גדוד קרקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גדוד קרקל
Logo caracal.png
תג היחידה החדש של הגדוד
פרטים
מדינה Flag of Israel.svg  ישראל
שיוך IDF new.png  צה"ל
יחידת אם עוצבת אדום
סוג גדוד חי"ר מעורב
תאריכים וזמנים
הקמה 2004
נתוני היחידה
כוח אדם לוחמים ולוחמות חי"ר
ציוד עיקרי רוס"ר מיקרו-תבור, נשק קל, רכבי שטח
פיקוד
מפקדים ראו בגוף הערך
תג חטיבת הערבה - התג הישן של קרקל
סמל הגדוד

גדוד קרקל (גדוד 33) הוא גדוד חיל רגלים בצה"ל המשלב לוחמים ולוחמות יחד.
גדוד הקרקל קיבל את שמו מהחתול המדברי קרקל הנפוץ בערבה, גזרת הפעילות הראשונה של הגדוד‏[1]. מספר הגדוד מייצג 33 לוחמות הפלמ"ח שנפלו בקרב.

הגדוד כפוף לחטמ"ר שגיא אשר בעוצבת אדום של פיקוד הדרום.

חיילי הגדוד חובשים כומתה בצבע ירוק בהיר עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים אדומות.

בעבר ענדו חיילי הגדוד את תג חטיבת הערבה המורכב מאלמנטים המופיעים בגזרת הערבה. בתחילת שנת 2010 יצא לגדוד תג משלו. התג החדש מבוסס על תג חטיבת שגיא ומופיעה בו גדר הגבול עם מצרים וציר המערכת (פילדלפי), ועליו מוטען "קרקלון" (סמל היחידה) המשולב עם מגל (החרב והמגל יוצרים את סמל הנח"ל) ומסמל את הקשר ההיסטורי בין קרקל לנח"ל.

היסטוריה ורקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד קרקל הוקם במטרה לשלב בנות במערך הלחימה של צה"ל. הגדוד מורכב ביחס של כשליש גברים, שני שליש נשים‏[2].

תחילתו של הגדוד בפלוגת הקרקל הראשונה ("קרקל א'"), שהוקמה על ידי בני גרעין מתנועות נוער שונות ובנות מלש"ביות שהתנדבו לתפקידי לחימה, ועברו לשם כך גיבוש מיוחד, והתחילה את מסלול ההכשרה שלה בחורף 2000 כפלוגה ניסיונית. לאחר מכן נפתחו פלוגות קרקל נוספות על ידי בני גרעין. כל הפלוגות הראשונות הכילו בתוכן בעיקר בני גרעינים ועד היום גיוס אוגוסט הוא גיוס בני גרעינים וגיוס מרץ הוא גיוס משולב של בני גרעינים ואחרים. בפברואר 2004 אוחדו הפלוגות תחת גדוד קרקל.

הגדוד מונה היום שלוש פלוגות ותיקות: פלחו"ד (פלוגת חוד), פלוגה מבצעית ופלוגה מסייעת, שלצידן פלוגת מסלול שהיא פלוגת אוגוסט לאחר ההכשרה. המסלול בגדוד משתנה ממחזור למחזור. כלל המחזורים עוברים הכשרה של חצי שנה הכוללת טירונות בבא"ח גבעתי ואימון מתקדם בהר קרן (בסיס אימון מתקדם של גבעתי). לאחר מכן מחזורי אוגוסט ממשיכים כפלוגת מסלול לפעילות מבצעית של שנה ואז עוברים ל"פרק משימה" במסגרת הנח"ל כאשר פלוגת אוגוסט שאחריהם מחליפה אותם כפלוגת מסלול. פלוגות נובמבר ומרץ מסיימות את המסלול לאחר הכשרה של חצי שנה וכלל חיילהם מתפזרים בין הפלוגות הוותיקות: מסייעת, מבצעית או פלחו"ד, כאשר אלו מחיילי מחזור מרץ השייכים למסלול בני הגרעינים עוזבים את הגדוד אף הם לאחר שירות של שנה וחצי שכולל חצי שנה הכשרה ושנה פעילות מבצעית בפלוגה ותיקה.

