גואל רצון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רצון, מרץ 2009

גואל רצון (נולד ב-19 בספטמבר 1950) הוא ישראלי תושב דרום תל אביב שעמד בראש קבוצה של עשרות נשים שתפקדו בפועל כנשותיו. נגד רצון הוגש כתב אישום בעבירות של פוליגמיה, שעבוד, אונס, בעילה אסורה ועבירות מין נוספות שביצע נגד הנשים שחיו אתו ונגד בנותיו.

מבנה הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרות הנשים לא היו נשואות לרצון באופן רשמי, אך הן ילדו את ילדיו וחיו יחד איתם בכמה בנייני מגורים. התופעה זכתה להתעניינות ציבורית ותקשורתית רבה. רצון ונשותיו כינו את התופעה קואופרטיב, ויש שכינו אותה "כת". הנשים עבדו ופרנסו את עצמן ואת ילדיהן, וחילקו ביניהן את עבודות הבית. לפי עדותו שלו, בינואר 2009, היו לרצון 21 נשים ו-50 ילדים. בניו ובנותיו נקראו על שמו בווריאציות שונות כמו "אדונננו הגואל", "גואלאליה" וכדומה. מכתב האישום נגדו עולה, כי בעל את שתי בנותיו והביא מהן אף ששה ילדים - ממזרים.

נשותיו של רצון היו נראו כמעריצות אותו באופן מוחצן ונשאו על זרוען קעקוע עם שמו של רצון וציור של פניו. הן הכריזו כי ללא רצון אין להן חיים ואם משהו יקרה לו הן ילכו אחריו ללא היסוס. רצון עצמו אמר כי אילו היה מעניק לו מישהו יחס זהה לזה שהוא מעניק לנשותיו - גם הוא היה תולה באותו אדם את חייו. בתקשורת הועלו חשדות שרצון מהפנט את נשותיו וגורם להן לרצות לבלות איתו את שארית חייהן.

בפרסום במעריב בספטמבר 2009‏[1] נטען כי הנשים היו מחויבות לעמוד בכללים מפורטים ביותר שקבע רצון ושהיו מקובצים במסמך סודי שנקרא "ספר המשפחה". כל הנשים היו מחויבות לחזור על המסמך מדי שבוע ולא להראותו לאיש. ליד כל כלל היה מפורט סכום הקנס שעל העוברת עליו לשלם לקופת ה"משפחה", עד לסכום של 7,000 ש"ח. בכמה מקומות במסמך קישר עצמו רצון לאל, ואף קרא לילדיו "בני האלוהים", אשר קורצו מחומר אחר. הכללים הקיפו כמעט את כל תחומי החיים, לרבות חינוך ילדים, תקשורת הדדית, ניהול יומיומי של משק הבית וסדרי יחסי האישות עמו. לפי הכללים שקבע רצון הן היו הולכות בלבוש צנוע ולא היו מורשות להביט על גברים אחרים או לדבר עמם. הן גם לא היו מורשות לגעת בנשים אחרות או אחת בשנייה ורצון נימק גם זאת מטעמי צניעות.

לרוב נשותיו של רצון לא היה קשר עם משפחותיהן, אשר התקשו לקבל את אורח החיים שהן סיגלו לעצמן בעקבות הליכתן אחריו. חלק מן המשפחות שכרו שירותים של חוקרים פרטיים והגישו תלונות במשטרה כנגד רצון, אך במשך זמן רב לא היו לכך תוצאות. על פי פרסום בגלי צה"ל, נשותיו של רצון דיווחו על עצמן כעל אימהות חד הוריות וכך זכו להטבות שונות כגון קצבאות ביטוח לאומי.

חיי היום יום בתוך הקהילה סביב רצון נחשפו בטלוויזיה לראשונה בכתבה ששודרה בערוץ 10 ב-12 בפברואר 2009. יום לאחר מכן התארח רצון בחדשות ערוץ 2, שם טען כי הוא עוזר לנערות החפצות בכך ותו לא.

מעצרו וכתב האישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בינואר 2010 נעצר רצון על ידי המשטרה, בחשד ששיעבד את נשותיו וביצע בהן ובקטינים עבירות מין.‏[2] עם מעצרו פורקו הבתים בהם שכנו נשותיו והילדים והם הועברו למעונות לנשים מוכות, כאשר גורמי הרווחה מנסים לעזור לילדים ולנשים לשקם את חייהם אחרי פירוק הבית.

ב-14 בפברואר 2010 הוגש על ידי פרקליטות מחוז תל אביב כתב האישום נגד רצון בבית המשפט המחוזי בעיר, ובו הואשם בעשרות סעיפים של עבירות מין בהן אונס, מעשי סדום, בעילה אסורה בהסכמה ומעשים מגונים. בעשרות מהמקרים, היו קורבנות העבירות קטינות. עוד הואשם רצון בהחזקת "נשותיו" בתנאי עבדות, ובסעיפים נוספים של קבלת דבר במרמה. כתב האישום מנה 21 נשים שנפלו קורבן למעשיו.‏[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעל (תהלליה) פפר, גאולה מרצון: סיפורה של אחת מנשות גואל רצון, כולל נספח על כתות ועל הכת של גואל רצון מאת ד"ר גבי זוהר, הוצאת אגם, 2012.
  • מעיין - מרים נביעת אמת - חיי בצל גואל רצון שני חלקים הוצאת ש.י.ל.ת. 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]