גדי יגיל
ערך זה עוסק בבדרן. אם התכוונתם לביולוג, ראו גד יגיל.
|
|
גדי יגיל (נולד ב-18 בינואר 1945) שחקן ובדרן ישראלי.
נולד בשם גדי ציגלמן בחיפה להורים דוברי גרמנית. שירת בלהקת פיקוד צפון בין השנים 1963 - 1965. התחיל דרכו בתיאטרון העממי של אברהם דשא פשנל בהצגה "תעלולי נסר-א-דין" ואחרי כן הופיע בתיאטרון הקאמרי בהצגות "עוץ לי גוץ לי" ו"אדרת". השתתף בהצגות התיאטרון המוזיקלי של גיורא גודיק ובמחזות הזמר "הלו דולי" ו"אירמה לה דוס מיפו". הופיע בתוכנית יחיד "חיי כלב" שהוצגה מעל 600 פעם, בין השנים 1975 - 1985. הופיע בשתי תוכניות יחיד נוספות "חיקיתי לך ארצי" ו"עובר ושב". בראשית שנות ה-80 השתתף בהצגה "זוג משמים" עם רבקה מיכאלי.
ביידיש הופיע בראשונה ב-1970 בהצגת "שירי חומש" של איציק מאנגער בתיאטרון העממי וכן ב"מגילה" של מאנגער בתפקיד פסתרוגתא בטלוויזיה הישראלית. ב-1985 הנחה את הפסטיגל לאותה שנה, לצידו של אבי קושניר. בשנים 86-87 השתתף במופע בידור עם מוטי גלעדי שנקרא "המוסד לבידוח לאומי", התוכנית כללה מערכונים, אחד היה על זמר ואמרגן ("כל היום את שיבולת"), ומערכון נוסף היה על טרמפיסט במכונית שנתקעת. ב- 1990 הופיע לראשונה עם תיאטרון "יידישפיל" ב"שירי חומש" בהפקה מיוחדת לפסטיבל ישראל, בשנת 1993 השתתף בתפקיד הכושי מידג' בהצגה "אני לא רפפורט" לצידו של יעקב אלפרין. ב- 1995 השתתף בהפקה מחודשת של "שירי חומש". וב- 1998 ב"מנגינה שבלב" ומאוחר יותר ב"געבירטיג". בקולנוע השתתף בסרטים "השכונה שלנו" (1967), "כץ וקרסו" (1970), שוד הטלפונים הגדול (1972) ובלפר (1978). ב- 1989 השתתף בסדרת הטלוויזיה "שכנים" בערוץ 1. שיחק בתיאטרון באר שבע בקומדיות "כסף קל" ו"חלום ליל קיץ" בתפקידים ראשיים וכן בדוקטור דוליטל וב"סקפינו", "דז'יגאן ושומאכר לנצח" עם יעקב בודו. בשנת 2009 השתתף בסדרה "המובילים" בערוץ לוגי, שם שיחק בתפקיד "הקפטן".
בנובמבר 2002 נפגע יגיל בתאונת דרכים, כאשר נדרס פעמיים ברציפות על ידי איש מבוגר שלא הבחין בו. כתוצאה מהתאונה יגיל סבל משברים בגפיו ובגבו, אולם ניצל משתי פגיעות ראש חמורות בזכות העובדה שחבש קסדה בעת האירוע. יגיל הצליח לבסוף להשתקם מהתאונה ולשוב למשחק.
יגיל נשוי לבלהה, בתו של השחקן משה חורגל, ואב לשלושה (ביניהם, הסופר ומבקר הספרות רן יגיל).