לוחמים בטקס קבלת הכומתה במצדה

כמו גדוד 50 של חטיבת הנח"ל, קולט לתוכו גם גדוד הקרקל בני ובנות גרעינים בתקופת הפרק הצבאי הראשון שלהם (כשנה וחצי). בנות המיועדות לשירות אשר רוצות להגיע לגדוד, והן בעלות פרופיל מתאים, נשלחות לגיבוש לוחמות בן יומיים, ואלו מהן שעוברות מתקבלות לגדוד.

החל ממחזור גיוס מרץ 2004 גדוד הקרקל פותח שלוש פלוגות בשנה, בשלושה מחזורים: גיוס אוגוסט (לבני גרעין בלבד) גיוס נובמבר (למלש"בים לוחמים בלבד) וגיוס מרץ (בני גרעין ומלש"בים לוחמים ביחד). החל מ-2013, החלה לפעול בגדוד פלוגה רובאית חדשה שמחליפה של פלוגת המסלול. במקום שפלוגת אוגוסט המורכבת מבני גרעינים תמשיך לפלוגת המסלול, הפלוגה תפוזר בין ארבע הפלוגות הוותיקות.

הקמת הפלוגות והגדוד נעשתה עקב מגמה צה"לית כללית של פתיחת מסלולי שירות קרביים לבנות, מגמה שהחלה בעקבות בג"ץ אליס מילר ושילוב נשים בקורס הטיס.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כל יחידה חדשה בצה"ל גם גדוד הקרקל סופג ביקורות בתחילת דרכו. הביקורות מגיעות ממספר כיוונים: בחוגים דתיים נמתחת ביקורת קשה על כל המסגרות הצבאיות הקרביות המשלבות בין בנים לבנות בכלל ובהן גם קרקל. בנוסף עלו טענות כמו בכתבה "מיאו, חתולה" שהתפרסמה במעריב בשלהי 2004, שעוסקות בקשרים רומנטיים ומיניים בין חיילים וחיילות אשר, לכאורה, התקיימו בגדוד.

ההכשרה והאימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימון חורף של הגדוד
לוחמת קרקל חמושה בתבור קומנדו

כל השירות (למעט המגורים) נעשה בצורה מעורבת, בנים ובנות יחד. החל מיום הגיוס ועד השחרור אין הבדל בין הלוחמים ללוחמות. הלוחמות בגדוד עוברות את אותה ההכשרה יחד עם הבנים (רובאי חי"ר 07), במהלך טירונות הנערכת בבא"ח גבעתי ובאימון מתקדם בבסיס האימון המתקדם של חטיבת גבעתי, הר-קרן.
באימון הגדודי שנערך באוקטובר-נובמבר 2007 השלימו כל פלוגות הגדוד תרגיל פלוגה חי"ר מלא.
ב-2011 ערך הגדוד אימון חורף שבסיומו נערך תרגיל גדודי מלא ראשון.
הלוחמות, כמו הלוחמים, יכולות להתקדם בצבא לקורס מ"כים, סמ"בים ולקצונה. גדוד הקרקל מקבל לשורותיו בנים בעלי פרופיל צבאי 72 ומעלה ובנות בעלות פרופיל ונתונים מתאימים אשר בדר"כ עוברות גיבוש (גיבוש לוחמות).

צה"ל מבצע כיום בחינה מתמדת של סרגל המאמצים, כדי לקבוע מה ניתן לדרוש מנשים לוחמות, בקרקל כמו גם ביחידות מעורבות נוספות. בין השאר נמצא ששיעור שברי המאמץ אצל בנות, בתוכניות האימונים הצה"ליות הרגילות, גדול בהרבה, ויש לפתח תוכניות אימונים שונות לבנות.

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר עבודתו של הגדוד כיום היא פעילות ביטחון שוטף (בט"ש) בגבול מצרים למניעת חדירות של גורמי טרור, סיכול הברחות גבול (סמים, נשק, סיגריות וכדומה) ובקרה על כניסת מסתננים.

