גד קינר

גד קינר

גד קינר (נולד ב-26 ביוני 1947), שחקן, מתרגם, סופר, משורר ופרופסור חבר בחוגים לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית.

חייו ופועלו

גד קינר נולד בתל אביב כגד קיסינגר, למשפחה יוצאת גרמניה. למד בבית הספר היסודי "המרכז" (תל-חי) ובתיכון עירוני א'. במהלך לימודיו בתיכון החל לשחק בו זמנית בחוג הדרמטי בבית הספר, בתיאטרון הנוער "שחרית", ובחוג שהקים במרכז ביכורי העיתים. שירת בצה"ל בשנים 1965-1968 והיה חבר בלהקת גייסות השריון ובתיאטרון צה"ל. לאחר תום שירותו הצבאי הצטרף לקברט הסאטירי "את ואני והמלחמה הבאה" של חנוך לוין, שהיה אותה עת בלתי מוכר. במקביל לקריירת המשחק שלו החל קינר בלימודיו האקדמיים באוניברסיטת תל אביב, בחוג לאמנות התיאטרון ובחוג לתורת הספרות הכללית. במהלך השנים לימד בבית הספר למשחק בית צבי, בסמינר הקיבוצים ובסמינר אורנים. כמו כן לימד וריכז את מגמת התיאטרון בבית הספר לאמנויות ע"ש תלמה ילין.

קינר משמש כפרופסור חבר בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ראש החוג לתיאטרון, ומרכז לימודי הכתיבה, הבימוי והדרמטורגיה. משמש כמרצה מן החוץ בחוג ללימודי התיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופסור אורח במכון למדע התיאטרון של אוניברסיטת מינכן. היה חבר ההנהלה האמנותית, דרמטורג ומנהל המחלקה החינוכית של תיאטרון החאן הירושלמי בשנים 1982-1984, התיאטרון הקאמרי בשנים 1984-1993, ותיאטרון הבימה בשנים 1993-2005. שימש כמנהל אמנותי של רוב פסטיבלי ה"דו אמן" בקאמרי ובהבימה ושל פסטיבלי התיאטרונטו הישראלי והבינלאומי.

קינר עורך מאז 1998, ביחד עם ד"ר חיים נגיד, את כתב העת "תיאטרון: רבעון לתיאטרון עכשווי". ושימש כעורך אורח של גיליון כתב-העת Theatre Research International שהוקדש לדרמטורגיה. הוא מכהן כמזכ"ל הסניף הישראלי של ארגון התיאטרון הבינלאומי.

החל לפרסם שירים בהיותו תלמיד בתיכון בעיתון מעריב לנוער. במרוצת השנים פורסמו שיריו בעיתון 77, גג, עלי-שיח, הליקון, מאזניים, קשת החדשה ובמוספים הספרותיים בעיתונים היומיים. עד כה ראו אור כשלושה ספרי שירה פרי עטו. בראשית דרכו חיבר קינר מחזות ותסכיתי רדיו, וביניהם "המגדל הנוטה אל צידו", שזכה בפרס "קול ישראל", תורגם למספר שפות ושודר בארצות שונות

גד קינר תרגם מחזות רבים מגרמנית, שבדית ונורבגית, אותן למד כדי לתרגם את יצירותיו של הנריק איבסן. הופיע במספר סרטי קולנוע ועל גבי במות התיאטרון.

ב-2008 זכה קינר בתואר כבוד מידי מלך נורבגיה, הראלד החמישי, על תרומתו לקידום המחזאות הנורבגית בישראל.

ב-2010 חתם על מכתב מחאה שנוי-במחלוקת, בו הצהיר כי יסרב להופיע בעיר אריאל, המצויה מעבר לקו הירוק: "ברגע שניתן את חסותנו בשתיקה או במעשה להפרדה הזו שקיימת כל השנים בחבירה לאזור שאינו שייך לישראל ונמצא תחת שלטון כיבוש צבאי, אנו מביעים עמדה פוליטית שמצדדת בכיבוש ובהתנחלויות, ולזה איננו מוכנים". מכתב זה עורר סערה וגרף ביקורות עזות מכמה קצוות הקשת הפוליטית והתרבותית בישראל.

