גד נבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב גד נבון
לידה 1 בינואר 1920
מרוקו הצרפתית, מדינת החסות הצרפתית במרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביוני 2006 (בגיל 86) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר הרצל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1948
מדינה ישראלישראל ישראל
השתייכות ההגנה
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19482000 (כ־52 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
הרב הצבאי הראשי ה־3
פברואר 1977מאי 2000
(כ־23 שנים)
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב גד (פִּימה) נבון (ה'תר"פ, 1920כ"ט בסיוון ה'תשס"ו, 25 ביוני 2006) היה הרב הצבאי הראשי השלישי של צה"ל, תפקיד בו החזיק במשך כ-23 שנים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייו המוקדמים, והשירות בצה"ל כלוחם וכרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם מימון פחימה[1] במרוקו ב-1920. בילדותו בבוגמאז׳ למד תורה אצל הרב אברהם יפרח ולאחר מכן למד בישיבותיהם של הרבנים יעקב דהאן ואברהם אביטבול במרקש, והוסמך לרבנות לאחר שלמד את כל הש"ס והיה מפורסם כבקיא בו. השתתף במפעל עלייה ב' במרוקו ונשלח מטעם התנועה הציונית לצרפת. עלה לישראל ב-1948, שירת כלוחם בפלוגת הקומנדו הצרפתי בחטיבת הנגב של הפלמ"ח, ומונה לקצין הדת בחטיבה.

בשנת 1950 מונה לקצין הדת של פיקוד הדרום ואחר כך לרב פיקוד הצפון. בשנת 1965 שימש כחבר בית דין צבאי בראשותו של הרב שלמה גורן, במלחמת ששת הימים שימש רב צבאי פיקוד הצפון בדרגת סא"ל.

ביוני 1971, עם פרישתו של האלוף הרב שלמה גורן, מונה לסגנו של הרב הצבאי הראשי השני, הרב מרדכי פירון והוענקה לו דרגת אל"ם. בעקבות מלחמת יום הכיפורים פעל הרב פירון להתרת עגונות נעדרי צה"ל במלחמה, והקים לשם כך בית דין בראשותו של הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף, שבו ישבו הרב פירון והרב נבון[2]. לאחר המלחמה הועלה הרב נבון לדרגת תא"ל. היה אח בלשכת הכוכב מס' 13 של הבונים החופשיים.

הרב הצבאי הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקפות שניות בצה"ל, מחנה 80, מוצאי שמחת תורה, תשמ"ט (1988)[א]

בפברואר 1977 מונה לרב הצבאי הראשי השלישי והוענקה לו דרגת אלוף, בדומה לשני קודמיו. בתקופת כהונתו חל מעבר הדרגתי מתפקיד קצין הדת לתפקיד הרב הצבאי, במקביל יסד את קורס הרבנים הצבאיים, לאחר שתיקנן בכל גדודי המילואים, בנוסף לסמל דת (שעד אז היווה את הסמכות ההלכתית), רב צבאי שיהווה סמכות הלכתית. הרב נבון חיבר מאמרים הלכתיים בנושא זיהוים של חללי צה"ל, ובתקופתו ניתן יתר תוקף לאמצעי הזיהוי הטכנולוגיים. סיים את תפקידו כרב הראשי לצה"ל בחודש מאי 2000 והוחלף על ידי הרב ישראל וייס.

בשנת ה'תשל"ח (1978) הוסמך לדיינות בידי הרבנות הראשית[3].

נפטר בכ"ט בסיוון תשס"ו, 25 ביוני 2006, בביתו שביבנה, ונקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. הותיר אחריו את רעייתו, פרלה, ושלושה ילדים. בנו הוא פרופ' עמיאל נבון, ביולוג במכון ויצמן.

קברו של הרב נבון בבית הקברות הצבאי בהר הרצל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גד נבון בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מימין : אל"ם הרב מנחם חיים בקשט, סגן הרב הראשי לצה"ל, אלוף הרב גד נבון, הרב הראשי לצה"ל, (באזרחי) הרב מנחם הכהן, תא"ל מנחם מיארה, ראש מינהל הסגל, תא"ל אפרים לפיד, דובר צה"ל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]