גדי צדקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדי צדקה
גדי צדקה
גדי צדקה
לידה 3 באוקטובר 1966 (בן 57)
י"ט בתשרי ה'תשכ"ז
ירדןירדן שכם, ירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1993
עיסוק במאי, מחזאי, שחקן תיאטרון
בת זוג פנינה ברט-צדקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גדי צדקה (נולד ב-3 באוקטובר 1966) הוא מחזאי, במאי תיאטרון, שחקן ומנהל שומרוני-ישראלי. מייסדו ומנהלו של "התיאטרון העברי", והבעלים של תיאטרון הצפון[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צדקה נולד בשכם (באותה עת, שכם הייתה שייכת לירדן) לפנינה והלל צדקה מהעדה השומרונית. אחרי מלחמת ששת הימים הוריו ניצלו את חוק השבות והתיישבו בחולון. ילדותו התחלקה לשתיים: בתקופת לימודיו ביסודי ובתיכון למד בבתי ספר כלליים, כמו יתר ילדי ישראל, ובחופשות נהגו לחזור לביתם בשכם. אמו הייתה מורה ועיצבה את תפישתו הציונית-ממלכתית של גדי. אביו היה מורה ומדריך לערבית ולימד אותו את תורת ישראל. גדי למד גם אצל סבו יפת, שהיה ראש הקהילה השומרונית בארץ ישראל.

צדקה בחר לשרת בצה"ל ביחידה קרבית מתוך כוונה להתערות בחברה הישראלית, בשונה מיתר בני העדה השומרונית. בתחילה שירת בחטיבת הצנחנים ואחר-כך כאיש מחשבים במכללה לפיקוד ומטה. בתום שירותו הצבאי עבד כמנהל שיווק בחברה. יום אחד הלך לשיעור פתוח בבית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים והחליט שהוא רוצה לעסוק בתיאטרון. הוא התפטר מעבודתו ונרשם ללימודים ב"בית צבי", שם למד במשך שנתיים (1993-1991).

בסוף לימודי שנה ב', התקבל לתפקיד רומיאו בהצגה "רומיאו ויוליה" באנסמבל עיתים של רנה ירושלמי, בו שיחק בשנים 1993–1994. בתפקיד יוליה שיחקה פנינה ברט, הם התאהבו, נישאו והקימו ביחד ב-1996 את התיאטרון העברי (בתחילה נקרא "תיאטרון הפקות"), אותו הם מנהלים עד היום. גדי הוא המנהל, מחזאי ובמאי הבית ולפעמים משחק ופנינה היא המנהלת האמנותית, שחקנית ולפעמים מביימת.

במקביל לעבודתו בתיאטרון העברי הועסק צדקה כמחזאי, במאי ושחקן בתיאטראות השעה, "נאוה הפקות" ו"התיאטרון הארצי לנוער". בשנת 2011 שיחק בתיאטרון בית ליסין בתפקיד סטיבן בהצגה "אמא שלו", מאת המחזאי היהודי-קנדי איוואן פלאסי, בבימויו של רוני פינקוביץ', לצדה של אסי לוי.

הצגתו "הזקן והים" על פי המינגווי הועלתה ב-2014 בפסטיבל האנובר והוזמנה לפסטיבל קייב, ומוסקבה להופעות בקיץ 2014.

בשנת 2020, לאחר שתיאטרון הצפון נקלע לקשיים כלכליים, רכש אותו צדקה במטרה להפכו לאולם הבית של "התיאטרון העברי"[2][1]. מאז, מלבד היותו הבעלים, צדקה משמש גם כמנכ"ל תיאטרון הצפון[3].

צדקה נשוי לפנינה ברט, הם הורים לשלושה ילדים ומתגוררים בבנימינה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות מהצגות התיאטרון שכתב וביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודות הצגות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מחזותיו של התיאטרון העברי אותם כתב צדקה עוסקים בדמויות מן ההיסטוריה של עם ישראל מהעת העתיקה כמו אלכסנדר ינאי, שלומציון המלכה, רבי יוחנן וריש לקיש; או מהעת החדשה – רחל המשוררת ואלי כהן. בצד זאת הופקו בו קלאסיקות כמו "אנטיגונה" מאת סופוקלס, "איש חסיד היה", "כנר על הגג" ו"ילדי הצל" מאת בן-ציון תומר.

