, דבר, 29 בנובמבר 1946
  16. ^ שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה, דבר, 24 באוקטובר 1961
  17. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  18. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים