גדעון האוזנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גדעון האוזנר
Hauzner gidon.jpg
תאריך לידה 26 בספטמבר 1915
תאריך פטירה 15 בנובמבר 1990
ממשלות 16, 17
כנסות 6 - 9
סיעות ליברלים עצמאיים
תפקידים בולטים

גדעון האוזנר (26 בספטמבר 1915 - 15 בנובמבר 1990) היה משפטן ופוליטיקאי ישראלי. כיהן כיועץ המשפטי לממשלה, כחבר הכנסת וכשר בממשלת ישראל. ידוע בעיקר כמי שהיה התובע מטעם מדינת ישראל במשפט אייכמן.

תוכן עניינים

[עריכה] בצעירותו

גדעון האוזנר נולד בלבוב שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, שהייתה שייכת לפולין בין מלחמות העולם (כיום באוקראינה). שם למד בבית ספר יסודי עברי. ב-1927 עזבה משפחתו את פולין, עלתה לארץ ישראל והשתקעה בתל אביב.

האוזנר למד בגימנסיה הרצליה והצטרף לשורות ההגנה. את השכלתו האקדמית רכש באוניברסיטה העברית, בפילוסופיה ובבית הספר הגבוה למשפט בירושלים.

במלחמת העצמאות נלחם במסגרת חטיבת עציוני, ולאחר מכן שירת כתובע צבאי וכנשיא בית המשפט הצבאי. לאחר שעזב את הצבא היה מרצה באוניברסיטה העברית לדיני עסקים ופעיל במפלגה הפרוגרסיבית.

[עריכה] היועץ המשפטי לממשלה

האוזנר התמנה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ב-1960, עם מינויו של קודמו חיים כהן לבית המשפט העליון. כמו כהן, נאבק האוזנר כדי להרחיב את סמכות היועץ המשפטי לממשלה, תפקיד שהיה במידה רבה בלתי-מוגדר באותה העת. לחציו הביאו את הממשלה למנות ועדה בלתי-תלויה בראשות השופט שמעון אגרנט לבירור הנושא. אך מסקנות הוועדה לא היו לרוחו של האוזנר: היא הותירה את שיקול דעתו של היועץ כפוף לווטו של שר המשפטים. ב-1963 הגיעו המחלוקות בין שר המשפטים דב יוסף להאוזנר עד כדי התפטרותו מתפקיד היועץ.

[עריכה] משפט אייכמן

גדעון האוזנר (עומד) יחד עם רוברט סרווציוס במשפט אייכמן

גולת הכותרת של כהונת האוזנר כיועץ משפטי לממשלה הייתה הופעתו במשפטו של אדולף אייכמן ב-1961 כתובע ראשי מטעם המדינה. המשפט, בניהולו של האוזנר, חשף את זוועות השואה לציבור בישראל, שעד אז לא הרבה לעסוק בה. אייכמן הורשע בדין ונידון לתלייה. זכורים במיוחד דברי האוזנר בפתיחת דבר התביעה במשפט: "במקום זה בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן, אין אני עומד יחידי; עמדי ניצבים כאן, בשעה זו, שישה מיליון קטגורים... דמם זועק אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את כתב האישום הנורא".

[עריכה] בכנסת ובממשלה

בבחירות לכנסת השישית ב-1965 התמודד האוזנר במסגרת הליברלים העצמאיים, סיעה שהקימו חברי המפלגה הפרוגרסיבית לשעבר, עם פרישתם מהמפלגה הליברלית, שהצטרפה לגח"ל. הוא נבחר וכיהן בארבע כנסות רצופות. במהלך ימי הכנסת השמינית כיהן כשר בלי תיק, ראשית בממשלתה קצרת הימים של גולדה מאיר ולאחריה בממשלת יצחק רבין הראשונה.

[עריכה] "יד ושם" והנצחת השואה

שמו של האוזנר המשיך להיות קשור בהנצחת השואה שנים רבות לאחר משפט אייכמן. בין 1969 ל-1989 היה יושב ראש המועצה הבינלאומית של "יד ושם". כמו כן פרסם מספר ספרים על המשפט והשואה בתקופה המשתרעת על פני למעלה משני עשורים. בכלל זה רב-מכר באנגלית בשנת 1966 על משפט אייכמן והספר "השואה בראי המשפט" מ-1988.

[עריכה] פטירתו והנצחתו

האוזנר נפטר ב-15 בנובמבר 1990, הותיר אלמנה, יהודית, בתו של נחום ליפשיץ. בן, עו"ד עמוס האוזנר המשמש כיושב ראש המועצה הישראלית למניעת עישון ופרקליט ההסתדרות הציונית. ובת, עו"ד תמי רווה.

על שמו של האוזנר נקרא בית ספר יהודי בפאלו אלטו שבקליפורניה. רחובות נקראו על שמו בשכונת הולילנד שבירושלים, בשכונת נווה גנים שבקרית מוצקין ובשכונת רמות שבבאר שבע.

[עריכה] ספריו

  • משפט ירושלים, הוצאת בית לוחמי הגיטאות, 1980
  • השואה בראי המשפט, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1988

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


דגל ישראל
היועצים המשפטיים לממשלה

יעקב שמשון שפירא | חיים כהן | גדעון האוזנר | משה בן זאב | מאיר שמגר | אהרן ברק | יצחק זמיר | יוסף חריש | מיכאל בן יאיר | רוני בר-און | אליקים רובינשטיין | מני מזוז | יהודה וינשטיין

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא