גדליהו בן אחיקם
גדליהו בן אחיקם (לעתים גדליה בן אחיקם), דמות מקראית, היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים על תושבי יהודה בתאריך י' באב לאחר שנחרב בית המקדש הראשון.[1]
גדליהו נרצח בידי ישמעאל בן נתניה פחות מחודשיים מאז מונה לתפקידו, יש אומרים שנרצח בא' בתשרי,[2] ויש אומרים בג' בתשרי.[3]. בעקבות הרצחו ברחו תושבים רבים מיהודה למצרים. לפי מקורות במסורת היהודית פסק כליל היישוב היהודי בארץ, עד לשיבת ציון.[4] במחקר ההיסטורי מקובלת הדעה כי רק האליטה הכלכלית עזבה את יהודה.[דרוש מקור] לזכר ולאות אבלות על הרצחו מציינים את צום גדליה בג' בתשרי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חורבן ירושלים
בשנת 586 לפני הספירה (ועל פי המסורת היהודית בשנת ג'של"ח, 422 לפנה"ס) בא נבוכדנאצר השני מלך בבל בראש צבאו אל ירושלים, ולאחר מצור ממושך נפרצה חומת העיר, וכעבור שבועות אחדים נכבשה העיר ובית המקדש הראשון נשרף ונחרב.
אחרון מלכי יהודה, צדקיהו המלך ניסה להמלט לערבות יריחו, אך נתפס על ידי הבבלים והוגלה. הבבלים החריבו כליל את ירושלים, והגלו את רוב העם לבבל (התאוריה המקובלת סוברת שרק האצולה הוגלתה, עקב הקושי להעביר המוני אדם למרחק כה רב, והעובדה שהבבלים לא נהגו להגלות קהילות שלמות), והשאירו ביהודה את רוב התושבים, אשר היו עובדי האדמה: "כורמים ויוגבים" ודלת העם, על מנת לספק מזון לאנשי הצבא ולפקידות הבבלית שהושארה ביהודה. מלך בבל מינה לאוכלוסייה זו נציב יהודי, הוא גדליהו בן אחיקם.
[עריכה] גדליהו בן-אחיקם וסופה של ההנהגה היהודית ביהודה
גדליהו בן אחיקם שהיה מחשובי ירושלים ומשפחתו, משפחת שפן, מילאה תפקידים נכבדים בימי המלך יאשיהו.[5] (מלכים ב כב,ג,יב). בלכיש נמצאה טביעת חותם ובה כתוב: "לגדליהו אשר על הבית", ויש המזהים את גדליהו מחותם זה עם גדליה בן אחיקם בעת היותו שר בממשלת צדקיהו.[6] ממינויו של גדליהו למושל מסתבר שהוא ומשפחתו נודעו כמתנגדים לקו האנטי-בבלי שנקטו צדקיהו ושרים בממשלתו.[7]
גדליהו קבע את מושבו במצפה אשר בארץ בנימין ליד גבעון (נחמיה ג', ז), אשר זוהתה בנבי סמואל צפונית מערבית לירושלים; ויש המזהים אותה בתל א-נצבה ליד אל-בירה.[8] במצפה עבר ישמעאל בן נתניה בדרכו לעמון (ירמיה מ"א, י-י"ב), וקרא לאוכלוסייה שנותרה ביהודה, ולתושביה שברחו לארצות שכנות מפני הבבלים, לחזור ולהתיישב בערי בנימין: "וַאֲנִי הִנְנִי יֹשֵׁב בַּמִּצְפָּה לַעֲמֹד לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלֵינוּ וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר-תְּפַשְׂתֶּם" (ירמיה מ,י).
קשה להגדיר במדויק מה היה מעמדו הרשמי של גדליהו. אין עדות לכך שהבבלים ארגנו את ארצות יהודה ובנימין לפחות שומרון, וגדליה מונה לייצג את ענייני היהודים בלבד וסר למשמעתו של פחת שומרון. ככל הנראה, הבבלים לא שינו מעיקרה את החלוקה המנהלית של ארץ ישראל כפי שנקבעה על ידי שליטי האימפריה האשורית. סיוע לכך נמצא בפסוקים בספר יחזקאל מז, טו-יח, שם הוזכרו מקומות הידועים כפחוות אשוריות: חמת, דמשק וגלעד.
ישמעאל בן נתניה, "מזרע המלוכה", שככל הנראה השתייך למשפחת המלוכה של בית דוד, רקם קנוניה עם בעליס מלך עמון לרצח של גדליה. ייתכן וישמעאל קיווה לתפוס את השלטון בארץ יהודה בתמיכת עמון, וקיווה שיקבל גם את תמיכת רוב הקהילה היהודית (מלבד המיעוט שגלה לבבל).
ברם לאחר הרצח ישמעאל נתקל בהתנגדות האוכלוסייה היהודית, ובראשם איש הצבא יוחנן בן קרח, ונאלץ לברוח ולמצוא לו מקלט בעבר הירדן. הנשארים בבנימין וביהודה, וכן אלו שניצלו מידי ישמעאל, יראו מפני נקמת הבבלים ונמלטו מצרימה (ירמיהו, מב-מד).
רצח גדליהו בן אחיקם הביא להתפוררות נוספת בחברה היהודית ביהודה. בתקופה זו היגרו רבים מבני יהודה למצרים ולארצות אחרות. רצח פוליטי זה נחשב לאסון היסטורי בהיסטוריה היהודית ולסוף תקופת הבית הראשון ויום ג' בתשרי הוא מאז יום תענית לדורות. ולדעות שנרצח בא' בתשרי, הצום נדחה כיון שאין לצום בראש השנה.
[עריכה] במקורות חז"ל
חז"ל ראו בגדליה אדם צדיק, אבל ביקרו אותו על שלא חשש לאזהרתו של יוחנן בן קרח מפני ישמעאל בן נתניה[9]:
- "והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי אנשים אשר הכה ביד גדליה" (ירמיהו מא, ט). וכי גדליה הרגן?! והלא ישמעאל הרגן! אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש - מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן.
ומדברים אלו הסיק האמורא רבא הלכה בהלכות לשון הרע.[10]:
- אמר רבא: לשון הרע זו - אף על פי שלקבל אותה (להאמין לדברים) אסור - צריך לחשוש לה (במקרה שיש בדברים אזהרה).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גדליהו בן אחיקם במאגר המידע של אתר מקראנט, מאת רוני מגידוב
- גדליהו בן אחיקם, באתר "סנונית"
- גדליה בן אחיקם באתר הניווט בתנ"ך
- גדליהו בן אחיקם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אלי אשד, רצח נציב יהודה
- רצח פוליטי ביהודה, דיווח על רצח גדליהו מחדשות נענע
- פרשת גדליה בן אחיקם באתר מקרא-נט
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מלכים ב, פרק כה פסוק כה; וירמיה נב, על פי ספר סדר הדורות שנת ג'של"ח.
- ^ ראו: סדר עולם רבה פרק כ"ו. וכן כתבו האברבנאל והרד"ק בפירושם על ספר ירמיהו מא א. על פי זה נמשך תפקידו 52 יום, וסימנך: גדליה=52 (בגימטריה), סדר הדורות שנת ג'של"ח.
- ^ מסכת ראש השנה יח, ב, רמב"ם, הלכות תענית פרק ה הלכה ב.
- ^ בתלמוד נאמר: "חמישים ושתיים שנה לא עבר איש ביהודה";תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמה, עמוד ב. על פי הרמב"ם: "יום שלושה בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבית גחלת ישראל הנשארה וסיבב להתם גלותן";משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות תענית, פרק ה, הלכה ב.
- ^ דב קמחי, אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך, הערך: גדליהו, עמ' 199.
- ^ אתר מקראנט
- ^ מאמרו של יהודה אייזנברג, באתר דעת
- ^ בו התגלו סימנים ארכאולוגיים לרצף יישובי במשך המאה ה-6 לפנה"ס.
- ^ בבלי, נדה סא ע"א.
- ^ בבלי שם, בתרגום לעברית.
