גד בן-עמי צרפתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גד בן-עמי צרפתי
ג'ורג'ו רניירי צרפתי
1916 –‏ 2005
GadBenAmiZarfatti.jpg
תרומות עיקריות
מחקרים בסמנטיקה של העברית

גד בן-עמי צרפתי (ט מרחשון התרע"ה,5 בנובמבר 1916 - ל כסלו התשס"ו,30 בדצמבר 2005) היה בלשן וחוקר העברית, חתן פרס ישראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גד בן-עמי צרפתי נולד בפיזה, איטליה, בשם ג'ורג'ו רניירי צרפתי, למשפחה יהודית. בן לאלואיזה לוי ולגאלטירו צרפתי, גנרל בצבא איטליה, יהודי ללא זיקה דתית (ג'ורג'ו אף לא נימול עם הולדתו). מילדות היה ג'ורג'ו יסודי ומעמיק והצטיין בלימודיו. לאחר שגילה את יהדותו העמיק בנעוריו את לימודי היהדות ואף החל לקיים מצוות, ולהשתתף במחנות קיץ יהודים.

הוא החל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטת פירנצה. באוניברסיטה הכיר סטודנטים מארץ ישראל, ובעזרתם למד עברית. בשנת 1937 קיבל תואר דוקטור במתמטיקה. בשלב זה עבר ברית מילה. הוא שירת כקצין ביחידת תותחנים איטלקית. עליית כוחו של המשטר הפשיסטי באיטליה גרמה לו להתרחק מהחברה הסובבת אותו, להינתק מהערכים הלאומיים-ארופאים ולחקור יותר את הזהות היהודית שלו, בה החל להתעניין עוד כנער.

גנרל גאלטירו צרפתי נעזר במעמדו הרם כדי להשיג לבנו הציוני אשרת תייר לארץ ישראל בשנת 1939. ג'ורג'ו צרפתי החליט להישאר בארץ ישראל, וכשפגה אשרת התייר שינה את שמו הפרטי לגד בן-עמי. שהה בקיבוץ גבעת ברנר בניסיון להקים יישוב משותף לדתיים וחילוניים - ניסיון שלא צלח. גד היה מדריך בהכשרה שעלתה לטירת צבי, שם שימש בתפקידים שונים, בין היתר נעזר בניסיונו כפרש איטלקי ושימש כשומר רכוב. באחת הסיורים ניתקל בהתגרות של בדואים מקומיים, התפתחה קטטה וגד נאלץ לשנות את שמו לגרשון מחשש לנקמה או למעצר על ידי הבריטים. בהמשך, מתוך רצון להעמיק, הצטרף לצעירים ממנו בלימודים תורניים בישיבות כפר הרוא"ה ומרכז הרב. במלחמת העצמאות הוצב במפקדת חיל התותחנים ועסק בעריכה ותרגום ספרי הדרכה לתותחנים.

גד בן עמי נישא לרחל לבית לוי ולזוג נולדו שלושה ילדים. בשנת 1984 נהרגה רחל בתאונת דרכים, בעת שהשניים שהו בשבתון באוניברסיטת הרווארד. נישא בשנית לבלה לבית שור, ממנה התגרש.

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1946 החל ללמוד תלמוד ולשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, בין השאר אצל יחזקאל קוטשר. הדוקטורט שלו שילב את הרקע המתמטי ואת הידע הבלשני ועסק בנושא "מונחי המתמטיקה בספרות העברית והמדעית בימי הביניים", ויצא לאור לימים כספר בהוצאת מאגנס. את תואר דוקטור בלשון עברית קיבל ב-1963 ואז החל ללמד במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן. מ-1978 עמד בראש המחלקה עד פרישתו לגמלאות בשנת 1984. מלבד זאת היה חבר האקדמיה ללשון העברית, פעיל בוועדות המקצועיות וסגן הנשיא של האקדמיה, והשתתף בעריכת המילון ההיסטורי ללשון העברית. בתש"ס (2000) זכה בפרס ישראל בחקר הבלשנות על מחקריו.

גב"ע צרפתי עסק בעיקר בסמנטיקה של העברית, והוציא לאור שני ספרים בתחום זה: "סמנטיקה עברית" (1978) ו"העברית בראי הסמנטיקה" (2001). ספרים אלו משמשים כספרי היסוד בתחום הסמנטיקה בעברית. כן עסק במינוח המדעי בעברית של ימי הביניים ובשנותיו האחרונות חקר כתובות עבריות ביצירות אמנות מתקופת הרנסאנס ואילך. אסופה של מחקריו בשם "כלשון עמי" יצאה לאור בהוצאת האקדמיה ללשון העברית בתשנ"ז (1997).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]