ילדי הצל (1997, 2003, מאת בן-ציון תומר, בימוי גדי צדקה)

ביים בבמה ריקה, בלי כל חפצים.

איש חסיד היה (2001, מאת דן אלמגור, בימוי גדי צדקה)

צדקה ביים שתי גרסאות של המחזה – לילדים ולמבוגרים.

גטו (2005, מאת יהושע סובול, בימוי גדי צדקה)

צדקה ביים את המחזה סביב להקת שחקנים שעומדת בפני הוצאה להורג וכל המחזה מתרחש ברגע ההוצאה להורג, כשהטקסט המלווה את השחקנים הוא להיות או לא להיות של המלט.

דע מאין באת (2008, גדי צדקה כתב וביים)

הצגה המבוססת על סיפור מקראי וכתובה בשפת המשנה ועוסקת ביחסים שבין אדם לחברו. העלילה מספרת את סיפורם של רבי יוחנן, ראש ישיבת טבריה וריש לקיש, שודד דרכים שרבי יוחנן החזיר בתשובה ונהפך לתלמידו.

מבחינת עיצוב הבמה, הקהל כולו נמצא בתוך מעגל של שיעור תורה, כשכולם ביחד לומדים את דף הגמרא של רבי יוחנן וריש לקיש.

שלומציון (2011, גדי צדקה כתב וביים)

המלך אלכסנדר ינאי, נינו של מתתיהו החשמונאי, מעוניין לצאת למלחמה; אולם אנשי הסנהדרין מסרבים לסייע לו לגייס את הכסף הדרוש למלחמה באמצעות הטלת מיסים נוספים. בתגובה לכך ינאי מחליט להוציא להורג את כל החכמים בעם ישראל. באמצעות קבוצה של שכירי חרב אדומים הוא אוסף את כל 800 החכמים וצולב אותם על גבעה בירושלים. ינאי נהרג בקרב שאליו הוא יוצא, ואשתו, שלומציון המלכה, מקימה את בתי הספר הראשונים בעם ישראל.

המחזה הועלה בפסטיבל פותחים במה של תיאטרון בית ליסין, גדי צדקה גילם את דמותו של אלכסנדר ינאי ופנינה ברט-צדקה גילמה את דמותה של שלומציון.

קברט ז'בוטינסקי (2011, גדי צדקה כתב וביים)

המחזה מתרחש כולו כמונולוג בבית הקברות של בנימינה, בו הגננת מספרת את סיפור חייה על רקע טקס האשכבה שלה. זוהי הצגת יחיד בכיכובה של פנינה ברט-צדקה. הגננת, לאה ישורון, שומעת ברדיו שראש הממשלה אהוד אולמרט, שהיה תלמיד בגן הילדים שלה, מכריז על גיוס כללי ומתכוון לצאת למלחמה. לאה, מחליטה ללכת למשרד ראש הממשלה בירושלים ולבקש מ"אודי", כפי שהיא קוראת לו, לחזור בו.

אנטיגונה (2012, מאת סופוקלס, גדי צדקה וביים)

מבוים כאופרת רוק. מוזיקה: ארז יולביץ. משתתפים: דינה בליי-שור, יורם יוספסברג, אולג רודובילסקי, אסף סולומון, אייל נחמיאס, פנינה ברט-צדקה, קובי ויטמן, איתמר חזי.

התשמע קולי (2013, גדי צדקה כתב וביים)

אנה, נערה חירשת שלמדה כל חייה במוסדות לחירשים, מעוניינת ללמוד בבית ספר לאמנויות. אביה, חירש אף הוא, אינו נאות לאפשר לאנה לחתום על המסמכים שיאפשרו לה לעשות זאת, בטענה שעולם השומעים לא יקבל אותה אל חיקו. למרות התנגדות אביה, אנה נבחנת לבית הספר לאמנויות, מתקבלת אליו ומצליחה להשתלב בחברת הילדים.