ספרי שירה שכתב

• באבן הזאת זורמים מים (תל אביב : ספרית פרוזה עיתונספרות, 1978)
• חייך הקליניים: שירים (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ"ט 1989)
• דגימת נשימה: שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2000)

ספרי עיון שכתב וערך

• דרמה גרמנית חדשה: תקצירים: פרשנות: נתונים, בחירה, עיבוד וניתוח: גד קינר. תל אביב: גד קינר בתמיכת מכון גתה - מרכז התרבות הגרמני, 1984.
• הקאמרי: תיאטרון של זמן ומקום. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, 1999.
• מחזות מאת ג'ורג' טבורי, מבוא ועריכה: שמעון לוי וגד קינר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, החוג לאמנות התיאטרון, 2004.
• עיונים בתיאטרון,מאת שוש אביגל; עורכים: שמעון לוי וגד קינר; תל אביב : אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, 2005. ‬

תרגומים

• רוחות מאת הנריק איבסן: תרגם והוסיף מבוא והערות גד קינר ;‫ תל אביב : אור-עם, תשמ"ג 1983
• בית בובות מאת הנריק איבסן : תרגם והוסיף מבוא גד קינר; ‫ תל אביב : אור-עם, תשמ"ג 1983
• איולף הקטן מאת הנריק איבסן; עברית גד קינר; מהד’ 2 (מהד' א' ב-1984). רמת-גן : מרכז ישראלי לדרמה, ליד "בית צבי", בית-הספר לאמנות הבמה והקולנוע, 1991 ‬
• החיילים מאת יעקב מיכאל ריינהולד לנץ; מגרמנית: גד קינר;‬ רמת-גן : מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי"-ביה"ס לאמנות הבמה והקולנוע, 1991 ‬
• הדה גאבלר : מחזה בארבע מערכות, מאת הנריק איבסן ; מנורבגית: גד קינר; תל אביב : תיאטרון "הבימה", 1994
• הקונטרבאס מחזה מונולוג במערכה אחת, מאת:פטריק זיסקינד; מגרמנית גד קינר, הוצאה לאור מודן, 1996
• דגימת נשימה : שירים, מאת גד קינר ; ערכה: לאה שניר; תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2000
• ברווז הפרא, הנריק איבסן; תרגום ראשון מנורבגית: גד קינר רמת-אביב, תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003 ‬
• מחזה חלום, מאת אוגוסט סטרינדברג; תרגום משבדית: גד קינר; תל אביב : אור-עם, תשס"ד 2004
• מישל דה גלדרודה, מחזות, נוסח עברי: משה לזר ; בעריכת שמעון לוי, גד קינר, ועדנה שביט; תל אביב : אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, החוג לאמנות התיאטרון, 2005

תפקידים ראשיים בתיאטראות

• קורנט (הצגת-יחיד בגרמנית שהוקלטה לרדיו ברלין וקול ישראל)
• פסק דין (הצגת יחיד, תיאטרון בית הובן)
• ד"ר פאוסטוס (הבימה)
• נשי וינדזור העליזות (הבימה)
• הבעל הניצחי (הבימה)
• לא בגלל הזכרונות (הבימה),
• אכזר מכל המלך (תיאטרון חיפה),
• המתאבד (תיאטרון חיפה)
• יובל (תיאטרון החאן)
• פריישוץ (האופרה הישראלית החדשה)
• מחכים לגודו (תיאטרון צוותא)
• יומן נוכחות (תיאטרון צוותא)
• משחק (תיאטרון צוותא)
• הרופא וגרושתו, פרנהיים (תיאטרון המרתף)
• די, בן אדם (תיאטרון הספרייה)
• את ואני והמלחמה הבאה (תיאטרון אוניברסיטת תל אביב)
• המלך ליר (תיאטרון אוניברסיטת תל אביב)

סרטים וסדרות בהם השתתף

• מקרה אישה, 1969.
• מבצע יונתן, 1977.
• דיזנגוף 99, 1979.
• אלכס חולה אהבה, 1986.
• איש החשמל, 2003.
• הבורר, 2007

קישורים חיצוניים

• ד"ר דורית זילברמן על ספר השירים "דגימת נשימה" של גד קינר
• גד קינר ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• דיסקוגרפיה במומה
• לילך דקל-אבנרי, את אני והסאטירה ההיא – שיחה עם גד קינר (חלק א), באתר הבמה, 10 בספטמבר 2006
• את אני והסאטירה ההיא – שיחה עם גד קינר (ב), באתר הבמה, 17 בספטמבר 2006
• את ואני והמלחמה הבאה
• עד שתפקח את עיניה
• את אני והמלחמה הבאה – שוב?
• כתב העת תיאטרון יוצא בגיליון 20, שרון נבון, nfc
• גד קינר: נגב (שירים)
• מרב יודילוביץ', אביר מדרגה ראשונה, ראיון עם קינר לרגל זכייתו בתואר כבוד מידי מלך נורבגיה, ynet‏, 21 בספטמבר 2008
• גד קינר, "את המילה 'שלום' הוצאנו מבנק המטרות' "לקמוס", 8/1/2009
• גד קינר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)