גדעון הרמט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדעון הרמט
גדעון הרמט בתחרות הקפיצה לגובה במשחקי המכביה ה-11, יולי 1981
גדעון הרמט בתחרות הקפיצה לגובה במשחקי המכביה ה-11, יולי 1981
גדעון הרמט בתחרות הקפיצה לגובה במשחקי המכביה ה-11, יולי 1981
לידה 1961 (בן 63 בערך)
יד חנה, ישראל
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
מועדון הפועל עמק חפר
מאמן יעקב בורנשטיין
הישגים
שיאים אישיים קפיצה לגובה: 2.17 מטר (1981) שיא ישראל בעבר
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
המכביה
כסף 1981 קפיצה לגובה

גדעון "גידי" הרמט (נולד בשנת 1961) הוא אתלט ישראלי בעבר. אלוף ישראל 6 פעמים ברציפות ושיאן ישראל במשך 11 שנים בקפיצה לגובה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמט נולד וגדל בקיבוץ יד חנה. התאמן בקבוצת הפועל עמק חפר בהדרכת יעקב בורנשטיין.

באליפות בתי הספר העל יסודיים במחוז מרכז שנערכה במרץ 1979 זכה הרמט במדליית זהב בקפיצה לגובה בשיא ישראלי חדש של 2.01 מטר ושיפר את השיא הישראלי של אורי בראון (2.00 מטר) ועבר לראשונה בחייו את "מחסום" 2 מטרים[1].

1979[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאן ישראל ואלוף ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות האתלטיקה במסגרת כינוס הפועל ה-11 שנערכה ברמת גן בתחילת מאי 1979 קבע הרמט בקפיצה לגובה שיא ישראלי חדש של 2.02 מטר[2]. באותה שנה הוא שיפר את השיא הישראלי 5 פעמים נוספות והעמיד אותו על 2.10 מטר, לאחר שזכה במדליית זהב באליפות ישראל בקפיצה לגובה[3].

1980[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה ב-24 במאי 1980 קבע הרמט בקפיצה לגובה שיא ישראלי חדש של 2.11 מטר לפני אנדרי סורין (2.06 מטר)[4]. בהמשך השנה הוא שיפר עוד 3 פעמים את השיא והעמיד אותו על 2.14 מטר, לאחר שזכה במדליית זהב באליפות ישראל בקפיצה לגובה לפני רונן הוד (2.07 מטר) ואנדרי סורין (2.05 מטר)[5].

הרמט התגייס לצה"ל, שירת כמדריך ספורט בווינגייט ואחר כך ביחידת חינוך בגבעת אולגה.

1981[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות הפועל שנערכה ב-20 ביוני 1981 קבע הרמט בקפיצה לגובה שיא ישראלי חדש של 2.15 מטר, לפני אנדרי סורין (2.05 מטר)[6]. שבועיים לאחר מכן, באליפות ישראל שנערכה ב-4 ביולי אותה שנה הוא זכה במדליית זהב בקפיצה לגובה בשיא ישראלי חדש של 2.16 מטר. שבוע וחצי לאחר מכן, בתחרות האתלטיקה של המכביה האחת עשרה שנערכה באצטדיון שבהדר יוסף ב-13 ביולי אותה שנה הוא זכה במדליית כסף בשיא ישראלי חדש של 2.17 מטר, אחרי ג'ייסון מייזלר מארצות הברית שקבע שיא מכביה חדש של 2.19 מטר ולפני אנדרי סורין (2.08 מטר)[7]. שיאו הישראלי החזיק מעמד 9 שנים ונשבר על ידי רוגל נחום (2.18 מטר).

1982[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 במרץ 1982 יצאו הרמט, בלווית מאמנו יענקל'ה בורנשטיין וחברו למקצוע הקפיצה לגובה אנדרי סורין למחנה אימונים באסטפונה, ספרד. במחנה זה התאמנו יחד עם טובי הקופצים לגובה בגרמניה, בהדרכת מאמנם הנודע, היוגוסלבי דרגאן טנצ'ץ. ביום הרביעי לשהותם בתאריך ב-23 במרץ, נפטר בורנשטיין במפתיע משבץ מוחי והרמט וסורין חזרו מיד לישראל[8].

הרמט וסורין בחרו להמשיך להתאמן אצל המאמן הוותיק סימון קריצשטיין, עולה חדש מרוסיה עם רקע עשיר באימון, אם כי לא בקפיצה לגובה[9]. בשנתיים הבאות נסוג הרמט בתוצאותיו ולא קפץ מעל גובה של 2.10 מטר.

1984[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984, בשנה האולימפית, עבר הרמט להתאמן אצל יהודה מור מראשון לציון, שהתמחה באימון קופצים לגובה. לאחר מספר חודשים קבע הרמט תוצאה של 2.15 מטר ושב לכושרו הטוב. באליפות ישראל שנערכה בהדר יוסף בתחילת יולי אותה שנה הוא זכה במדליית זהב בקפיצה לגובה בתוצאה של 2.16 מטר, לפני סורין (2.06 מטר) וצפריר מינצר (2.06 מטר)[10]. הרמט כשל במעט בניסיונו לעבור גובה של 2.19 מטר, שהיה מעניק לו כרטיס כניסה לאולימפיאדת לוס אנג'לס.

1985–1986[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמט התאמן שנתיים נוספת בהדרכת חברו אנדרי סורין ופרש מהאתלטיקה בסיום 1986.

הרמט זכה פעמיים נוספות ברציפות באליפות ישראל בקפיצה לגובה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 הוא פרש מספורט תחרותי ולאחר שנה התחתן ועבר לגור בדנמרק, שם הוא חי עד היום.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1980 זכה הרמט בתואר אתלט השנה מתאם עיתון מעריב[11].
  • בשנת 1981 זכה הרמט בתואר ספורטאי השנה של הפועל[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]