גדעון בן יואש

המונח "גדעון" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו גדעון (פירושונים).

גדעון בן יואש
למנין:	השופט החמישי
תקופת שיפוט:	40 שנה
הישגים עיקריים:	הכה את המדינים
שבט:	שבט מנשה
כרונולוגיית שופטים
→ דבורה הנביאה	תולע בן פואה ←

"מערת גדעון" ממנה נובע מעיין חרוד, שם על פי המסורת ערך גדעון לבני ישראל את מבחן "המלקקים"

בספר שופטים, גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ הוא השופט החמישי, שהציל את ישראל מיד מדיין ועמלק. היה ממשפחת "אבי העזרי", שלפי רש"י אביו היה מבני אביעזר בן גלעד בן מנשה. סיפורו מתואר בספר שופטים פרקים ו'-ח'.

הנצחון על מדיין ועל מלכיהם, זבח וצלמונע, מוזכר במזמור תהילים (פ"ג, י"ב).

רקע וקבלת התפקיד

בתקופת גדעון סבלו בני ישראל מהמתקפות של מדיינים, עמלקים ועמי מזרח אחרים על גידולי השדה ומשקיהם. לאחר שהזדעק העם, נשלח מלאך ה' שנגלה לגדעון, בשעה שהיה עסוק בחביטת חיטים בגת בעירו עפרה, וממנה אותו לקום ולהושיע את ישראל.

גדעון היה קטן-אמונה, וכבר בפגישתו הראשונה עם המלאך טען כלפיו: "וְיֵשׁ יְהוָה עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל-זֹאת וְאַיֵּה כָל-נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ-לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ יְהוָה וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְהוָה וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף-מִדְיָן" (שופטים ו', יג). לאחר מכן דרש גדעון מהמלאך שיוכיח לו כי אכן מלאך ה' הוא. המלאך, בתגובה, שלח אש במאכלים שהגיש לו גדעון.

בעקבות גילוי המלאך בונה גדעון מזבח לה', הורס את מזבח אביו, שהיה כהן בעל, וכורת את העץ המקודש לאשרה שננטע לידו. הוא שוחט את שני הפרים המקודשים לבעל ומעלה אותם קורבן לה'. לאחר שעשה זאת בהיחבא, בלילה, באו מאמיני הבעל אל יואש, וביקשו להרוג את גדעון, אך יואש אמר להם שאין להם ולגדעון כלום, ושאם גדעון חטא לבעל, יהיה זה הבעל שינקום בו, ולא הם. מאז יואש אביו שינה את שמו של גדעון לירובעל: כלומר, שהבעל יריב עימו.

המלחמה במדיין

הכרזת המלחמה וגיוס

לאחר מכן מסופר כי מדיין, עמלק ובני קדם התאספו וחנו בעמק יזרעאל. גדעון אסף 32 אלף לוחמים, מבני מנשה, אשר, זבולון ונפתלי להילחם במדיין.

גדעון מבקש מה' סימנים, שאכן הוא יושיע את ישראל מיד מדיין. שני סימנים מופעים בעזרת גיזת צמר המורטבת בלילה ומתיבשת בלילה שלאחריו.

ה' מבקש להוכיח לעם ישראל כי הניצחון לא הושג מיתרון מספרי אלא מהתערבות אלוהית, ומורה לגדעון לשחרר כל מי שירא וחרד. בעקבות זאת נותרו לגדעון עשרת אלפים לוחמים. ה' מבקש לבצע ניפוי נוסף והורה לגדעון לבצע מבחן שתיית מים. הלוחמים הובלו למעיין, שם צפה בהם גדעון בשעה שרוו את צמאונם, אלו שהרימו את המים את פיהם, שלוש מאות במספרם - נשארו וכל אלו שכרעו וליקקו את המים בלשונם, "כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב" (שם, ז', יז) - נופו (היות והיו רגילים לכרוע לעבודה זרה (רש"י, מצודת דוד, ילקוט שמעוני).

התקפת לילה בהפתעה על מחנה מדיין

בשעת לילה, בתחילת האשמורת התיכונה, אומר גדעון לאנשיו: "מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שם, ז', יז). גדעון חילק את לוחמיו לשלוש קבוצות ונתן לכל איש כד ובתוכו לפיד בוער ושופר. לאחר שהקיפו את מחנה מדיין, שברו את הכדים ותקעו בשופרות. המהלך עורר בהלה רבתי במחנה מדיין שהחל לנוס על נפשו, בינתיים הצטרפו אל גדעון אנשי נפתלי, אשר ומנשה.