הגדוד פעל בגזרת הערבה - ים המלח, חצבה, עשת (פארן), יוטבתה ואילת. בעקבות הפיגוע באילת שהיה בפברואר 2007 הוחלט להוריד את הפלוגות הוותיקות של הגדוד לעוטף אילת.

הלוחמים מבצעים מחסומים בשיתוף משטרת ישראל על כבישי הדרום, ביישובים מרכזיים, ובשטח הפתוח כדי למנוע הכנסת אמל"ח למרכז הארץ.

המציאות היומיומית בגזרה הגדוד המאופיינת בנוכחות אזרחים לצד כוחות צבא. מציאות המחייבת את חיילי הגדוד להבדיל בין מטיילים תמימים או אזרחים מבולבלים ולבין גורמי פשיעה ובעיקר מול גורמי טרור המנסים להגיע לאזור ולפגוע באזרחים וחיילים.

לקראת שיחרורם עוברים חיילי הקרקל גם קורסים במסגרת פיקוד העורף לחילוץ והצלה, אב"כ והג"א, מתוך מחשבה עתידית להפעיל את לוחמי המילואים של הגדוד במסגרת פיקוד העורף. אך עדיין היעוד המרכזי של לוחמי ולוחמות המילואים של הגדוד הוא לפעול במסגרת גדודי החי"ר במילואים.

במהלך שנת 2007-‏2008 צברו פלוגות הגדוד הצלחות מבצעיות בדוגמת סיכול חדירות בזמן אמת ותפיסת חודרים בצד הישראלי, תפיסת קולטים ישראלים שנעו באזור הערבה, גילוי מחבואי סחורה מוברחת ומעצר הסחורים, תפיסת מסתננים ושב"חים לסוגיהם ותפיסתם ומעצרם של פלסטינים ומחבלים שמנסים להיכנס דרך הגבול המצרי.

במהלך השנים 2009-‏2010, נחל הגדוד מספר הצלחות מבצעיות בגבול מצרים-ישראל, למשל תפיסות של כמות גדולה מאוד של סמים (בעיקר הרואין) ומסתננים שהיו מבוקשים על ידי השב"כ.

ב-21 בספטמבר 2012 הרג כוח של הגדוד שלושה מחבלים שפתחו באש על כוח תותחנים ששהה באזור הר חריף ואיבטח מסתננים על הגבול. סיור של הגדוד עבר במקום ופתח באש על המחבלים והרגם. באירוע נהרג חייל חיל התותחנים וחייל אחר נפצע. לאחר האירוע קיבלה לוחמת מהגדוד צל"ש מאלוף פיקוד הדרום, טל רוסו[3].

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה כמפקד הגדוד
שריף באדר 2004 - 2005
גיא אושרי 2005 - 2007
שחר שטרית 2007 - 2009
צור הרפז 2009 - 2011
ג'קי בן-יקר 2011 - 2013
יניב פרידמן 2013 - כיום

נשק ואמצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשק: רובה המיקרו-תבור. נשקם כולל גם מטול רימונים M-203, מטול רקטות נגד טנקים מדגם לאו M-72, מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד בראונינג, מקלע רימונים (מקל"ר) סאקו דיפנס Mk-19 בקליבר 40 מ"מ, ומרגמה 60 מ"מ.

רכבים: רכבים מדגמי "פורד", "אביר" "סופה", "האמר" ו"סופה 2" וגם "סופה 3"

אמצעים נוספים: אמצעי קשר ותצפית מתקדמים, אמצעי ראיית לילה וציוד נוסף - חלקו מסווג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל גדוד קרקל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסברה הנפוצה על פיה שם הגדוד הוא ראשי תיבות של "קרבי קל" שגויה, והיא דוגמה לתופעת ראשי תיבות בדיעבד הנפוצה בצה"ל.
  2. ^ נטע סרוסי, הכי הרבה לוחמות - בגדוד קרקל, "במחנה", 3.3.2010
  3. ^ ‫גילי כהן, יהונתן ליס, יניר יגנה, הותר לפרסום: חייל צה"ל נהרג בחילופי האש בגבול מצרים, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2012‬