גדוד הזרקורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדוד הזרקורים
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל התותחניםחיל התותחנים חיל התותחנים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1955 – יוני 1988 (כ־33 שנים)
מלחמות מבצע שומרון
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יחידת הזרקורים הייתה יחידה בגדוד איכון של חיל התותחנים של צה"ל, שהפעילה זרקורים כסיוע לטיווח בלילה ולפעולתן של יחידות אחרות.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור יחידת הזרקורים בצבא הבריטי בארץ ישראל. הזרקורים האירו ספינות שהתקרבו לחוף ועזרו למשמר החופים הבריטי בזיהוין. הזרקורים הוצבו בקצה שובר הגלים בנמל חיפה וסרקו בלילות את אזור פתח הנמל למניעת התקרבות כוחות קומנדו וניסיון חדירה לנמל. זרקורים להגנת חופים היו נפוצים במדינות רבות במלחמת העולם השנייה. כמו כן היו זרקורים משולבים במערך הנ"מ יחד עם תותחי הנ"מ ומערכות אקוסטיות לאיתור מטוסים על פי קול. מדובר בתקופה בה טרם הומצא המכ"ם, מערכות מכ"ם סטטיות ראשוניות החלו לפעול בחופי אנגליה במהלך מלחמת העולם השנייה.

תיאור טכני ואופן הפעלה בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרם של הזרקורים היה 152 ס"מ (60 אינץ') בעוצמה של 12 מיליון נרות, באלומה ממוקדת בעלת טווח הארה של כ-10 ק"מ ובאלומה רחבה יותר הגיע הטווח ל-5 ק"מ. מקור האור היה קשת פחם(אנ') - קשת חשמלית שנוצרה במפגש של אנודה וקתודה שהיו מוטות פחם בצורת עיפרון גדול אשר היה צורך לקרב ביניהם כדי ליצור את הניצוץ שיצר את הקשת. את המוטות היה צורך לחדש אחרי כשעה וחצי של הארה. אחרי פרק זמן זה היה צריך להתחיל את יצירת הקשת מחדש.

הזרקורים נכנסו לשימוש בצה"ל לאחר שיפוץ, היחידה הוקמה בשנת 1955 בערך. בשלב ראשון הם הורכבו על גבי משאיות וגררו אחריהם גנרטור חשמלי שהיה מקור האנרגיה להפעלתם. גרירת הגנרטור כחלק נפרד הקשתה על הניידות ובעיית חיבור הכבלים בין הזרקור לגנרטור ולכן בשלב שני הורכב הגנרטור על גבי המשאית עצמה והותקן חיבור קבוע בין הגנרטור לזרקור. בשלב נוסף, הורכב הזרקור על גבי זחל"ם ומקור הכוח היה מנוע הזחל"ם שהניע גנרטור שהורכב בתוכו. הגדוד היה אמור למנות שלוש סוללות, אחת סדירה ושתיים של חיילי מילואים. בפועל, הוקמו רק שתי סוללות, סדירה ומילואים. בכל סוללה היו ארבעה זרקורים. צוות זרקור מנה ארבעה איש. בכל צוות היה מפקד, שני חיילים ונהג. בכל סוללה היו קצין בתפקיד מפקד וקצין נוסף בתפקיד סגן מפקד, ומעליהם מפקד גדוד האיכון.

מטרות הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרקורים שימשו את צה"ל למטרות הבאות:

סיוע בטיווח בלילה

  • סיוע לכוחות התוקפים בשעות החשכה בזיהוי המטרות על ידי מפגש של 2-3 אלומות זרקורים בנ.צ. של המטרה. סיוע בהתמצאות של כוחות בשטח בשעות החשכה על ידי שימוש באזימוט חוזר (מיקומם המדויק של הזרקורים ידוע לכוחות בשטח והם יכולים לאכן את מיקומם שלהם עצמם על ידי מדידת האזימוט החוזר מנקודת החיתוך של 2 או 3 אלומות זרקור שהאירו היישר כלפי מעלה באלומה צרה).
  • סיוע לחיל האוויר בזיהוי מטרות ובהתמצאות.
  • הארת מטרות בזמן קרב, הארת האויב וסינוורו.
  • הארה עקיפה של שדה הקרב על ידי הארת עננים שמעל לשדה הקרב והקרנת האור מהעננים לקרקע.

פעולות הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולות צה"ל בהם השתתף גדוד הזרקורים:

  • פעולת קלקיליה באוקטובר 1956. המטרה הייתה לכבוש את מצודת משטרת קלקיליה, חיסול חיילי הלגיון הירדני ופיצוץ בניין המשטרה. המשימה הוטלה על חטיבת הצנחנים 202 בפיקודו של אריק שרון.
  • מבצע סנונית - פלגת זרקורים הוצבה אך לא הופעלה.
  • מלחמת ששת הימים, סיוע בטיווח, בעיקר ברמת הגולן.
  • במלחמת יום הכיפורים, בשמירה על מוצבי צה"ל בגדה המערבית של תעלת סואץ – הזרקורים האירו בחשכה את סביבת המוצבים והכוחות בשטח כדי למנוע ניסיונות חדירה של המצרים. כמו כן סייעה הסוללה להתמצאות הכוחות בשטח.
  • פעולת כראמה – סוללת הזרקורים גויסה למקרה הצורך אך לא הופעלה.
  • מלחמת של"ג - הופעלו לטובת עוצבת לוז.

פירוק הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות לפירוק הגדוד:

  • המצאת נורות ההלוגן הגדולות, אפשרה ליצור דור מתקדם של זרקורים, יותר קטנים ולא פחות יעילים. הזרקור המוצב בבית התותחן הוא דוגמה לדור השני של זרקורים.

היחידה פורקה בחודש יוני 1988.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]