לרקוד עם אבא (2014, מאת איציק ויינגרטן, גדי צדקה וביים)

לזוג הורים נולד ילד מיוחד, אמו שחששה מקשיי גידולו בחרה לנטוש אותו ואביו בחר להמשיך ולגדל אותו. אביו הרקדן לקח אותו לסטודיו שלו, בו הנער צופה באביו רוקד. האב הכיר רקדנית ופיתח עימה מערכת יחסים ולפתע ריקודו של האב לא התקבל באהדה על ידי הצופים. האב נעצב והבן ניחם אותו, כתוצאה מכך עיצב האב את ריקודו מחדש ברוח בנו. כעבור זמן מה האב לוקה בהתקף לב והבן נותר לבדו בעולם.

צדקה עיבד את המונודרמה של איציק ויינגרטן לתיאטרון תנועה לשלושה שחקנים-רקדנים, המחזה מתרחש בסטודיו למחול. בהצגה משחקים עופר עמרם (שגם עיצב את הכוריאוגרפיה), צחי זאב לוק, שרה קרפ.

אול יו ניד איז רב (2016, מאת גדי צדקה וארז שלם, על פי דניאל גולדפרב)

קומדיה על רווק חרדי המתנחל בביתם של זוג תל אביבי ודורש מהם למצוא לו כלה.

לשם ובחזרה (2018. מאת גדי ויהונדב צדקה)

דרמה המספרת את סיפורם של עשרה טייסים ולוחמים ישראליים שנפלו בשבי המצרי במהלך מלחמת ההתשה, ושהו בכלא עבאסייה הידוע לשימצה במשך שלוש וחצי שנים, עד לשחרורם לאחר מלחמת יום הכיפורים. בעודם שוהים בצינוקים האפלים, עוברים גיהנום של חקירות, עינויים וגעגוע בלתי פוסק הביתה, מצאה החבורה אור ונחמה ביצירה משותפת, תרגום יצירת המופת "ההוביט" מאת טולקין לעברית. הספר הגיע אליהם במהלך השהות בשבי, ועלילתו הפנטסטית אודות חבורת גמדים היוצאים למשימת חיים לצורך שמירה על הבית, בשילוב הומור בריטי מתוחכם, דמויות ספרותיות מעל ומעבר לכל דמיון, ושירים וחידות קסומות, הדליקו את דמיונם. המחזה נכתב בהשראת סיפורם האמיתי.

