גדי סוקניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדי סוקניק
סוקניק באוגוסט 2015
סוקניק באוגוסט 2015
לידה 26 באוגוסט 1952 (בן 71)
קריית טבעון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק קול ישראל, הערוץ הראשון, גלובס, ערוץ 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים תמר סוקניק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גדי סוקניק (נולד ב-26 באוגוסט 1952) הוא איש תקשורת ישראלי, לשעבר מגיש מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 2. כיום הוא משמש כפרזנטור של חברות מסחריות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדי סוקניק נולד בקריית טבעון, בנו של מרדכי, ממקימי "פלגות הלילה" של וינגייט והפלי"ם. התגייס לצה"ל ב-1970 ואת שירותו הצבאי הסדיר, שנמשך חמש שנים, עשה בקומנדו הימי, שייטת 13, בה המשיך לשרת במילואים עד גיל 45[1]. השתתף בין השאר במבצע אביב נעורים (חיסול מנהיגי המחבלים בביירות) ובמבצע החשאי להעלאת יהודי אתיופיה מסודאן בדרך הים.

לאחר שחרורו מהצבא למד פילוסופיה ותיאטרון לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים.

משנת 1978 ועד שנת 1990 שימש כתב כלכלי בקול ישראל בירושלים ואחר כך בתל אביב. במקביל, סיקר את הכלכלה בעיתונים שונים, בעיקר ב"גלובס". בשנת 1991 עבר לערוץ הראשון בטלוויזיה. בתחילה שימש כתב פלילי ולאחר כמה חודשים עבר להיות כתב מדיני. בתקופו בערוץ הראשון היה מעורב בשערורייה-זוטא, כאשר שעות אחדות לפני שהותר לפרסום שהמבצע לשחרורו של נחשון וקסמן נכשל, ולאחר שהמבצע הסתיים, עקף סוקניק את הצנזורה במחאה ורמז על כישלון המבצע באומרו בשידור חי ש"זהו אינו ערב שמח"[2]. בעקבות אותו ערב, הגמישה הצנזורה את פעילותה בישראל[דרוש מקור]. בפרשה אחרת, שכונתה בעיתונות "פרשת ראש השב"כ", חשף סוקניק חשדות נגד ראש השב"כ, יעקב פרי. ככתב מדיני סיקר את תהליך השלום בארץ ובעולם. בשנת 1995 עבר לערוץ 2, שם שימש כעורך הפוליטי ובמקביל, הגיש את תוכניות האקטואליה "אולפן שישי" לצדו של עמנואל רוזן. לאחר עזיבתו של רפי רשף את חברת החדשות הגיש את "חמש עם" (עד שנת 2001).

לאחר שיעקב אילון עזב את הגשת המהדורה המרכזית של "חדשות ערוץ 2" ב-2001, תפס סוקניק את מקומו לצדה של מיקי חיימוביץ'[3]. מאז עזיבתה של חיימוביץ' בסוף שנת 2002, הגיש סוקניק את המהדורה לצדה של יונית לוי. בנוסף להנחיית מהדורת החדשות, הגיש סוקניק גם משדרים מיוחדים בערוץ 2 ובהם משדרי "יומטוב" למען ילדים ונוער בסיכון בישראל (לצד אסי כהן בשנת 2005 ולצד איל קיציס בשנת 2006), הסדרה "עשר הכי", "סודי ביותר" (על היחידות המובחרות בצה"ל), את טקס אנשי השנה 2007 לצד יובל סמו, את השעשועון "הפוליגרף" ועוד. התוכנית "הפוליגרף" ספגה ביקורות רבות, הגורסות שמדובר בתוכנית עם נושאי שיחה גסים מדי לשעת צפייה כזאת.

ב-24 בינואר 2007 שידר ממסיבת העיתונאים של הנשיא משה קצב, שהואשם באונס. סוקניק קרא קריאות ביניים במהלך שמיעת טענותיו של הנשיא קצב כלפי התקשורת והמתלוננות, בתגובה קצב תקף אותו בשידור חי ואת ערוץ 2[4].

ביולי 2007 הודיע סוקניק כי אין בכוונתו לחדש את חוזהו, ובמקביל חתם על חוזה עם בנק לאומי למשכנתאות, לפיו ישמש כפרזנטור של הבנק במשך שלוש שנים[5]. את מהדורת החדשות האחרונה הגיש ב-1 באוגוסט 2007[6].

סוקניק באוקטובר 2010

בשנת 2008 שימש, בין היתר, כיועץ לאיש העסקים יצחק תשובה, וליווה אותו בחנוכת מלונות פלאזה בניו יורק ובלאס וגאס[7].

בשנת 2008 הקים עם סיגל אביטן את חברת פרסקאסט המתמחה בשידורי טלוויזיה באינטרנט[8]. בשנים 2008–2010 כיהן כיו"ר רדיו לב המדינה. באותן שנים ביים כמה סרטים תיעודיים: על רצח רבין, על הסתלקות אריאל שרון, ועל אסון השייטת. בשנים 2009–2010 הגיש את תוכנית האקטואליה היומית "אנשי היום" בערוץ 2. בשנת 2011 שימש כתב ומגיש בתוכנית התחקירים '360' של זכיינית ערוץ 2 "רשת". הגיש את הסדרה האקולוגית "האיש הירוק" (רשת, ערוץ הבריאות), המשודרת בערוצי הכבלים והלוויין.

בין השנים 20132017 עבד בערוץ 10, ובין היתר היה המגיש האחרון של התוכנית "לילה כלכלי" אשר ירדה מהמסך לפני פיצול ערוץ 2 וגם "המטה המרכזי" (לאחר עזיבתו של נדב פרי)[9]. בנוסף הפיק והגיש סרטים תיעודיים, בין השאר את "קול אנשי הדממה", תחקיר על אסון השייטת[10]. בסוף 2011 בהחל להגיש את התוכנית "האיש הירוק", שעסקה בנושאי איכות הסביבה. לאחר מספר שבועות התוכנית ירדה מהאוויר, לאחר שנחשף שחברת ההפקה של התוכנית מכרה זמן מסך פרסומי ונעשה בתוכנית שימוש בתוכן שיווקי סמוי[11][12].

בשנת 2020 השתתף בתוכנית המציאות "הזמר במסכה" של ערוץ 12, בתור הדב והודח שלישי[13]. סוקניק משמש גם פרזנטור של חברת הייעוץ הפיננסי קרדיט קלין.

סוקניק שימש כמגיש בערוץ דמוקרטtv בין השנים 2020-2023.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוקניק היה נשוי לנילי סוקניק. לזוג שני ילדים, העיתונאית תמר סוקניק וחנן. לאחר גירושיו, ניהל מערכת יחסים עם לימור פילו ולהם בן ושמו זיו סוקניק. מתגורר ברמת השרון. בשנת 2013 אימץ סוקניק אורח חיים טבעוני[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר "פז"ם", 26 בספטמבר 2011
    בן צילה, הסלבס הכי קרביים: כוכבים עם רזומה צבאי, באתר "פז"ם", 2 במאי 2012
  2. ^ יהודה נוריאל, יחיד קרבי, ריאיון עם גדי סוקניק במוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות, 25 ביוני 2010
  3. ^ אריאל יס, גדי סוקניק יחליף את יעקב אילון בהגשת חדשות ערוץ 2, באתר הארץ, 16 במאי 2001
  4. ^ קצב מתנפל על גדי סוקניק, באתר וואלה!‏, 25 בינואר 2007
  5. ^ איילה צורף, גדי סוקניק התפטר מחדשות ערוץ 2 - יקבל 600 אלף דולר על קמפיין ללאומי, באתר הארץ, 13 ביולי 2007
  6. ^ אהוד אשרי, סוקניק בכלוב הזהב, באתר הארץ, 12 ביולי 2007
  7. ^ יעל ולצר, גדי סוקניק מייעץ לתשובה, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2007
  8. ^ אופיר בר-זהר, גדי סוקניק וסיגל אביטן מקימים מיזם תקשורת, באתר הארץ, 13 ביוני 2008
  9. ^ גילי איזיקוביץ, גדי סוקניק יחליף את שרון גל כמגיש “לילה כלכלי” בערוץ 10, באתר הארץ, 17 ביוני 2013
  10. ^ עינב שיף‏, טיל שיוט: על "קול אנשי הדממה" של גדי סוקניק, באתר וואלה!‏, 02 בינואר 2011
    ניב שטנדל, עכבר העיר, הדוקומנטרי שהציל את גדי סוקניק, באתר הארץ, 8 בינואר 2011
  11. ^ רועי צ'יקי ארד, גדי סוקניק מגן הסביבה בחסות כימיקלים לישראל, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
  12. ^ רועי ברק, ‏אייטמים בתשלום? רשת הורידה את "האיש הירוק" עם גדי סוקניק, באתר גלובס, 25 בינואר 2012
  13. ^ סודי ביותר: גדי סוקניק הוא המפורסם בתחפושת הדב, באתר ‏מאקו‏, 1 באוקטובר 2020
  14. ^ תוכנית הצרכנות "הכל כלול" - ריאיון עם גדי סוקניק בערוץ 10, 31 באוגוסט 2014, בדקה ה-24:20