גדעון עפרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גדעון עפרת, ציורה של פנינה אלטשולר

גדעון עפרת (נולד ב-1945) הוא מבקר אמנות, מומחה בתולדות האמנות ובפרט בתולדות האמנות הישראלית. אצר תערוכות רבות במוזיאונים וגלריות וכתב מאמרים, קטלוגים, וספרים רבים, בעיקר בתחום אמנות ישראל בהם ספרי אמנות, תאוריה של האסתטיקה ופילוסופיה כללית.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

עפרת נולד בתל אביב בשם גדעון פרידלנדר. את תואר הבוגר קיבל ב-1968 מאוניברסיטת תל אביב, את תואר המוסמך קיבל ב-1970 מאוניברסיטת תל אביב (כולל שנה באוניברסיטת בראון בפרובידנס, רוד איילנד) (נושא עבודת הגמר היה "האמנות והמיסטיקה") ובשנת 1974 סיים דוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג לפילוסופיה. נושא עבודת הדוקטורט היה "הגדרת האמנות" והיא אף יצאה כספר בהוצאת הקיבוץ המאוחד לאחר מכן.

בשנים 1981-1970 שימש כמרצה לתולדות הדרמה המודרנית והישראלית בחוג לתיאטרון, האוניברסיטה העברית בירושלים ובשנים 1995-1971 היה מרצה בכיר לפילוסופיה באקדמיה לאומנות ועיצוב "בצלאל" בירושלים. בשנים 1979 ו-1976אצר את פסטיבלי המיצגים הראשונים בישראל: "מיצג 76" ו"מיצג 79", בבית-האמנים, תל אביב. היו אלה מיזמים אמנותיים "ירושלמיים" שגרסו, לעומת יצירות שבמסלול "המדרשה" בתל אביב, יתר מעורבות חברתית של האמן‏[1]. בשנים 1981-1980 אצר תשע תערוכות חלוציות בנושא עליית הפוסט-מודרניזם באמנות הישראלית. זו הייתה סדרת תערוכות "אולם" בבית האמנים בירושלים. בשנים 1996-1980 אצר למעלה מ–20 תערוכות היסטוריות בנושא האמנות הישראלית במוזיאונים ובחללים אלטרנטיביים בישראל ובארצות הברית. בשנת 1982 שימש כאוצר אורח במוזיאון של ה"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק - תערוכת זאב רבן. בשנים 1994-1993 שימש מרצה לאמנות באוניברסיטת חיפה. בשנים 2000-1998 שימש מרצה לפילוסופיה ולאמנות במכללת "עלמא בית לתרבות עברית" ובאוניברסיטה הפתוחה בתל אביב. בשנים 2005-1999 שימש חבר מערכת השנתון "יריעות". בשנים 2001-2000 שימש מרצה בתחומי פילוסופיה וקולנוע בסינמטק ירושלים וכפרופסור אורח ב"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק. זכה במלגת מחקר ב"מכון ללימודי יהדות מתקדמים" (לשעבר מכון אננברג) בפילדלפיה, ארצות הברית ובמלגת חוקר אורח מטעם ממשלת הולנד באמסטרדם עבור מחקרו "רמברנדט ושפינוזה". בשנים 2005-2002 שימש מנהל אמנותי ואוצר ראשי של מרכז "זמן לאמנות" – מרכז לאמנות ישראלית בתל אביב. ב-2008 אצר תערוכות ב"בית אבי חי" בירושלים; זכה במלגה מטעם "קרן שוסטרמן" לצורך קיום הרצאות על אמנות ישראלית ויהודית בטורונטו, קנדה; בשותפות עם גליה בר אור שימש אוצר של תערוכת "הגמוניה וריבוי – שנות ה-50' באמנות ישראל" שהתקיימה ב"המשכן לאמנות עין חרוד". ב-2009 זכה ב"פרס האוצר" מטעם משרד התרבות והספורט.

פרסם מאות מאמרים ומסות על אמנות ופילוסופיה בכתבי-עת ובעיתונים בישראל ומחוצה לה. חיבר למעלה מ-100 קטלוגים לאמנים ישראליים שונים ולתערוכות קבוצתיות. מתמקד בתנועות ובאמנים נשכחים.

לימודי תלמוד עם הרב מנחם רובין ולימודי קבלה עם אוהד אזרחי.

נשוי לצלמת עליזה אורבך, מתגורר בירושלים. אב לאמנית הווידאו עדן עפרת.

[עריכה] מבחר תערוכות שאצר

  • דמות החלוץ באמנות ישראל, משכן נשיאי ישראל, ירושלים, 1982
  • אברהם אופק: בית, רטרוספקטיבה, המשכן לאמנות, עין חרוד, 1985
  • עקידת יצחק באמנות ישראל, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, 1987
  • 1948 - דור תש"ח באמנות ישראל, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 1988
  • מקורות הפיסול הארצישראלי: 1939-1906, מוזיאון הרצליה, 1990.
  • ראשית הקרמיקה הישראלית, 1962-1932, מוזיאון הרצליה, 1991.
  • דיוקן המנהיג באמנות הישראלית, המשכן לאמנות, עין חרוד, 1991
  • הביאנלה של ונציה-הביתן הישראלי 1993, אביטל גבע: חממה
  • הביאנלה של ונציה - הביתן הישראלי (1995), יהושע נוישטיין, אורי צייג ודוד גרוסמן: ארכיון הספרייה הלאומית
  • כתב - מילים באמנות הישראלית, מוזיאון אקלנד, אוניברסיטת צפון קרולינה, 1996
  • זמן לאמנות, תל אביב:
    • שיבת ציון, מעבר לעיקרון המקום, 2002
    • "מחורבותייך אבנך...", דימוי החורבה בישראל, 2003
    • "כן תעשה לך", תחיית היהדות באמנות הישראלית, 2003
    • OmanutIsrael.com, 2003
  • בית גבריאל, צמח:
    • יאיר גרבוז - מציג רסטורציה, 2006
    • מנשה קדישמן - קסם על ים כנרת, 2006
    • מיכל נאמן - אוי, כינרת שלה, 2006
    • לארי אברמסון - השבר הסורי-אפריקאי, 2006
  • בית אבי חי, ירושלים:
  • בית האמנים, ירושלים:
    • בצלאל שץ - רטרוספקטיבה, 2006
    • לואיז שץ - רטרוספקטיבה, 2006
    • זהרה שץ - רטרוספקטיבה, 2006
  • 60 שנות אמנות בישראל, העשור הראשון - הגמוניה וריבוי, המשכן לאמנות עין חרוד, 2008
  • מוזיאון חיפה:
    • הקלסתר היהודי החדש, 2010
    • הוצאה לאור - מן המחסנים לחלל התצוגה, 2011
  • הקבינט של אמיל רנצנהופר, בתוך התערוכה הקבוצתית "אוצרים בע"מ", מוזיאון פתח תקווה

[עריכה] מבחר מספריו

  • הגדרת האמנות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975
  • השיפוט האמנותי - קריטריונים אנטי פורמאליסטים לבקורת אמנות, הוצאת דקל פרסומים אקדמאיים, תל אביב, 1978 (זכה בפרס מוזיאון ישראל)
  • הדרמה הישראלית, הוצאת צ'ריקובר והאוניברסיטה העברית, תל אביב וירושלים, 1978
  • אדמה, אדם, דם - מיתוס החלוץ ופולחן האדמה במחזות ההתיישבות, הוצאת צ'ריקובר, 1980
  • "סיפורה של אמנות ישראל" (בשותפות עם דורית לויטה), הוצאת מסדה תל אביב, 1980
  • המסע אל מתתיהו, הוצאת שוקן, 1982
  • כאן – על מקומיות אחרת באמנות הישראלית, אמנות ישראל, ירושלים, 1984
  • ליטבינובסקי, 1984
  • אבל פן 1883-1963, גלריה מעיינות, ירושלים, 1987
  • בצלאל החדש 1935-1955, 1987
  • חיים קיוה, הוצאת קורן, 1989
  • סיפורה של אמנות ישראל - מימי "בצלאל" ב-1906 ועד ימינו, הוצאת מסדה, 1987 (בשותפות עם דורית לויטה, בעריכת בנימין תמוז)
  • לגעת - אמנות ישראל בשלהי שנות ה-80 (על פוסט-מודרניזם ישראלי), 1988
  • עם הגב לים - דימויי המקום באמנות ישראל ובספרותה, 1990
  • גנים תלויים – ארכיטיפים של תרבות ישראלית, אמנות ישראל, ירושלים, 1993
  • על הארץ - האמנות הארצישראלית : פרקי אבות, ירון גולן, 1994
  • שלום סבא, המשכן לאמנות עין חרוד, 1994
  • נמרוד בתפילין, אמנות ישראל ירושלים, 1996
  • שלוש חשיכות - אפלטון, קאנט וקירקגור, האקדמיה, ירושלים, 1997
  • דפוסי היופי - שיחות עם גמד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998
  • מאה שנות אומנות בישראל, ווֶסטוויו-פרֶס (הארפרס וקולינס), דנוור, קולורדו, 1998
  • דרידה היהודי, האקדמיה, ירושלים, 1998
  • שמה – תיאולוגיה של עלטה, גלריה גולקונדה, תל אביב, 1998
  • שבחי גלות, הוצאת כרטא, 1999
  • דרידה היהודי, אוניברסיטת סיראקוז, 2001
  • בספרייתו של אריה ארוך, הוצאת בבל, 2001
  • לראות בחשיכה - מירון סימה, הוצאת ש. זק, 2003
  • בהקשר מקומי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2004
  • ביקורי אמנות - פרקים על אמנים ישראלים, ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית, תשס"ה 2005
  • כבתוך שלו - עיונים בתנ"ך ובמקורות, הוצאת ידיעות ספרים, סדרת יהדות זמננו, תל אביב, 2006
  • בצלאל 100 שנה, 3 כרכים (בשותפות עם דוד טרטקובר) הוצאת מפעל הפיס ובצלאל, ירושלים, 2006
  • משה טמיר - האפוס והמיתוס, הוצאת המוזיאון הפתוח תפן, 2006
  • בצלאל שץ, לואיז שץ, זהרה שץ – 3 מונוגרפיות, הוצאת בית האמנים ירושלים, 2006
  • הברית והמילה של ז'אק דרידה: על יהדות כפצע, כחותם וכאחרות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
  • ההולכים אל ההר. אברהם אופק - רישומי עקידה, בית אבי חי, ירושלים, 2008
  • הגמוניה וריבוי – שנות ה-50' באמנות ישראל (בשותפות עם גליה בר אור), המשכן לאמנות עין חרוד, 2008
  • אמנות מינורית – אמנות ישראלית בשחר שנות האלפיים, אמנות ישראל, ירושלים, 2010
  • השיבה אל השטעטל - יהדות כדימוי באמנות ישראל, מוסד ביאליק, ירושלים, 2011
  • הנמרודים החדשים, בית האמנים ירושלים, ירושלים, 2011

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ אזולאי, אריאלה, אימון לאמנות, ביקורת הכלכלה המוזיאלית, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1999, עמ' 163-164.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא