גד מכנס (פעיל ציוני)
 | |
| לידה |
13 באוגוסט 1893 פתח תקווה, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
7 במרץ 1954 (בגיל 60) |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות סגולה |
  | |
גד מָכְנֶס (א' באלול תרנ"ג, אוגוסט 1893 – ב' באדר ב' תשי"ד, 7 במרץ 1954) היה פעיל ציוני בארץ ישראל, גואל אדמות, ממייסדי נתניה ואבן יהודה, מפעילי "בני בנימין" ויו"ר הבנק "בני בנימין", מראשי ענף הפרדסנות ושיווק פרי הדר.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפתח תקווה לאהרון לייב מכנס, איש העלייה הראשונה וממייסדי פתח תקווה, ולחיה שרה, בת אשר זליג בלום, אף הוא ממייסדי פתח תקווה. למד בבית הספר יק"א פיק"א בפתח תקווה. בשנת 1921 נישא לאפרת, בת אריה לייב גיסין ולאה לבית אוסטשינסקי, ממתיישבי פתח תקווה.
בשנת 1924 ייסד, יחד עם אחיו משה מכנס, עובד בן עמי ואחרים, את חברת "הנוטע", באמצעותה נגאלו עשרות אלפי דונמים למטרות חקלאות ולבנייה עירונית. באותה שנה גאלה החברה אלפי דונמים סמוך לחוף הים בשרון ועליהם הוקמה העיר נתניה. ביוזמת חברת "הנוטע" ייבשה ממשלת המנדט את הביצות שבאזור ובעקבות זאת הוכשרו עשרות אלפי דונמים באזור להתיישבות. בשנת 1930 הקימה חברת "הנוטע" את "החברה לפיתוח חוף נתניה בע"מ", שעסקה בפיתוח נתניה. עוד מפעולותיו בחברת "הנוטע": גאולת שטחים נרחבים ביהודיה (יהוד), כ-2000 דונם מאדמת צפריה שבהם ניטעו פרדסי פרי הדר, 7000 דונם קרקע בשרון שעליהם הוקמה אבן יהודה, 5000 דונם מאדמת שפרעם לצורך בנייה עירונית.
תחום נוסף שעסק בו מכנס היה ענף הפרדסנות ושיווק פרי הדר. בשנת 1932 יסד, יחד עם פרץ פסקל, את אגודת הפרדסנים "בוסתן". בשנת 1939 השתתף ביסוד "פרדס סינדיקט" וכיהן בו כחבר הוועד הפועל עד 1946. ב-1946 רכש עם אחיו משה מכנס את חברת "הדרי יפו" לשיווק פרי הדר. היה חבר הנהלת מרכז התאחדות האיכרים.
מכנס היה המנהל הכללי של משרד המיעוטים, שפעל לתקופה של כשנה בשנים 1948 ו-1949.[1]
מכנס היה מפעילי "בני בנימין" וכיהן כיו"ר מועצת הבנק של "בני בנימין".
נפטר בתל אביב בשנת 1954, ונקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה. לאחר פטירתו נקראו על שמו רחובות בנתניה ובפתח תקווה. נכדו של אחיו יצחק, כדורגלן העבר גד מכנס, קרוי על שמו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "גד מכנס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 962
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בדין וחשבון של ועדת דירוג עובדי הממשלה (1949), מכנס רשום כ-"ממונה על המשרד" במרץ 1949. באותו מקור נקבע שמקום עבודתו הקודם היה "מנגנון ההגנה".