הפקות (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה הצגה תפקידים תיאטרון
1993 רומיאו ויוליה שחקן בתפקיד - רומיאו התיאטרון הקאמרי - אנסמבל עיתים
1995 זה לא בדיוק בשבילך כתיבה ובימוי - הצגת בידור תיאטרון הפקות
1995 קוקה קולה - ותיאטרון כתיבה ובימוי קוקה קולה
1996 חנה סנש מאת אהרן מגד במאי תיאטרון השעה
1996 אנטיגונה מאת סופוקלס במאי ושחקן - קריאון תיאטרון השעה
1997 אלי כהן כתיבה ובימוי תיאטרון השעה
1997 ילדי הצל מאת בן-ציון תומר במאי תיאטרון הפקות בשיתוף יד ושם
1998 בעלת הארמון מאת לאה גולדברג במאי תיאטרון הפקות
1999 אנטיגונה במאי ושחקן - קראון תיאטרון הפקות
1999 רומיאו ויוליה מאת שייקספיר תרגום ובימוי נאוה הפקות
2000 יוני כתיבה, בימוי ומשחק תיאטרון ארצי לנוער
2001 איש חסיד היה מאת דן אלמגור בימוי ומשחק בהפקת שלמה צח והתיאטרון העברי
2002 מרד כתיבה ובימוי תיאטרון השעה
2003 איש חסיד היה - לנוער בימוי התיאטרון העברי
2003 ילדי הצל בימוי התיאטרון העברי
2004 זוהר ארגוב - המחזמר כתיבה ובימוי משה קול ואמנות לעם
2004 אקסודוס כתיבה נאוה הפקות
2005 גטו מאת יהושע סובול בימוי התיאטרון הארצי לנוער וסל תרבות ארצי
2005 נשי טרויה מאת אוריפידס בימוי תיאטרון קהילתי קיסריה
2006 אופראן כתיבה ובימוי תיאטרון השעה
2006 תמונות מחיי נישואין מאת אינגמר ברגמן בימוי תיאטרון קהילתי קיסריה
2006 חנה סנש בימוי העמותה לקידום התיאטרון
2007 איזה מין שיפוצניק - הצגת בידור כתיבה ובימוי בוקינג הפקות - שרון שמאי
2007 מרד גטו ורשה כתיבה ובימוי תיאטרון השעה
2007 הדוד וניה מאת צ'כוב בימוי תיאטרון קהילתי קיסריה
2008 דע מאין באת כתיבה ובימוי פסטיבל ACT2 חיפה
2008 אב"י כתיבה ובימוי תיאטרון השעה
2008 ביקור הגברת הזקנה בימוי תיאטרון קהילתי קיסריה
2009 הרופא וגרושתו מאת עגנון עיבוד ובימוי פסטיבל ACT2 חיפה
2009 קורצ'אק כתיבה ובימוי תיאטרון השעה וסל תרבות ארצי
2009 איש חסיד היה בימוי תיאטרון קהילתי קיסריה
2010 השיפוצניק שהצחיק אותי כתיבה ובימוי התיאטרון העברי
2010 מקבת' מאת שייקספיר בימוי תיאטרון קהילתי קיסריה
2010 בנימין זאב כתיבה ובימוי תיאטרון השעה
2011 קברט ז'אבוטינסקי-הצגה זוכה כתיבה ובימוי תיאטרונטו, תיאטרון בית ליסין
2011 שלומציון כתיבה ובימוי פסטיבל פותחים במה של תיאטרון בית ליסין
2011 מרד כתיבה ובימוי תיאטרון השעה
2012 אנטיגונה בימוי התיאטרון העברי
2012 אמא שלו משחק תיאטרון בית ליסין (בבימוי רוני פינקוביץ')
2013 התשמע קולי - הצגה זוכה כתיבה ובימוי פסטיבל חיפה להצגות ילדים - פרס המחזאי
2013 אהבת רחל כתיבה ובימוי התיאטרון העברי
2013 הזקן והים מאת המינגווי עיבוד ובימוי התיאטרון העברי
2013 סלאח שבתי לילדים עיבוד ובימוי תיאטרון השעה
2014 לרקוד עם אבא עיבוד ובימוי התיאטרון העברי
2014 המלך מתיא הראשון עיבוד על פי ספרו של יאנוש קורצ'אק ובימוי תיאטרון השעה
2016 אול יו ניד איז רב כתיבה (יחד עם ארז שלם) ובימוי התיאטרון העברי
2018 לשם ובחזרה כתיבה (יחד עם יהונדב צדקה) ובימוי התיאטרון העברי
2021 האופנובנק כתיבה ובימוי התיאטרון העברי
2021 גבירתי ראש הממשלה כתיבה ובימוי התיאטרון העברי
2021 אור כתיבה ובימוי התיאטרון העברי
2021 ברוך ג'מילי כתיבה ובימוי התיאטרון העברי
2022 איש חסיד היה בימוי ומשחק התיאטרון העברי
2022 כנר על הגג ניהול אומנותי התיאטרון העברי
2022 אינתה עומרי כתיבה, בימוי ומשחק התיאטרון העברי
2022 אני פה בגלל אשתי עיבוד ובימוי התיאטרון העברי
2023 צלילי המוזיקה ניהול אומנותי התיאטרון העברי
2023 שיעור באהבה כתיבה ובימוי התיאטרון העברי
2023 הנהג של מיס דייזי בימוי התיאטרון העברי
2023 האישה שאיתי כתיבה, בימוי ומשחק התיאטרון העברי
2023 הפרח בגני כתיבה ובימוי התיאטרון העברי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]