חסימה ותלונת שבט אפרים

גדעון שלח מלאכים לבקש מאנשי שבט אפרים להגיע למעברי הירדן ולחסום את נסיגתם של מדין לעבר הירדן והם עושים כן, ואף מצליחים להרוג את שני השרים עורב וזאב ומביאים את ראשיהם לגדעון להוכחה שעשו כן. אנשי אפרים שזעמו על כך שלא זימן אותם איתו למלחמה עלו אליו להלחם בו אבל נתרצו כשאמר להם: "מֶה עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם הֲלוֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר" (שם, ח', ב). על פי מצודת דוד, הניצחון שעשיתם בסוף המלחמה, הוא יותר גדול מהניצחון שעשתי עם משפחתי אביעזר בתחילתה. תלונה דומה של שבט אפריים הופנתה כלפי יפתח הגלעדי במלחמתו בבני עמון, והוא פתר תלונה זו באכזריות, בניגוד לדרכי השלום של גדעון.

המרדף ופרשת אנשי סוכות ופנואל

גדעון אינו מסתפק בהרחקת הסכנה ויוצא למרדף אחרי מלכי מדיין שברחו, כדי להכותם מכה נצחת. במהלך המרדף אחר זבח וצלמונע, שני מלכי מדין, בקש גדעון מאנשי סוכות ואנשי פנואל לחם ומים לאנשים העייפים. אנשי סכות ופנואל סירבו ואמרו לו שעוד לא ניצח בקרב ולכן לא יתנו לו אוכל. גדעון איים עליהם בעונשים, אך הם המשיכו בסירובם.

גדעון המשיך עם הכוח המובחר שמנה 300 איש בלבד והגיע בדרך עוקפת לקרקר שם חנו בבטחה מלכי מדיין עם 15,000 איש. לאחר שתקף בהפתעה את המחנה והצליח להחרידו הוא ניהל מרדף אחרי שני המלכים והצליח ללוכדם. לאחר שתפס את זבח וצלמונע, חזר אל סכות והיכה שבעים ושבעה ממנהיגי העיר וחכמיה בקוצים וברקנים ואת מגדל פנואל ניתץ ואת אנשי פנואל הרג, כנראה לאחר שהתנגדו למעשיו. לאחר מכן הוציא להורג את המלכים כנקמה על כך שהרגו את אחיו בתבור.

אחרית דבר

עם ישראל ביקש מגדעון שימלוך עליהם אך גדעון סירב ובתמורה הוא יצר מתכשיטי הזהב שנפלו שלל מהמדינים, אפוד - מצבת זיכרון. גדעון נשא נשים רבות והן ילדו לו שבעים בנים והארץ שקטה ארבעים שנה.

לאחר מותו, המליך עצמו בנו, אבימלך בן גדעון, על העיר שכם. זאת, לאחר טבח 70 אחיו מצד אביו. רק האח הצעיר ביותר, יותם בן גדעון, שרד. יותם נשא משל, הקרוי על שמו - "משל יותם" - שמטרתו הייתה להתריע בפני בעלי שכם על המהלך השגוי שבהמלכת אבימלך.

מורשת והנצחה

סיפורו של גדעון והדרך שבה הוביל והנהיג את אנשיו, היו למקור השראה לקורסי הפיקוד בהגנה בפלמ"ח ובצה"ל. אמירתו של גדעון, "מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שופטים ז', יז), החקוקה על אחד מכותלי בבית הספר לקצינים, מהווה את הערך על פיו מתחנכים חניכי קורסי הפיקוד השונים בצה"ל ובהם קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר, והנורמה על פיה מצופה כי יפעלו מפקדי צה"ל מתוך גילוי דוגמה אישית גבוהה.

על שמו כפר גדעון והמושב גדעונה בעמק יזרעאל.

קבר גדעון

קבר המיוחס לגדעון נמצא ברכס גדעונים (בערבית "ג'בל ג'דוע"), סמוך ליישוב איתמר על גבעה 851[1].

מבנה קבר הנמצא ברכס גדעונים, סמוך ליישוב איתמר על גבעה 851 מיוחס לגדעון.

ראו גם

• משל יותם

לקריאה נוספת

• אליהו עסיס, למען עמו ולמען עצמו - סיפורם של שלושה מנהיגים בספר שופטים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2006.

קישורים חיצוניים

• ד"ר חוה שלום-גיא, אלה תולדות גדעון, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• שופטים פרק ו'
• א. מלמט, מלחמת גדעון במדין, מתוך "היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא", באתר דעת
• מנחם זהרוני, מלחמת גדעון במדיינים, באתר מקראנט
• ד"ר יוסי שפנייר, מלחמת גדעון במדיינים, באתר דעת
• אורי קציר, קרב בעמק
• גדעון בן יואש, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"
• גדעון בן יואש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"